נתחיל מהסוף: שני לא בגמר של "מאסטר שף". גם סיון לא, אבל זאת כבר הייתה הדחה שיכולנו לצפות בסך הכל, לצד הצער. שני הייתה הימור סגור הרמטית לגמר, לפחות מבחינתי; הפרק האחרון, פרק מנת המישלן, מיצב אותה בתור מתמודדת מובילה אחרי ביצוע מצוין. ולא רק זה: היא בנתה לעצמה רקורד מרשים לאורך התחרות, החל מהאודישן הראשון שלה.
אבל נרחיב על סיום הפרק בהמשך, ובינתיים נשוב להתחלה. המשימה שניתנה למתמודדים של חצי הגמר הייתה הפעם מאוד ישירה, ללא הפתעות: הם קיבלו פרק זמן של שעתיים וחצי על מנת להכין 2 מנות לבחירתם – הכל הולך והכל פתוח. אבל יש כאן טוויסט - הפעם הטעם הוא לא הגורם היחיד שקובע, אלא גם המהירות. המתמודד הראשון שיסיים להכין מנה יוכל להגיש אותה לשופטים מיד, ואם הם יחליטו פה אחד שהיא מנה ראויה – הוא יעבור אוטומטית למרפסת, ובהתאם לגמר. אם לא יעלה, הוא יכול להמשיך לעבוד על המנה השנייה.
מי שהגישו ראשונים היו סיון, מיכל ויניב, ונראה שאף לא אחד מהם הספיק בכלל לטעום ממנה! האם זה הלחץ להגיש ראשונים? האם זה הסטרס שמוחק כל סימן לתיאבון? בכל מקרה, אף אחד מהם לא עבר למרפסת: לא סיון וטארט הדבש שלה, לא מיכל והקארי המלזי שלה ולא יניב עם הפסטה השחורה שלו, מנה שנדמה שהשופטים מאוד לא אהבו. אחד אחד ראינו אותם מתמלאים מתח, מפתחים תקווה ואז נסדקים לחלוטין ונשברים כשהם נשלחים להמשיך לעבוד. אפשר היה לראות את הרוח יוצאת להם מהמפרשים, וכולם כובשים את האכזבה ומגייסים כוחות על מנת להמשיך.
שני הכינה סיר אדום גועש וחריף עם שקדי עגל ומוח בשתי טכניקות, וכשעמלה עליו סיפרה בהתרגשות על ההצלחה להביא לקדמת הבמה את המטבח הביתי שלה - מטבח שלעיתים התביישה בו אפילו בתור ילדה – ולבשל בהשראתו מנות בוטיק בועטות ומענגות. מנת המוח הייתה טעימה ללא מעט שופטים, אבל אייל שני הפיל את הסיכויים של שני כשטען שהפעם הטעמים שלה לא מצליחים לעבור ממד.
האחרון להגיש את המנה הראשונה היה הלל, שהגיש את השווארמה ההללית שלו. היא הייתה נשמעת כל כך אטרקטיבית ונעשתה בביטחון גדול, אבל היא הייתה כשלון. מה שכמעט הרגיז את השופטים היו תרמילי הפומלית שהלל דחף ללאפה הדקיקה: הם הוציאו את השופטים מדעתם. אייל אפילו הגדיר את המעשה כ"לא נורמלי".
המנה השנייה של שני - קינוח הפעם - קצת מתפקששת לה, אבל שני לא מוותרת, נלחמת ומאלתרת. לא לפני שהיא תופסת את הראש ונכנסת להלם, על הרגע האחרון, אבל בסופו של דבר היא מצליחה למצוא את הכוחות להמשיך הלאה עם מה שיש, ומפרקת את הטארט המתפרק גם ככה.
סיון עומלת על שישברק, ונראה שגם הפעם היא נתקפה ביש מזל. אומנם הפעם נופלים לה פחות דברים מהידיים, אבל גם במנה השנייה שלה לא הכל מתנהל לפי התכנית המקורית. גם מיכל נאלצת לאלתר עם הרביולי פטאייר היפים שלה: היא שוכחת לבשל את מילוי התרד שלהם, ונשארת עם מעט מדי מבצק הפסים הארטיסטי שהכינה. מזל שנשארו לה פסטת סלק ופסטת בזיליקום נענע, וכך מתחילה מחדש ברגע האחרון בצעד אמיץ ומטורלל גם יחד.
יניב מכין ראמן תימני, גם פה עם אטריות שחורות. הוא שוב משלב מטבחים שהוא אוהב ומפגין בהם כשרון. בפעם הקודמת, כמה דקות קודם ממש, הוא נקטל על זה. אם כך, לא רק מיכל אמיצה, גם יניב. אהרוני אגב, מודה שחשש, אבל נראה שכל השופטים מאוד נהנו מהמנה ("רק חסרה ביצה").
הלל מכין מנה שהופיעה לו בחלום, כמה הלל מצדו. באותו חלום עלה חזיון של מרק סברסים חי (אני די בטוחה שאיתיאלה גם הכינה משהו כזה מתישהו), אז במציאות הוא מבעיר סברסים ותפוחי עץ, קולה שקדים ולא מפסיק לספר כמה שזה טעים. הלו, שכחת שאנחנו לא יכולים לטעום? זאת הרי הטרגדיה הכי נוראית של חוויית הצפייה ב"מאסטר שף". זה לא שנבין אי פעם על מה אתה מדבר.
הראשון שעולה לשלישיית הגמר הוא יניב – ותכלס, מדובר בהפתעה: הפתעה שהוא זה שנכנס ראשון, והפתעה שהוא נכנס בכלל. שאר המתמודדים שהגיעו לשלב זה של התוכנית פקדו לא מעט משימות הדחה ובהתאם גם קיבלו לא מעט זמן מסך, ויניב? אולי קצת שכחנו ממנו עם כל הביקורים האלו במרפסת.
אחרי יניב העפיל לגמר גם הלל. אחרי עונה של נשים חזקות ומוכשרות, דווקא שלוש מתמודדות כל כך בולטות נותרות אחרונות - כשלבסוף מיכל היא זו שמשלימה את השלישייה הסופית. כידוע, שמלה כבר יש לה. מעמד ההדחה, של שני ושל סיון כאחד, שוב צורם - בעיקר בגלל ששוב לא ניתן נימוק מספק. ההתלחששות של השופטים בפינת האולפן לא ענתה על הצורך שלנו, הצופים, להרגיש שותפים בהחלטה, מעין חבר מושבעים אילם שיכול לגבות אותה. אנחנו מגלים את הבשורה ביחד עם המתמודדים ועכשיו אפשר רק להתקומם ממנה או להתמוגג. אנטיקליימקס שבוודאי כמותו הרגישה השווארמה של הלל מחלקה הראשון של המשימה.