תארו לכם שמדינות היו מתנות הסכמים בינלאומיים, כלכליים, אקדמיים ואחרים, בכך שיהודים לא יוכלו לקחת בהם חלק. תארו לעצמכם שמדינה לא הייתה נותנת ליהודים לאמץ ילדים. היינו זועקים ונאבקים בכניעה לאפליה ובכניעה לאנטישמיות. אבל כשמדובר בהומופוביה, ישראל נכנעת מהר ומסכימה להרכין ראש מול גחמות חשוכות.

ההתחייבות של ממשלת ישראל שלא לאפשר למשפחות להט"ביות לאמץ ילדים מרוסיה היא בושה ואות קין מוסרי. ממשלת ישראל התקפלה בפני מדינה שרודפת אזרחים על רקע הנטייה המינית שלהם - מדינה שבגבולותיה, ברפובליקה הצ'צ'נית, הוקם מחנה ריכוז להומואים. היא התקפלה בפני חוק עליו אמרה ב-2006 ולריה נובודבורסקיה, פעילת זכויות אדם ברוסיה, כי הוא "חרב שמונפת מעל כולנו. החוקים האלה הם מלכודת. אם הם לא יבוטלו, המיעוטים ייאלצו לברוח מהמדינה".

בעוד הרוב המכריע של מדינות המערב (כמו קנדה, ארה"ב, ספרד וצרפת) סירבו לתנאי ההומופובי של רוסיה, ישראל נכנעה לו. בהזדמנויות שונות מאז 2006 החרימו מדינות ויחידים את הרוסים בגלל מדיניות זו בדיוק. אין סיבה אפוא שישראל תנהג אחרת. לא מדובר על חרם, אלא פשוט להימנע מכיפוף הראש.

הסכמת הממשלה אומרת למעשה שחלק אינטגרלי מאזרחיה הם "אזרחים פגומים", אזרחים סוג ב' שהמדינה לא ממש מתאמצת לשמור על זכויותיהם משום שהם לא מתאימים לדגם המשפחתי המקובל על רוסיה. חז"ל אמרו כי "כל ישראל ערבים זה לזה", ולא יזיק לקובעי המדיניות אם ינהגו לפי רוח זו ולא יאפשרו פגיעה כה משמעותית באזרחים ישראלים רק בשל נטייתם המינית.

אם ניתן לרוסים לקבוע לנו את מדיניות האימוץ, נהיה בתחילתו של מדרון כניעה חלקלק אל מול הרוסים ואל מול מדינות אחרות, כל אחת והתכתיב שלה. לכן צריך לעמוד זקופים אל מול הרוסים ולהגיד להם: לא ניכנע לתכתיבים שלכם. לא ניתן לכם לפגוע באזרחים שלנו. ממשלת ישראל, הפסיקי להתרפס וצאי להגנת אזרחייך. מדינה שמכבדת את עצמה לא יכולה לתת לפוליטיקה המבוססת על אפליה ושנאה לנהל אותה.

ובאותה הזדמנות, ממשלת ישראל, אולי תסתכלי גם קצת לתוך הבית פנימה. כי את מה שהרוסים עושים בגלוי, גם אנחנו עושים בישראל – רק בשקט.

מאז שנת 2008 החוק הישראלי מאפשר אימוץ ילדים על ידי משפחות להט"ביות בהתאם לפרשנות החוק של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז. על פי דו"ח משרד הרווחה, מאז החלטת היועמ"ש אימצו כ-1,700 זוגות הטרוסקסואלים בישראל ילד - ורק שלושה זוגות להט"בים. אלף ושבע מאות מול שלושה. מסתבר שההבדל העיקרי בין המדיניות הישראלית לרוסית הוא לא ההומופוביה, אלא רק הבושה.

גם זאת תהיה תשובה למדיניות הרוסית: הגיע הזמן שהמדינה תאפשר לקהילה הגאה להסתייע בשירותי פונדקאות האסורים עליהם בישראל, במקום לשלוח אותה לחפש בחוץ את הפתרונות.

 

אירית רוזנבלום (צילום: יחסי ציבור)
עו"ד אירית רוזנבלום|צילום: יחסי ציבור

הכותבת היא מייסדת ומנכ"לית ארגון "משפחה חדשה"