דנה ספקטור ורן שריג העלו שלשום לשידור בתכנית הרדיו שלהם את איראלה שטרנבך, תחקירנית "ידיעות אחרונות", שסיפרה כיצד חשפה את פרשת אליאור גיל, חזאי וקריין בערוץ 10 שלפי החשד ניצל מינית קטינות. גיל, ניהל בלוג בו כינה את עצמו "דני בוי" (מחווה לדני רופ) ושם העלה טקסטים מיניים עם גוון סאדיסטי. בשידור הרדיו, ספקטור הקריאה חלקים מתוך הבלוג, ושריג ניסה לברר עם התחקירנית האם מדובר בתיאור ספרותי של אונס שקרה במציאות.
"הייתה לי שפחה בת 16 שנחנקה לי על האיבר בכל פעם שרק רציתי (...)בסמס: תחכי לי למטה מוכנה. מוכנה למקרה ששאלתם זה בחצאית בית ספר אפורה קצרה וקוקיות, בשביל האחיזה (...) הייתי מגיעה, לא תמיד לבד, לפעמים הייתי מספיק לשאול מה נשמע. מתקרב לסיפוק, מנער טיפות אחרונות, לא נשאר לצפות בה חוזרת לחברים שלה".
שטרנבך הדגישה כי הקטע אכן מבוסס מציאות, אבל הנערה היתה בת 15 באותו זמן, ולא 16, וזיהתה את עצמה בסיפור כשהיתה בת 17. בשלב זה, שריג מעיר, "הוא כאילו אוהב אותן בריטני ספירס, נערות בית ספר עם קוקיות?" שטרנבך מעט נסערת, ושריג מסייג את עצמו: "אני סתם מנסה להיות גרפי כמוהו, אני מנסה להיכנס לראש שלו". שטרנבך בתגובה מזכירה לו שעל הקו ממתינה נערה שהיתה עם אליאור "אני לא חושבת שזה מתאים".
אונס שני
בתגובה לקטע זה, העיתונאי אמנון הררי העלה לעמוד הפייסבוק שלו פוסט זועם בו ביקר את התנהלות השניים. הפוסט שותף בהמשך על ידי עמוד הפייסבוק "פוליטקלי קוראת" שם הוסיפו לו את המשפט: אזהרת טריגר - אונס שני. למי שאינו בקיא במושגים, אזהרת טריגר נועדה כדי לאפשר לנשים שחוו תקיפה מינית לדעת שהן עומדות לקרוא קטע שעשוי לעורר אצלן את הטראומה. אונס שני הוא מושג המתאר את ההתמודדות הקשה עמה המתלוננת צריכה להתמודד עם מערכות החוק (משטרה, בית המשפט), התקשורת והחברה שחוקרים אותה ללא רגישות, מטילים ספק באמינותה ופוגעים בה גם אם לא במתכוון.
מרינה קיגל, עורכת התכנית "דנה ספקטור ורן שריג ללא הפסקה" הגיבה לפוסט של פוליטקלי קוראת וכתבה כך: "תודה על האזכור. אשמח רק אם תענו לשאלה פשוטה - האם לפני ששיתפתם את טור הדעה הנ"ל - האזנתם לאייטם בעצמכם? האם באמת היה שם תיאור פורנוגרפי או אולי ניסיון להעביר את התחושה הקונקרטית של המצב?". קיגל עצמה שיתפה בחשבון הפייסבוק האישי שלה לינק לקטע המדובר - אותו קידמה עם תמונה של בריטני ספירס בקוקיות. בשיחה עמה היא מדגישה כי מה שעולה אצלה בעמוד אינו משקף את התכנית - אלא את דעותיה ומחשבותיה בלבד.
"למה מתעסקים בשאלה שלי - ולא בפרשה?"
אמש (ד'), ספקטור התייחסה להאשמות של פוליטקלי קוראת בתוכניתה, ואמרה כך: "קבוצת נשים כינתה אותי ואת רן 'אנסים שניים'. לא עשינו שום דבר איש לעולם, לפחות לא במכוון במבחינה פלילית. לא אכפת לי כמה גרועה אני או אתה גרועים בראיון, וכמה זה לא מוצא חן בעיני אוסף פמיניסטיות מסוג מסויים..". בשלב זה שריג נכנס בדבריה:
"אני מייעץ לכל אחד ואחת מכם, חוכמולוגים של פייסבוק, לראיין בנושא כזה עדין בשידור חי - ולצאת מזה בשלום. לי התחוורה הפרשה אתמול, בעודי מראיין על הדבר הזה. אני , אבא לארבע ילדות קטנות, שגם עושות קוקיות. יכול להיות שבמהלך אותו ראיון שאלתי שאלה שאולי לא נשמעה למישהו באוזן הפוליטקלי קורקט שלו, אבל העובדה היא שהיום בפייסבוק חבורה של נשים, חבורה של גברים, השתוללו על שאלה אחת טיפשית שלי כשאף אחד מהם - ולו אחד, לא הזדעזע מהסיפור עצמו של אליאור גיל, אחת מפרשיות המין הכי מזעזעות שהיו פה במדינה".
