5. טהורה לעד מתי?
זה די חסר תקדים שבעלים של קבוצה מבקש שיקנסו אותו בגלל שירים של הקהל של אותה קבוצה ביציע. לכן הבקשה של אלי טביב מההתאחדות לכדורגל להתייחס לשניים מהשירים ("הנה היא עולה, הקבוצה הגזענית של המדינה" ו"שיישרף לכם הכפר") כקריאות גזעניות, עליהן מגיע עונש לפי התקנון, היא בהחלט חריגה לטובה. אבל מי שמכיר מעט את טביב יכול לנחש שלא טוהר המידות וענייני הליכות ונימוסים עומדים לנגד עיניו, אלא החשש מעונשים כבדים יותר, והוא רק מנסה להקדים תרופה למכה ולהיראות כמי שאכן נלחם בגזענות. מי שאמנם היה רוצה לעשות זאת היה יכול להוריד את קבוצתו מהמגרש בזמן קריאות כאלה ולא רק לדבר על זה, או לשלול כניסה מאוהדים המזוהים עם ארגון לה פמיליה, או לחלופין - להחתים שחקן ערבי בקבוצה. מכיוון שכל אלה כמובן לא יקרו, בואו ננתח את השירים המדוברים, ונבדוק האם הם אכן גזענים.
"הנה היא עולה, הקבוצה הגזענית של המדינה" הוא שיר קצר בן שורה אחת, המעיד על עצלותו של המשורר, שבסך הכל לקח שיר מוכר, שינה מילה אחת והוסיף אחרת. לא נפלתי. מעבר לכך, העובדה שאדם טוען שהוא גזען לא הופכת אותו לגזען, בדיוק כפי שהעובדה שאדם טוען שהוא מצחיק לא הופכת אותו למצחיק. פסק הדין: השיר אינו גזעני.
השיר השני מורכב יותר:
"במזרחי כולם יודעים שיש פה כמה שמאלנים
נסעו לסולחה בסכנין, אותנו הם לא מייצגים
תקשיבו טוב יא ערבים, אנחנו סולחות לא עושים
והפזמון תמיד נשאר: שיישרף לכם הכפר"
הדבר הראשון שקופץ לעין הוא החריזה הבעייתית: שמאלנים – מייצגים – עושים. זו רמה נמוכה מאוד של שירה, ורק על זה מגיע עונש. מעבר לכך, בשיר לא מופיעות קללות, לא עלבונות, לא אלימות, גם המילים "שמאלנים" ו"ערבים" הידועות לשמצה, לא מופיעות כאן בקונטקסט משפיל כלשהו. יש כאן סרבנות לפיוס, אבל את זה אפשר להגיד על חצי מדינה. אי רצון בסולחה לא הופכת אדם לגזען. המשפט "שיישרף לכם הכפר" גם הוא לא באמת מסית. זה איחול, לא נעים, אבל ממש לא הסתה לפי החוק. פסק הדין: השיר אינו גזעני.
סורי טביב, הכדור חוזר אליך.
4. אל תדברו על אריק
לאריק שיבק יש מין קטע כזה: הוא מקבל קבוצות באמצע העונה, מוביל אותן להישגים, ואז מתפטר/מפוטר מהן באמצע העונה שאחרי. זה קרה לו בגליל, זה קרה בהפועל תל אביב, זה קרה בהפועל אילת, וזה קרה עכשיו במכבי ראשל"צ, שמונה חודשים אחרי שלקח איתה אליפות סנסציונית. זה כמובן מזכיר את הסיפור של קלאודיו ראניירי, מאמן לסטר, שהוביל אותה בעונה שעברה לאליפות המפתיעה בתולדות הכדורגל האנגלי, ופוטר בשבוע שעבר. רק ששיבק לא לקח קבוצה שהייתה מועמדת לירידה, ושיבק ניצל את שיטת הפיינל פור הלא ספורטיבית, ושיבק לא הצעיד קבוצה לדומיננטיות במשך עונה שלמה (ראשל"צ סיימה את העונה בה לקחה אליפות במקום השישי). אבל כן, לשניהם יש שיער לבן.
למרות הוותק שלו, שיבק כמעט לא מצליח להחזיק מעמד לתקופה ארוכה במקומות אותם הוא מאמן (סדר גודל של 20 מינויים ב-34 שנים, וגם זה עם הפסקה באמצע - תעשו את החשבון). רק בנבחרת ישראל הוא החזיק מעמד, אבל שם העבודה מול השחקנים היא בעיקר בקיץ, ולא מתפרשת על פני כל השנה. שיבק הוא מאמן כדורסל סביר בהחלט, אבל את האופי, הגישה והשיטה שלו כבר מאוחר מדי לשנות.
3. דיל או לא דיל
העונה האירופית של מכבי תל אביב גמורה. המשפט הזה היה נכון גם לפני חודשיים, בטח ובטח היום. הסיכוי לעלות להצלבה זהה בערך לסיכוי לתפוס פריט לבוש אדום בארון של שמעון מזרחי. קונספט "12 שחקני היורוליג" של דיוויד פדרמן קרס והוכיח שוב שלא משנה כמה כסף אתה מוציא -משנה על מה אתה מוציא אותו. לכן, ההחתמה של שחקן הרכש החדש דיימון סימפסון גובלת בהזיה.
