נשים
אהובה אלפרון (צילום: עופר חן)
"נשים במצוקה רואות בי מישהי ששינתה את גורלה". אהובה אלפרון
|
צילום: עופר חן

"עדיין פוחדים ממני. רואים בי משהו שלא קיים"

אהובה אלפרון הצליחה לצאת מהמשבצת של אלמנת הפושע, כמעט עשור אחרי חיסול בעלה יעקב. בגלגול החדש שלה היא כוכבת סרטוני בישול בפייסבוק, שמקבלת חיבוק מעשרות אלפי גולשים, מתכננת סדרה בסגנון הקרדשיאנס וחושבת על פוליטיקה. רק לדייטים היא עדיין לא יוצאת

תחיה ברק | מגזין mako | פורסם 16:59 15.06.17 

שנה גודל אות

ב-28 במאי עלה לפייסבוק סרטון שבו נראית אישה כריזמטית מכינה קובה, ומלמדת את הצופים איך עושים את זה נכון. מאז הוא נצפה 123 אלף פעמים. סרטון שעלה חודש לפניו, שבו נראית אותה אישה מדגימה הכנת מופלטה, זכה ל-76 אלף צפיות. אפשר היה להתייחס לסרטונים האלה כטרנד קולינרי ישראלי חמוד, מהסוג שצץ מדי פעם ברשת, אבל זהותה של הבשלנית הופכת הכל להרבה יותר מעניין.

לא זה סוג תשומת הלב שאהובה אלפרון רגילה לקבל. היא הייתה רגילה להופיע כאשתו, ואחר כך אלמנתו, של יעקב אלפרון, מי שנחשב כראש משפחת פשע שניצח על אחיו ניסים, זלמן ומוסא אלפרון, ונרצח באמצעות פיצוץ מטען שהוצמד למכוניתו ב-2008. זה אולי נשמע הזוי שאהובה, שספגה לא מעט ביקורת על בחירתה לקשור את גורלה בעבריין, הפכה לקונצנזוס דרך מתכונים להכנת בוריק ועוגות גבינה. אלא שהסרטונים וסרטוני הלייב, שבהם היא שרה, רוקדת ובין לבין גם מבשלת ומדריכה, רק צוברים פופולריות. 60 אלף העוקבות שלה (וגם כך וכך עוקבים) מרעיפות עליה חום ואהבה, מצרפות תמונות של המנה ומודות לה שסגרה להן פינה בארוחת שישי. "אהובה היקרה, את משב רוח נעים ורענן. הפוסטים שלך משכיחים לרגע מחשבות ודאגות", כותבת לה אחת. עברה נשכח כלא היה.

"הייתה סלידה ממני", היא אומרת עכשיו, "סומנתי והצביעו עליי בכל מקום שהלכתי, למרות שלא עשיתי כלום לאף אחד ומעולם לא לחצתי יד לעבריינים. שלושים שנה אנשים ראו אותי בוכה על יעקב והילדים, וסוף סוף הייתה לי הזדמנות שיכירו אותי ישירות. בלי מחסומים ובלי מסננים. אני נטו. איך כתבה לי מישהי לא מזמן? 'אנחנו יודעים מה יש לך בכל מגירה'. אנשים מרגישים שהם בני בית אצלי. אחרי שיעקב נרצח, הטייטל שלי הפך להיות האלמנה של הנרצח, ולא חשבתי שאף אחד ירצה בקרבתי. והנה, אנשים כן רוצים בקרבתי".

כל זה בגלל כמה מתכונים?
"זה לא מסתכם במתכונים. פונות אלי נשים במצוקה, אלמנות, נשים שמתמודדות עם גירושים קשים. הן רואות בי מישהי שהצליחה לשנות את גורלה. זה לא ייאמן האהבה שאני מקבלת מאנשים. סוף כל סוף התחברו אלי, יצאו מהסטיגמות. אנשים כבר לא שופטים אותי על שגיאות עבר. מזל שיש את הדבר הזה, פייסבוק. באתי ואמרתי 'בואו תכירו את אהובה האמיתית'".