ספקטור סיימה באיום: לא מעניין אותי שיקראו לי שובינסטית, לא מעניין אותי שיקראו לי פתטית, לא מעניין אותי שיגידו לי שהדור החדש מבין יותר בדברים כמו הסללה, חיברות. אני חסינה. אבל ברגע שפוליקטלי קוראת, או איך שלא קוראים לאוסף העורכות שמחבאות בפחדנות מסויימת מאחורי שם גדול, ברגע שהן כותבות 'אזהרת טריגר - אונס שני' ומעלות את הראיון שלנו - אני מתקשרת לעורך הדין של אח שלי ותובעת לנשים האלה את הצורה. או שאתן מורידות את ההאשמה הזאת באונס, של אישה בת 44 ואמא לילדה, או שאתן שאתן חוטפות תביעת דיבה".
מקטעי הרדיו ניכר כי ספקטור נפגעה מההאשמות של פוליטקלי קוראת, אבל יכול להיות שלא פירשה נכונה את המושג אונס שני - הכוונה לא שספקטור עשתה משהו פלילי - אלא שהיא ובן זוגה לא התחשבו ונהגו ברגישות בצעירה שהיתה קורבן למעשיו של גיל. לפי התפיסה המקובלת, האונס אינו מסתיים עם המעשה הפלילי - אלא נמשך עם ההתנהלות של החברה שמציפה את הטראומה מחדש. לעתים אף הנשים המסייעות לנפגעות אונס והטרדמה מינית נדרשות לטיפול בעקבות הדברים שהן שומעות, מה שמכונה "טראומה משנית".
תגובת דנה ספקטור ורן שריג: "הקלות הבלתי נסבלת של המילה "אונס" חייבת להיפסק. ההאשמה שאנחנו אנסנו בפעם השניה ילדה בת 16 או נגרום לה לעצב מטרידה בכל כך הרבה מובנים. אם לא תסירו את הכותרת שמוזילה לא רק את המושג עצמו אלא גם את המעשים הנוראיים המיוחסים לאליאור גיל - תספגו תביעה ותפסידו".
תגובת העורכת, מרינה קיגל: "לפני השידור הוסבר ל"מיכל" (קורבן של גיל) שהראיון מתבצע בעילום שם וערבול קול. עברנו יחד על הנושאים אותם תישאל בראיון. הובהר לה גם שמידה ותרגיש לא בנוח עם שאלה כלשהי היא תגיד וכמובן שלא נתעקש. במהלך הראיון לא פעם ציינו את אומץ הלב של "מיכל". לאחר השידור וידאתי איתה שהיא מרגישה בסדר עם הראיון והיא ענתה תשובה חיובית".
תגובת פוליטקלי קוראת: "הסרנו את המילים 'אונס שני' מאזהרת הטריגר. אני רוצה להתנצל, בכנות, בשם כל חברות המערכת בפני רן ודנה. אנחנו לא מסכימות עם חלק מהדרך שבה אתם מציגים נושאים מסויימים, אבל אף אחת מאיתנו לא התכוונה לרגע לרמוז שמישהו מכם אנס או עבריין מין.
"שמעתי את השידור היום והבנתי שפגענו מאוד כשזו לא הייתה כוונתנו ואני חושבת שחשוב מאוד לדעת להתנצל אם טועות. ישנו מושג בשם "אונס שני" אבל הוא אינו בא לציין אונס אלא לציין את ההתעסקות התקשורתית, משפטית ועוד שמלווה פעמים רבות תלונות על אונס ונחוות אצל רבות מהנשים כשחזור של החוויה הקשה שעברו.
"כמו שציינתם בתכניתכם, העיסוק שלכם בנושא הוביל לעוד תשומת לב תקשורתית אליו וזו פעילות חשובה ואני באמת מעריכה אותה ומקווה שתמשיכו בה למרות הקושי והביקורת האפשרית." בהצלחה בהמשך, מאיה רומן בשם פוליטיקלי קוראת.
תודה לנגה כהן.