"72 שעות של מתח - 3 ימים של חרדה. מיום חמישי שלא דיברנו. שבת שלישית בלעדיו. ימים קשים וארוכים, אבל הידיעה על כניסה קרקעית והשבתת היכולת שלנו לדבר היא הקשה מכל".

כך כותבת עינב, אשתו של איש קבע, ומתארת את תחושותיה בימים האחרונים – כאשר הבעל, קצין צבא קבע, נמצא הרחק בקרבות. את המילים היא מפרסמת בעמוד הפייסבוק "יומן משפחה במדים", המנסה לשתף את הציבור הרחב בשגרת החיים של משפחות אנשי הקבע.

"מתפללת ששום דבר לא יפגע בגוף החזק שלך"

"דברים שאני יודעת בוודאות:
אני מתגעגעת.
הוא בפנים.
הוא ממש מעולה במה שהוא עושה.
יש איתו צוות מדהים שהוא סומך עליו במאה אחוז.
המנוי אינו זמין.
ברגע הראשון שהוא יוכל הוא יתקשר אלי.

דברים שאני לא יודעת:
מתי הוא יצא משם...
ומתי יחזור הביתה...
מה הוא עושה שם בכלל...
מה הוא רואה? מה הוא שומע? חם לו?
האם הוא בכלל ישן? איך אפשר לישון שם בכלל? ואיך אפשר להיות ערניים וחדים כשעייפים כל כך? האם אוכלים במהלך לחימה? ומה בדיוק? כמה רעש יש במלחמה? איך הוא מרגיש? האם הוא מפחד? האם הוא חושב עלי? האם הוא יודע שאני חושבת עליו ואוהבת אותו הכי בעולם?

דברים שאני מתפללת אליהם:
שתחזור לשלום.
שתבוא הביתה אפילו לשעה רק כדי לחבק אותך.
שתגמר הלחימה באופן כזה שישוב השקט והביטחון אבל עם כמה שפחות נפגעים מאצלנו.
שתחזור חי, שלם ובריא!
שלא תראה דברים שיפגעו לך בנפש העדינה שלך. שלא יפגע דבר בגוף החזק שלך.


אני מתגעגעת אהוב שלי.
כולנו מאוד מתגעגעים. אני בקשר כל העת עם הורייך. גם להם לא קל בכלל. אבל כולנו חזקים למענך.
אתה כל היום במחשבות שלי. אני מעריצה אותך על מה שאתה עושה. המציאות שלנו חזקה יותר מכל תסריט הוליוודי, יותר מכל סרטי האקשן שאתה כל כך אוהב לקחת אותי אליהם בקולנוע. מה שאתה עושה שם הוא יותר ממדהים, אני בטוחה. אני רואה את התמונות שבחדשות, מדמיינת אותך שם, קצת לא מאמינה. לפעמים מרגיש לי כאלו שהכל הוא חלום אחד גדול שתכף נתעורר ממנו.
רגע, אזעקה! מתעוררת שוב למציאות.
אתה הגיבור האמיתי שלי!
אוהבת בלי גבול.

עינב".

"נדמה שמשרת הקבע הפך לשק החבטות הלאומי"

בעמוד "יומן משפחה במדים" מעלות בימים האחרונים נשות אנשי הקבע את תחושותיהן הקשות, הגעגועים, הדאגה לבני הזוג – ומתארת את הימים הלא פשוטים העוברים גם עליהן בעורף. "דף היומן מאפשר לנו לשתף את מציאות החיים שלנו, ובכך לתרום לשיפור התדמית של משרתי הקבע שנסדקה בתקופה האחרונה", אומרת לנו מתי כץ, מנהלת הדף, "אבל לא פחות חשוב מזה, העמוד מאפשר לנו לקבל תמיכה וחיבוק חם ועוטף מהציבור הרחב. במיוחד בימים קשים כאלו של לחימה, בהם רבים מהבעלים שלנו נמצאים כבר שבועות בחזית, הדף מאפשר לנשים לפרוק, לשתף ולהיתמך בשעת חירום. אני מזמינה את כל נשות משרתי הקבע להיות חלק מהתמיכה הקבוצתית - ואת הציבור הרחב לתמוך בעורף המשפחתי מאחורי לובשי המדים".

>> כתיבה עם זאבות תשחרר את האישה הפראית שבך