אהובה אלפרון (צילום: עופר חן)
"אחרי שיעקב נרצח, לא חשבתי שאף אחד ירצה בקרבתי"
|
צילום: עופר חן

הסרטונים העולצים שאלפרון מעלה, היא מספרת, נולדו מרגעי שפל ובדידות. "שנה אחרי הרצח של יעקב, הבת שלי נעה ראתה כמה אני עצובה. הרגשתי כמו שעיר לעזאזל. כל החברים שלנו ברחו או נעלמו. ניתקתי גם את הקשר עם המשפחה של יעקב ונשארתי לבד עם שבעה ילדים. נעה הציעה לי להיכנס לפייסבוק ולאתר חברים שלי מהעבר, מבית הספר. התלבטתי איך אני מציגה את עצמי, מזמינה מישהו לדבר איתי. הרגשתי כל כך לא רצויה, כמו חפץ חשוד שצריך להתרחק ממנו. בסוף כתבתי באודות 'נעים להכיר, אני אהובה אלפרון'. לא נגעתי בפייסבוק יומיים. נעה שכנעה אותי להיכנס שוב ואז אני מגלה שיש לי מאות בקשות חברות, רובן הגדול מאנשים שלא הכרתי". 

מפתיע.
"מסתבר שאנשים ידעו לעשות את ההבחנה בין האדם שהתחתנתי איתו לבין זה שאני אמא שנלחמה על הבית והילדים. תוך כלום זמן כבר היו לי 5,000 חברים. אני מרגישה ששברתי את כל הסטיגמות שיש עליי, אנשים התחברו לפשטות ולשמחה. בסדר, קרה מה שקרה, אבל אני לא רצה להישאר במה שקרה. אני חיה".

היה לי חשבון גדול עם אלוהים

החיים של אלפרון (51) מתחלקים לשניים, לפני הרצח של בעלה ואחריו. את התקופה שבה התאלמנה היא מתארת כ"גיהנום עלי אדמות". "אני נשמה שעברה הרבה. היו ימים כל כך קשים, אחרי הרצח של יעקב, שלא האמנתי שיכול להיות קושי כזה בעולם. שאבתי כוחות מהבית, מהילדים. קיבלתי את גורלי".

מתוך 22 שנים של נישואים, רק בשבע מתוכן הן ממש היו יחד. בשאר הזמן יעקב בילה מאחורי סורג ובריח בגין סחיטה, איומים, גביית דמי חסות ועוד. אף על פי שאהובה מודעת למחירים, היא עדיין מתרפקת על הזיכרונות ממנו. "הוא לא היה פיזית הרבה בבית, אבל היה אפשר לטלפן אליו, היה עם מי לדבר, להתייעץ. זה שאת יודעת שיש מישהו שאכפת לו ודואג לילדים כמו שאת דואגת, זה מספיק. יכולתי להגיד לו הכל. הוא היה שותף מלא והחברה הכי טובה שלי. אם היום הייתה ניתנת לי הזדמנות בחירה, לעשות ריסטארט, עדיין הבחירה שלי הייתה הוא. לא אכפת לי המצקצקים, שיגידו מה שהם רוצים. היה לו אותו רק קצת, אבל הזיכרונות שנשארו טובים ונעימים. דווקא אנשים כמוהו, שרק מלשמוע את השם שלהם אנשים מתפחלצים, הם בני זוג ואבות טובים ויש להם חמלה. אני מתגעגעת ליעקב מאוד. עובדה שכבר עשר שנים אני לבד".

אהובה אלפרון (צילום: עופר חן)
"אני מרגישה ששברתי את כל הסטיגמות שיש עליי, אנשים התחברו לפשטות ולשמחה"
|
צילום: עופר חן

מה את זוכרת ממנו בתור הורה?
"אני זוכרת שאלעד הבן שלי היה חלשלוש כזה, היו מרביצים לו בבית ספר. מכים אותו. שלחתי אותו ללמוד אמנות לחימה ופתאום נהיה לו ביטחון. יום אחד דופקים בדלת. אנחנו רואים באינטרקום שתי אימהות עם שני ילדים מהכיתה של אלעד. יעקב אומר לי 'אני אצא אליהן'. הוא פותח את הדלת ואומר 'שלום, מה קרה?'. אמא אחת מסתכלת על השנייה ואז אומרת 'הבן שלי הכה את הבן שלך, אז הוא בא להתנצל'. אבל אז הילדים אמרו 'לא נכון, אלעד הרביץ לנו'. האמא אמרה לו 'סתום את הפה, בוא נלך לפני שאנחנו נקבל מכות'. יעקב סגר את הדלת ושנינו לא הפסקנו לצחוק'".

