מי אני:
ליאת אדרי, בת 43, מתגוררת בפתח תקווה, נשואה ואמא ל-3 ילדים
מי אני במספרים:
גובה: 168 ס"מ
משקל לפני הירידה: 99 ק"ג
משקל אחרי הירידה: 74 ק"ג
כמה ירדתי: 25 ק"ג
תקופת השינוי: שנה
הייתי ילדה מלאה וככזו 'זכיתי' ללא מעט גינויים מצד הסביבה. היו צוחקים עליי בבית הספר ואני זוכרת שזה היה מאד קשה לי. לאורך השנים עליתי וירדתי במשקל, במיוחד סביב ההריונות. המאבק עם המשקל והאוכל ליוה אותי כל הזמן, בכל דיאטה שהייתה מתחילה הייתי נחושה מחד, אך ממהרת לוותר מאידך. בשיא שלי הגעתי כמעט ל-100 ק"ג, הרגשתי נורא במשקל הזה, גדולה ומסורבלת.
במהלך ההריון בשנת 2006 אובחנתי לראשונה כחולת סוכרת. קיבלתי טיפול קונבנציונלי שכלל דיאטה והזרקת אינסולין, אך רמת הסוכר בדם שלי השתוללה והיה קשה מאוד לרסנה. המשקל הפך מעניין אסטטי לעניין בריאותי. לא עסקתי אז בפעילות גופנית והייתי רעבה כל הזמן.
הטיפול התרופתי לא הצליח לאזן את הסוכר ואת ההריון השלישי שלי בגיל 38 העברתי עם משאבת אנסולין. באותו זמן חשבתי שהחיבור למשאבת האינסולין הוא אחד הדברים הכי נוראים שיכולים לקרות לי, להיות מחוברת כל הזמן למכשיר מסורבל ומציק עם צינור שמחובר לי בבטן, מצפצף כשהסוכר עולה, מצפצף כשהסוכר יורד, ולא מתחשב בי כשאני הולכת לישון. היום אני חושבת שלולא המשאבה הזו לא הייתי מגיעה להבנה שאני חייבת לעשות שינוי תזונתי. לא הייתי מגיעה להבנה שאני אמא לשלושה ילדים קטנים עם מחלה שנחשבת לרוצחת שקטה. פה הייתה הנקודה שבנחישות החלטתי ללמוד עוד על הסוכרת והדרכים להוריד סוכר וכך הגעתי לדיאטה שלי.
החלטתי להוריד פחמימות לגמרי ולהוסיף פעילות גופנית. הורדתי מהתפריט לחם וסוכר וההתחלה הייתה מדהימה הקילוגרמים נשרו ממני ורמות הסוכר ירדו. התחלתי לאכול ארוחת בוקר מסודרת ולהרגיל את כל המשפחה שלא יוצאים מהבית מבלי לאכול. כמעט כל יום עושה פעילות גופנית אם זו הליכה, שיעור זומבה, עיצוב ועוד.
בהתחלה הרגשתי שללא סוכר, ללא לחם ושאר פחמימות התפריט מאד מוגבל. לא היה פשוט לעמוד מול שלל הפיתויים של העולם המודרני, עם הזמן התחלתי להרגיש קורבן של המציאות, למה דווקא אני? אבל אז בחרתי לטפל גם בחלק הנפשי שמתלווה לעניין. אני לא יודעת מה יותר קשה החלק הפיזי בדיאטה או החלק הנפשי, אבל אני מאמינה שלא צריך להפריד -אנחנו גוף ונפש. היום אני חיה בשפע עם התזונה שלי ולא מרחמת על עצמי על כך שאני לא יכולה לזלול בורקס גבינה.
הרצון להפוך את הדיאטה ליותר קלה וזמינה הביא אותי ליצור כמה גימיקים, כמו הירקות בטוסטר לחיצה והרבה אנשים פונים אליי ומספרים לי שהם מיישמים את זה. זה הגיע גם לעיתון ״דרך האוכל״ וזו התרומה הקטנה שלי.
התפריט היומי שלי
בוקר: שייק מפירות וירקות עם ספירולינה
ביניים:ירקות אנטי פסטי/ סלט קטן
צהריים:קינואה עם עדשים
ביניים: פירות עם אגוזים
ערב: סלמון עשוי בטוסטר וירקות
כל המשפחה התלהבה מהשינוי שעשיתי, וכמובן גם מהנראות החדשה שלי, למרות שמדובר בתקופה לא קצרה. את הילדים רתמתי לתפריט החדש וכל עוד הם בבית הם אוכלים כמוני. עם בעלי זה קצת יותר קשה וגם היום הוא עדיין זולל ג׳אנק פוד.
השינויים שחלו בי בשלוש השנים האחרונות היו עצומים. במקצועי אני מדענית, מומחית לביולוגיה רפואית מבית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובעלת פוסטדוקטורט נוסף ממדעי המוח במכון וייצמן. הסביבה הייתה רגילה ל"עכבר המעבדה" שהייתי ופתאום הפכתי ל"חיית במה". אני כבר לא מפחדת לחשוף את הסודות הכמוסים ביותר שלי, בוודאי אם הם משמשים ללמידה ולדוגמה אישית עבור המטופלים שלי. אם אני יכולתי לפחדיי, יכולתי להתגבר על הקשיים שחוויתי משחר ילדותי, כל אחד יכול לעשות זאת.
טיפים למי שמעוניינת לעבור שינוי:
השינוי שעברתי בשנים האחרונות אינו קשור אך ורק למשקל. ההתפתחות העצמית שלי עלתה מדרגה ולא רק שאני מאמינה בעצמי גם למדית לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי כמו שאני. השינוי הזה ניכר גם בקריירה שלי, בבריאות שלי ובנראות שלי. לרדת 25 ק"ג לא היה דבר קל אבל לשמור על זה ולרצות לרדת עוד זה ממש קשה. אחד הדברים שעוזרים לי זה פשוט לדבר על זה, לתמוך באנשים אחרים הסובלים מסוכרת והשמנת יתר.
היום אני מרצה על בריאות ממגוון היבטים מדעיים, לשם פיתוח מודעות להתנהלות בריאה המשלבת תזונה, מדעי המוח, מדעי הרפואה, מדעי ההתנהגות ובודהיזם. לצד הידע הרב והמגוון, יש לי יכולת ונסיון רב בהנגשת שפה מדעית גבוהה, ויכולת לגעת באנשים. הרצאותיי הן הזדמנות להעשרה והשראה, לפרוץ את גבולות המחשבה, לחשוב אחרת, באופן חוויתי מצחיק ומרתק וגם כתבתי ספר ״בריאות מותאמת אישית- הבמ״א שלך״ המשקף גם את המסע הפרטי שלי.