סימפסון, שהרקורד שלו כולל קבוצות כמו מכבי אשדוד, עירוני נס ציונה ולאחרונה נימברוק הצ'כית, הוחתם – שימו לב – רק למשחקי היורוליג. במילים אחרות: בשלב הזה המועדון החתים שחקן לשישה משחקים שאין להם שום חשיבות. בזבוז כסף פר אקסלנס, ואחד המטופשים שבהם. לא שזה מפתיע מקבוצה שהנחיתה פה בשנים האחרונות, לפני ובמהלך העונה, שחקנים שהקשר ביניהם לכדורסל מקרי, אבל הפעם נראה שמישהו ממש עשה מאמצים כדי להתעלות על עצמו. היחיד שיכול להרוויח משהו מהעסקה המפוקפקת הזו הוא השחקן עצמו, שיוכל לשמור על כושר ולרשום בקורות החיים שלו הופעה ביורוליג לקראת החוזה הבא.
וזה לא הרכש היחיד של מכבי השבוע - גם נמרוד לוי חתם בקבוצה. אני יודע, לא נעים לכם לשאול "מי?". אחרי השחרורים של ווימס וצירבס ופציעות של שחקנים אחרים, באמת חסר מישהו שיאזן את קצה הספסל (עם כל הכבוד ל-15.8 השניות המופלאות שקיבל אתמול נגד אולימפיאקוס, במהלכן אפילו לא הספיק לקשור את המכנסיים כמו שצריך). לוי, פורוורד בן 21, שהוחתם כטלאי על טלאי של גיבוי לחוק הרוסי/חוק הצעירים, עשה טעות בדומה לצעירים רבים לפניו שהסתנוורו מההצעה ממי שהייתה פעם מכבי ת"א, ובמקום לקבל דקות משמעותיות ולצבור ניסיון על המגרש בקבוצה שאשכרה צריכה שחקן כמוהו, הוא יצבור ניסיון בחלוקת כיפים. שרק לא יקבל שבר מאמץ.
2. ב-נות!
אז מה, התלונות של הורים המתעמלות האמנותיות נמחקו? היחס הנוקשה על סף האלימות כבר לא כזה נורא? המערכונים של "אנחנו במפה" והפרסומות ל-HOT גרמו למישהו לחשוב שהדמות עליה מבוססת המאמנת זינה תביא רייטינג לענף (או שגם היא עוברת טיפול פסיכולוגי)?
קשה להסביר אחרת את המינוי המחודש של אירה ויגדורצ'יק למאמנת נבחרת ישראל לקראת אולימפיאדת טוקיו 2020. הסבר אפשרי הוא שאף אחת אחרת לא ניסתה אפילו להציע את עצמה לתפקיד - אולי מהפחד ממה שתגובתה של ויגדורצ'יק. ובכל זאת, מוזר למנות שוב מישהי כל כך שנויה במחלוקת. רק תזכורת: החוזה של ויגדורצ'יק לא הוארך מלכתחילה בגלל טענות לפיהן לכאורה בעטה באחת מחברות הנבחרת, ועל רקע ראיונות לתקשורת בהם הודתה שהיא כועסת על מתעמלות שמעלות 50 גרם וקוראת להן בשמות גנאי, כי "אי אפשר להיות אלופה בלי בכי או כאב".
לפחות לפי הדיווחים, ויגדורצ'יק חויבה לחתום על קוד אתי לפיו בין היתר היא "מתחייבת לנהוג בצורה נאותה ומכובדת ביחסיי ובמגעיי עם מתעמלות הנבחרת". השאלה היא איך ויגדורצ'יק מגדירה "נאותה ומכובדת", כי לשיטתה נאות ומכובד יכול להיות גם לא לקרוא למתעמלת שעלתה 50 גרם "פופוטם", אלא "גברת פופוטם".
מצד שני, המתעמלות שהיו בריו 2016 כבר לא ייקחו חלק באולימפיאדה הבאה, וממש ברגעים אלה נערות צעירות עם חלום להיות רזות וחטובות מתאמנות במרץ בלעיסת זית ויריקתו למרחקים ארוכים כדי להגיע מוכנות למחנה של קומנדנטית אירה. בה-ביי.
1. פאר היצירה
קל מאוד ללגלג על הפרישה של שחר פאר מטניס, בעיקר לנוכח השנים האחרונות, שלא הוסיפו כבוד לקריירה הארוכה והמפוארת שלה, עם הפסדים למדורגות 9,000 בעולם ולילדות בנות 12 בסיבוב ראשון של טורניר שוליים באיזה חור נידח. קל מאוד להתפלא באופן מעושה ולהגיד "הייתי בטוח שהיא פרשה לפני שנתיים". אבל מי שמתייחס רק לתקופה הזו עושה עוול למי שהיא לא רק הטניסאית הכי גדולה שהייתה כאן – כולל הגברים, כולל עמוס מנסדורף - אלא גם אחת הספורטאיות הישראליות הגדולות בהיסטוריה.
נכון, אפשר להגיד שהיא פיתחה גינונים של דיווה ויחסים מורכבים עם התקשורת, התעמתה באופן מבזה עם הטניסאית הצעירה דניז חזניוק ("את בושה למדינת ישראל") ועשתה חיים נוחים למי שרצה לבקר אותה. אפשר גם להגיד שהיא הרוויחה ביושר את הזכות להתנהג ככה. פאר השקיעה קצת יותר מדי התעסקות במה אומרים וכותבים עליה, בזמן שהייתה צריכה להשקיע קצת יותר במשחק הרשת שלה. אבל זו היא, לטוב ולרע, ואין ולא תהיה בעתיד הנראה לעין אחת כמוה.
וחוץ מזה, כל מי שצוחק עכשיו על שחר פאר, שינסה לחשוב מתי הוא היה 11 בעולם במה שהוא עשה.