מה עבר לך בראש אחרי שהוא נרצח?
"בהתחלה היה לי חשבון גדול עם אלוהים. כולם חשבו שאני חזקה, ואני ידעתי שאין לי עצם חזקה אחת בגוף. לא ידעתי איך אני אמורה להמשיך. ההבדל בין התמודדות להתמוטטות הוא דק. זה גם להתמודד שאין אבא בתוך הבית, וגם להתמודד עם הבחוץ – ששם אפילו יותר קשה. היו לכולם השערות שיעקב השאיר ירושות של מיליונים ושאני עכשיו מיליונרית. היה פער עצום בין חיי היומיום שלי לבין מה שאנשים חשבו. השם שלו היה בכותרות וכל המדינה ידעה מי הוא, אבל אני ידעתי שכנהג מונית הוא היה מתפרנס יותר".

אלפרון מספרת שהיא מתפרנסת מהרצאות המבוססות על סיפור חייה, ושאת הבית שאליו עברו אחרי הרצח קנתה באמצעות משכנתא. בעבר היא סיפרה ששלושה ימים לפני הירצחו, יעקב רכש ביטוח חיים. היא וילדיה היו בעלים של חניון גדול בתל אביב, שלדבריה הם מכרו זה מכבר. בנה אלעד רשום כאחד מבעלי מועדון הפלאקה, ששייך למשפחה.

מה את מספרת לקהל בהרצאות?
"אני אומרת שזה שהם קראו עלינו לא אומר שהם יודעים הכל. כאן זה לא הסנדק או טוני סופרנו, ואני לא כרמלה. למרות כל מה שעשינו, ששילמנו עליו בריבית, חשוב לי לספר להם מה קורה במדינה. יש ראשי ערים שנמצאים בחקירה, קציני משטרה, פרקליטים. אבל אם באת מרקע מסוים וביצעת עבירה, אתה מוגן. אחרים לא מוגנים. אני מעלה ספקות אצל הקהל. בסוף ההרצאה באים ואומרים לי 'לא ידענו שזה ככה'".

הילדים יודעים שאם התאכזבתי, תהיה תגובה

אמנם חלף כבר כמעט עשור מאז הרצח של בעלה, אבל אלפרון עדיין חיה בדיסוננס. מצד אחד היא אומרת שהייתה חוזרת ומתחתנת עם יעקב גם היום. היא מגינה עליו בלהט, וטוענת שתפסו אותו בזמן שאחרים, מיוחסים ממנו, יצאו נקיים. "יעקב הלך מהעולם בלי תיק אחד פתוח. הוא הלך כמו גבר", היא מקפידה לומר.

מצד שני, היא שמחה שהיא כבר לא שם, ומבקשת לא להישפט על החלטה גרועה שקיבלה בגיל 19. "אישה בת 50 לא חושבת כמו בת 20. היו שנים של כאב על איך זה קרה לי, איפה פיספסתי, איך לא הבנתי את החיים האמיתיים. רציתי להזדכות על החיים ולקבל כרטיס חדש. הבנות שלי כבר לא יקבלו את אותה החלטה. הן חיו בתוך זה וראו את הכל. הן מספיק חכמות לעשות בחירות נכונות".

אהובה אלפרון (צילום: עופר חן)
"היו שנים של כאב על איך זה קרה לי, איפה פיספסתי, איך לא הבנתי את החיים האמיתיים"
|
צילום: עופר חן

הבן הבכור של אלפרון, דרור, בן 29. הקטנה, הלל, בת 14. בין שניהם יש עוד חמישה ילדים. שתיים מבנותיה שינו את שם משפחתן לאלפרין. לעומת זאת, שלושת בניה הגדולים, דרור, אלעד ועומר, מתקשים להתנתק מהמסורת המשפחתית והפכו גם הם מוכרים למשטרה. יעקב חזר מהארכת המעצר של דרור כשהרכב שלו התפוצץ. דרור ואלעד ישבו בכלא על עבירות דומות לשלו – סחיטה באיומים של בעלי עסקים. עומר הורשע בעבירות תקיפה, ובשנה האחרונה נעצר בחשד שניהל מעבדת סמים בפלאקה. הוא שוחרר ללא כתב אישום.

