לפני שנתיים הוא נולד, הגיע, עלה לאוויר העולם - הגיבור הישראלי הטלוויזיוני הראשון! כי נסו לחשוב רגע על דמות של גיבור בסדרת טלוויזיה ישראלית. מצאתם מישהו? אם חשבתם על אמיר מרמזור (תתביישו לכם), ברוך אסולין מ"הבורר" (לכו תשטפו ידיים), או יהודה לוי באחד משלל תפקידיו המיוסרים, זה לא נחשב. הם כולם אולי גיבורי סדרות, אבל בטח לא גיבורים.

 

כי מה הוא גיבור? ובכן, על פי ויקיפדיה לפחות, זו "ההגדרה לאדם אמיץ, אציל ובעל תושייה שניחן בתכונות אבירות ונכון להקריב את חייו למען מטרה נעלה". ויסלחו לי כל הנ"ל, אבל לא נראה לי שהתעמתות עם שכנה על קקי של כלב, סחיטה ואיומים או הרצון לתפקיד בפסטיגל עונים על ההגדרה. מי כן עונה עליה? דורון קביליו. והוא עונה מהר ולעניין ובצורה כל כך חדה וכריזמטית ומשכנעת שאתה כבר מפחד לשאול.

כי דורון קביליו, מפקד צוות המסתערבים שפרץ לחיינו ב"פאודה" אי שם בשנת 2015, הוא הוא הגיבור הישראלי הטלוויזיוני הראשון כמו שגיבור צריך להיות (או לפחות כמו שמכרו לנו בסדרות אמריקאיות) - הוא גבר קשוח, מאצ'ו, חזק ומסוקס. הוא היה בסיירת, כבר אמרנו? ויש לו גם, כמובן, מטרה למענה הוא "נכון להקריב את חייו". רק שבסוף הפרק האחרון, קצת לא ברור לנו מה היא. אז בואו נזכר רגע מה לעזאזל קרה שם בסגירת העונה המשוגעת הזאת.

הפרק נפתח כשדורון עומד לצאת למשימת ההתאבדות שנרשם אליה. מיקי מעביר תדריך ליחידה ודואג להסבר מפורט בשבילנו הצופים על איך המבצע הולך להתקיים ואיפה בדיוק הוא עומד להיכשל. היה יכול לפחות לדאוג לקצת בורקסים ושתייה, רבאק, הבן אדם יוצא למשימת התאבדות. גם בצד השני של הגדר כולם נרגשים לקראת המאורע, בעיקר וואליד שמפגין מולטי-טאסקינג מרשים במיוחד כשהוא תופר את המבצע של אבו אחמד למלחמה כלל איזורית במזרח התיכון, ובו זמנית מארגן מסיבת אירוסין עם שירין, הורס אותה ומגלה שהמחבל המיועד הוא לא אחר מאשר גיבורינו היהודי דורון קביליו.

בינתיים, דורון שורד את הנסיעה עם נהג המונית החופר (עוד אחד מהרגעים הקומיים הקטנים שיוצרי הסדרה שתלו בחכמה לאורך העונה) ועובר את שרשרת החיול לקראת הפיגוע שכוללת נטילת ידיים, תפילה קלה ומסירה צפויה של מכשיר האיכון עליו התבסס מבצע החילוץ שלו. כמובן שדווקא אז, רגע לפני המפגש המיוחל עם האקס-אובסס שלו, אבו אחמד "הפנתר", מתגלה אותו פרט שולי של היהדות. אבל אל דאגה, תוך כמה שניות, במה שכנראה היה על התסריט סצינת אקשן מטורפת אבל בפועל הוצג באמצעות קצת תעתועי מצלמה ואפקטים בינוניים (חוסכים עלינו  דווקא בסוף? מה קרה?), הצוות מחלץ את דורון בדקה התשעים ונותן לנו תקווה לעונה נוספת.

מי שבכל מקרה לצערנו לא ימשיך איתנו לעונה הבאה הוא אבו אחמד, שמחוסל בסופו של דבר דווקא על ידי וואליד הצעיר. ספק על חוסר המקצועיות שלו בגיוס של דורון, ספק סתם הוציא עליו את התסכול על היום הגרוע הזה שעובר עליו. הכנס פה פסקה שנטחנה לעייפה על הגדולה של היוצרים להראות גם את המורכבות והקושי של הצד השני (וצחוק בצד, שאפו). אגב, נכון שאולי הייתם מצפים מדורון הגיבור שיפתור את המצב אליו נקלע בעצמו, יחסל את כולם ואחרי זה עוד ינצח את הפנתר בהורדת ידיים, אבל היי - גם גיבור צריך לדעת מתי לקבל עזרה מחברים. אפילו אם הם שכבו עם אשתו.

אפרופו הבגידה, נראה שדורון התגבר יפה על העניין, כי הדבר הראשון שהוא בוחר לעשות אחרי שחילצו אותו מכמעט הוצאה להורג באמצע עיר ערבית עוינת, הוא ללכת לבקר את אהובתו החדשה, שירין. יחד הם הולכים לאכול בראנץ' אחרי מבצע חיסול בנוהל, אבל עוד לפני שהם מספיקים לבחור את סוג החביתה, וואליד שולח לשירין את הסרטון המפליל של דורון (מתי תבין כבר שהיא לא בקטע שלך?), והיא מבינה שהיא, איך לומר את זה בעדינות? מתבוללת עם יהודים. היא עוזבת את המסעדה בזעם, ומשאירה את דורון להתמודד עם הבלבול ואותנו עם אחד מהקליף-האנגרים הארוכים והמייגעים בטלוויזיה הישראלית.

אז האם וואליד הוא הפנתר החדש או שהכאפייה שהוא דפק לגופה של אבו אחמד היא סתם הצהרה אופנתית? לאן ברחה שירין והאם מוכרים פוסטינור בבתי המרקחת בשטחים? וחשוב מכל, האם דורון בקור רוח גיבורי, הולך פשוט להמשיך לשבת שם במסעדה ולחכות למנה שלו? בואו נקווה שנקבל תשובות לכל השאלות האלו הערב, כשפרק הבכורה של העונה השנייה ישודר סוף סוף.