הן "נראות טוב", "עושות כל דבר שאומרים להן, כמו משרתות" ו"יודעות לפנק את הגבר": אלה רק חלק מהיתרונות של הנשים האוקראיניות לפי סרטון שיווקי חדש להיכרויות עם נשים ממדינות חבר העמים שמופץ ברשתות החברתיות. אתר ההיכרויות המדובר למעשה משדך בין גברים ישראלים שלא מוצאים בת זוג לבין נשים מכפרים נידחים לרוב באוקראינה שמתוארות על ידי האתר כ"בחורות נשיות, אכפתיות, תומכות ומעודדות, מטופחות, שיודעות להתלבש כמו באירופה ומקפידות על המראה החיצוני."
הסרטון מנסה להציג מעין פרודיה מבזה על הנשים הישראליות באמצעות הנגדה למרואיינת המככבת בו, דמות בשם שונטל שעונה על הסטריוטיפים של "הפרחה" הישראלית. היא לבושה בגדים מנומרים, משתמשת בצורה גרוטסקית במילה "כפרה", לועסת מסטיק בגסות, שומרת את עצמה לעומר אדם ואיך לא, עוצרת באמצע הריאיון להפסקת צהלולים.
בסרטון השיווקי מנסים למכור את שירותי ההיכרויות עם נשים אוקראיניות בשיטת "הפוך על הפוך". בעוד שבאתר מוצגות תמונות של נשים מושכות בלבוש מינימלי, שונטל הפרחה, זאת שכביכול בחיים לא היית רוצה להכיר כגבר, מסבירה למה זה דוחה כל כך להביא כלה מאוקראינה. אבל במקום שתשובותיה יגעילו אתכם – הן רק אמורות לשכנע אתכם יותר להזמין לכם כלה מחו"ל.
"אז שונטל מה את חושבת על לטוס ולהביא כלות אוקראיניות לישראל?", שואל המראיין. שונטל משיבה: "הכלות האוקראיניות האלה הן סתם נראות טוב ועושות כל דבר שהגבר אומר להן, כמו משרתת. איזה גבר באמת רוצה דבר כזה?"... "איזה גבר רוצה שאשתו רק תפנק אותו ושהוא לא יפנק גם אותה?". אנחנו כמובן אמורים לגחך, כשהתשובה הברורה מעלייה שאמורה לעבור בראשנו היא "כל גבר. הרי זה ברור שכל גבר רק רוצה בת זוג יפה וצייתנית שכל שתעשה הוא לשתוק ולשרת אותו".
יוצא הסרטון: מלמד גברים להשכיב נשים
תגובות על ניחוח סקסיזם וגזענות שעולה מהסרטון, לא איחרו לבוא. אלא שלמרות שמדובר בפרסום של בעל אותה חברת הכרויות, כמה מהתגובות הופנו דווקא למי שאחראי על הקריאטיב ושמשמש בתפקיד המראיין בסרטון - סניה ולדברג, שגם נגדו עלו לא אחת טענות בדבר שוביניזם. ולדברג, בעלים של חברת שיווק, מציג עצמו כ"אמן פיתוי" ו"מדריך לאומנות הפיתוי". לאחר שכתב ספר בנושא, הוא מעביר קורסים שנויים במחלוקת, במסגרתם הוא מתיימר להבין את הפסיכולוגיה הנשית וללמד גברים חסרי ביטחון כיצד להשתמש בטכניקות כדי "לכבוש" נשים ולהשכיב אותן.
באחד הסרטונים בהם הוא משווק את הקורסים שלו הוא מציע שיטה "איך להביא אותה (בחורה) למקום שאני רוצה"... "למרות ההתנגדויות והסירובים". בסרטון אחר הוא מסביר איך כל מה שצריך כדי להשכיב כל אישה – הוא בסך הכל שיטה. "כל בחורה שאי פעם רציתי שתהיה שלי, השגתי אותה, פשוט כי ידעתי מה היא רוצה לשמוע ואיך להגיד את זה", אמר בסרטון הזה. ולמקרה שעדיין לא השתכנעתם מציג ולדברג "לראייה" כי הוא נהנה מ"רקורד של דוגמניות בינלאומיות, נכדה של מיליארד מפורסם בישראל" ועוד.
בשיחה עם אתר mako מספר ולדברג כי הוא אכן אחראי לקרייאטיב בסרטון, אך טוען שאת המסרים קיבל מהלקוח. "המסרים שבחרנו להדגיש זה כאלה שקיבלנו מהלקוח. כשישבתי עם הלקוח שאלתי אותו מה הסטיגמות של אנשים על אוקראיניות שבגללן הם טסים לחו"ל בשביל זה. הצעתי להרכיב סרטון הומוריסטי ופרובוקטיבי שבכוונה יצור באז ותגובות שליליות. רצינו לעשות את זה הפוך על הפוך והקצנו בכוונה, אבל יכלנו גם להקצין יותר. יכולנו גם ללכת לכיוון עולם מושלם של גבר עם שלוש נשים בבית".
לדבריו החיבור שלו עם הלקוח הספציפי נוצר במקרה. "מדובר באדם שיש לו גם אתר הכרויות לרוסים ופנה אליי בעקבות סרטון שעשיתי 'ככה זה כשיש לך חברה רוסיה'". בתשובה לשאלה מדוע אין על הסרטון קרדיט או מדוע הוא לא שיתף אותו למשל בפייסבוק שלו, אמר ולדברג כי, "הסרטון הזה הוא סך הכל לקוח. בגלל שאני אישית לא מתחבר לתוכן אז גם לא פרסמתי את זה בדף שלי שיש בו כמעט 250 אלף לייקים. או בפרופיל שיש בו מעל 50 אלף עוקבים. זו עבודה נטו".
"רוצים בחורה יותר עדינה, נשית"
ומה יש לליאון ברודסקי, בעל האתר, להגיד על כל זה? בתגובה לפנייתנו מסר ברודסקי כי "ישנם גברים ישראלים שלא מסתדרים עם בחורות ישראליות ו/או רוצים בחורה יותר עדינה, ארופאית, נשית. "זאת הסיבה שהקמנו לפני שש שנים אתר שנותן מענה לדרישה הזאת. מדובר באתר שעוזר לגברים ישראלים שמחפשים יחסים רצניים להכיר אישה מאוקראינה. הנשים באתר נרשמו מרצונן וציינו כי הן רוצות להכיר גבר בחו"ל ובפרט בישראל. קיימת גם אפשרות נסיעה לשם. הפרסומת שצילמנו נעשתה בהומור ללא כוונה לפגוע במישהו, בשביל להעלאת מודעות לתופעה הזאת".
ייבוא כלות מאוקראינה אינו אסור בחוק, ועם זאת מעלה לא אחת שאלות מוסריות קשות בשל המניע של הנשים, לרוב במעמד כלכלי נמוך מאוד, לחיים טובים יותר והכוח שיש לגברים שנישאים להן עליהן פה בארץ. הנושא אף נידון בעבר בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות. אז אז נקבע כי יש לשקול שינויים עתידים בחקיקה, עם זאת - עד כה דבר לא נעשה.