אהובה, שידועה כאם מגוננת, האשימה בעבר את המשטרה בכך שהיא נטפלת לילדיה רק כי הם הבנים של יעקב, ושהיא מחפשת כותרות על גבם. לא פעם זה נגמר בסכסוך בין הבנים לאמם, שכעסו עליה שהיא מייצרת הד תקשורתי ורעש סביב מעצרם. כיום היא כבר מסרבת לעסוק בנושא. "התחייבתי שאני לא מדברת עליהם. הדאגות שהיו לי בקשר אליהם נמוגו".

ובכל זאת, מה את עושה כשצריך ליישר את הילדים?
"אני יושבת ומדברת איתם, גם עם הבנים שהם כבר נשואים ובעלי משפחות. אני מתחילה בלדבר על דברים אחרים ומרככת אותם, ואז הפתרון מגיע מהם. אין אצלי 'אתה אשם', אני מנסה להגיע לעמק השווה. אם לא מצליח, אין לי בעיה לסובב את הגב ולא לדבר, גם אם זה ייקח חודש. הילדים יודעים שאם התאכזבתי, תהיה תגובה מהר מאוד".

"את לא רוצה לשאול אותי למה אני לבד?", היא שואלת פתאום.

למה את לבד?
"עם איך שאני נראית אני עוברת מסך, לא? יכולתי לבחור את מי שאני רוצה. בהתחלה סירבתי לצאת ולהכיר. נלחמתי על החיים ועל הבית. בפייסבוק יש לי פניות מכל העולם: ההודים למשל אוהבים אותי, מחזר הודי שלח לי סרטון שמראה את התרנגולות בחצר שלו. אבל לא עשיתי אפילו דייט אחד מאז שיעקב מת, עדיין פוחדים ממני, מהשם אלפרון. יש אנשים שאני פוגשת שאומרים לי 'כשאנחנו מסתכלים עלייך זה דבר אחד, אבל אנחנו מפחדים מהבנים שלך'. הם רואים בי משהו שלא קיים".

השמועה דווקא אומרת שהבנים שלך לא מתלהבים מהרעיון שתצאי עם גברים.
"הילדים שלי יודעים שאני אמא שלהם אבל שיש לי את החיים שלי. אני לא צריכה שום אישור לכלום, ויכולה להביא לארוחת שישי את מי שאני רוצה. עכשיו, כשהבנות קצת גדלו, אני יכולה להתפנות לזה קצת יותר. אומרים שבזיווג שני אתה מקבל אדם על פי המעשים שעשית. אולי עכשיו ישלחו לי מישהו טוב. מה שאני יודעת זה שאני לא מתקרבת לגרושים. רק אלמן שאיבד אשה, שנכפה עליו פירוק הקשר ועבר את אותו צער שאני עברתי, יבין אותי".

יעקב אלפרון  (צילום: יחסי ציבור)
"הוא היה החברה הכי טובה שלי". יעקב אלפרון
|
צילום: יחסי ציבור

אני לא לוקחת את עצמי ברצינות. קצת מפזזת ושרה

אצל אלפרון, כמו אצל אלפרון, אהבה זה כואב. היא מגיעה לפגישה בבית קפה בהרצליה קצת בצליעה, אחרי שמעריצה מפייסבוק התנפלה עליה בחיבוק חם מדי וסדקה לה צלע. "הייתי בכותל, בבר מצווה של בן של חברים. התפללתי לאחדות של המשפחה, לאושר. שלוש נשים דתיות שאני לא מכירה התקרבו אלי ואחת צעקה 'אהובה אלפרון, את ההשראה שלי, את לא מבינה כמה אני מעריצה אותך'. היא חיבקה אותי והרגשתי את העצמות מתפוקקות, קווצ' כזה. אבל היה שווה".

למה את חושבת שאנשים מתחברים אלייך?
"עשיתי הסכם עם אלוהים. הרי יכולתי ללכת עם יעקב באותו הרכב, אז אם הוא החליט להשאיר אותי בעולם הזה – אני הולכת להפיץ אהבה, כמו השם שלי. אנשים מרגישים שהבית שלי הוא הבית שלהם, ואני לא מסתירה מהם כלום. אני יכולה לכעוס על ילד באמצע הסרטון: אני אומרת להלל לבוא אלי, ושאם היא לא באה אני לא קונה לה בגד ים חדש, אז אנשים כותבים בתגובות 'הלל, בואי לאמא'. אני עושה אוכל של בית, לא דברים שהם פנסי. אני גם לא לוקחת את עצמי ברצינות. קצת נראית טוב, קצת מפזזת ושרה. יש לי 250 בקשות חברות רק מהיומיים האחרונים. זו אמירה".

כל התגובות שאת מקבלת טובות?

"לא, ואני מגיבה לאנשים שפוגעים בי. פעם מישהו שפגש אותי אמר לי 'איפה הגופות שבעלך החביא?'. פעם לא הייתי עונה, אלא הולכת הביתה, מסתגרת ובוכה. אבל ראיתי שככל שמכירים אותי דרך הרשת, נותנים לי את הזכות להיות חלק מהציבור – וזה מה שתמיד רציתי. לפעמים כותבים לי באינבוקס 'אהובה, יש בלאגן אצלך בדף'. מסתבר שבכל פעם מישהו כותב תגובה לא יפה, רבים איתו בשבילי".

את מטבענת הרבה מהמתכונים, יש לך בת טבעונית ובת צמחונית. הבית של אלפרון בדרך להיות טבעוני?

"כן, אנחנו הולכים לקראת זה. האוכל הטבעוני הוא מעולה, גם טעים וגם בריא. אני לא אוכלת בשר ומרגישה את המוסריות שבלהיות טבעוני, את הדאגה לחי. אני רואה מה קורה עם הפיטום והשחיטה ולא עומדת בזה. אני לא רוצה להיות אשמה בזעקה של החיות שלא יכולות לדבר. למדתי אפילו לעשות המבורגרים צמחוניים מעדשים אדומות. אני חושבת שאם הצלחתי לגרום ליעקב להפסיק לעשן, הייתי מצליחה לגרום לו להיות טבעוני".

אהובה אלפרון (צילום: עופר חן)
"צריך יותר נשים בהנהגה, אבל אני לא מגדירה את עצמי כפמיניסטית"
|
צילום: עופר חן

מפלגות פנו אליי, בקלות יש לי כמה מנדטים

אחרי שהיא כבר כבשה את מסכי המחשב והסמארטפון, השלב הבא הוא הטלוויזיה. הבמאית קרין קיינר ביקשה לעשות סרט דוקומנטרי על חייה של אלפרון, אבל היא סירבה והציעה ז'אנר חלופי. "אמרתי לקרין שאני חנוקה כבר מהסיפור הזה, אז היא שאלה 'מה בא לך'?. מיד אמרתי לה שאני רוצה סדרה על היומיום של הבנות ושלי, כמו הקרדשיאנס. גם הן ארבע בנות וגם הן איבדו אבא. אנחנו גם מעניינות וגם נפתח את הבית. אין לי מה להסתיר יותר".

אז בסופו של יום את פמיניסטית.
"תראי, כל החיים למדתי ויש לי תארים ברפואה אלטרנטיבית, נטורופתיה וצמחי מרפא. למרות שאני ימנית הצבעתי עבודה כששלי יחימוביץ' עמדה בראש המפלגה, כי הצד הזכרי שולט בהנהגת המדינה ואני רוצה שיותר נשים יתברגו. אבל אני לא מגדירה את עצמי כפמיניסטית. כששאלו את יעקב ואותי 'מה שלומכם'?, נתתי לו את הכבוד הראוי והוא זה שענה. אני מכבדת את הגבר שלי ומכינה לו קפה, וגם לא נתתי ליעקב לגהץ. הוא היה ראש המשפחה ולא הרגשתי שזה משפיל אותי לעשות את הדברים האלה. עשיתי את זה באהבה".

להיות בפוליטיקה מעניין אותך?

"מפלגות פנו אלי, ובקלות יש לי פה כמה מנדטים. הכל פתוח. אם תהיה הצעה נכונה שמתאימה לעמדות שלי, מאוד ייתכן שאלך על זה. באתי מהעם ורק הפן החברתי מעניין אותי. יש מספיק גנרלים שידאגו למדיניות החוץ והביטחון. יוקר המחייה פה לא הגיוני. הבנים שלי, שהקימו משפחות עובדים, עוד ועוד. זוגות צעירים גרים בבית של ההורים. היום סבתות גם לא יכולות לשמור על הנכדים, אני סבתא שעובדת וקשה לי לתמוך כלכלית. אני תומכת בזה שאני מארחת ושולחת עם קופסאות אוכל. אני משתדלת להצטמצם, לא יושבת סתם בקפה אלא מכינה פוקצ'ות בבית. יוצאת בימי הולדת, אבל לא סתם ככה".