צימרים עם בריכה מחוממת, בין זריחה לשקיעה (צילום: אלברט אדוט)
פחות מ-30 אחוז תפוסה ביולי. צימר בגליל|צילום: אלברט אדוט

ענף הכלכלי שיספוג את הפגיעה המשמעותית ביותר במבצע צוק איתן הוא ענף התיירות - גם בנק ישראל ומשרדי הממשלה מכירים בכך. יולי־אוגוסט, שכולם בענף ציפו שיהיו הטובים ביותר אי פעם, נהפכו למשבר תיירותי. במשרד התיירות מנסים לשדר אופטימיות - גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים. במשרד לא ממעיטים בחומרת המשבר, אך מנסים לשכנע שעדיין התיירים ממשיכים להגיע ושיש בתי מלון שמלאים בתיירים. עם זאת, גם אם אכן יש כאלה - זה לא משקף את התמונה הכוללת בענף.

בענף התיירות מעריכים כי הירידה בהכנסות מתיירות נכנסת תסתכם ב–2.2 מיליארד שקל לפחות ברבעון השלישי של 2014. לפי נתוני משרד התיירות, כבר עכשיו ידוע על ירידה של 13% בכניסות תיירים מתחילת יולי ועד 22 ביולי. שר התיירות, עוזי לנדאו, מעריך כבר כיום כי תידרש הגדלה של תקציב השיווק כדי להחזיר את נתוני התיירות הנכנסת טרום המבצע. "בסופו של דבר נדרש לתקציב נוסף, אבל אני לא יודע כמה. אנחנו עובדים מול האוצר בעניין הזה, אבל אני מעריך שלא יהיה עודף של כספים לנוכח הפעילות הצבאית, ואני רוצה לראות איך אנחנו מצליחים לקדם תוכנית שיווק מתאימה עם המינימום הנדרש", אמר לנדאו. "בודאי נתמקד במדינות המקור הגדולות שלנו, כמו ארה"ב רוסיה וצרפת, וננסה להמריץ בהן מחדש את התיירות".

בשבוע שעבר החליטה הממשלה כי מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, יקים צוות בין־משרדי, שיבחן ויגבש תוך 21 יום ממועד קבלת ההחלטה פתרונות שיסייעו לתעשיית התיירות בעקבות המבצע. המלצות ומסקנות הצוות יוצגו בפני מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר. בנוסף הוחלט כי לנדאו יציג בפני הממשלה מתווה ולוח זמנים להוזלת מחירי הנופש בישראל בתוך 45 יום ממועד קבלת ההחלטה. זאת, בהתאם להמלצות שקיבלה הממשלה ב–2012, שמרביתן עדיין לא יושמו - כמו הפחתת הארנונה לבתי המלון, צמצום דרישות האבטחה, ביטול הצורך במפעיל בריכה ועוד.

צימרים: "בקושי מחזיקים את הראש מעל המים"

הערכת נזק: עשרות מיליוני שקלים

הצימרים בדרום משותקים כבר יותר מחודש, והצימרים בצפון סובלים גם הם מתפוסות נמוכות בעשרות אחוזים מיולי שגרתי. "גם אם יש צימרים שנמצאים בתפוסות גבוהות זה לא אותו דבר, כי רובם הציעו אותם לישראלים מהדרום במחירים נמוכים, אז זה לא רווחי", אומר ואהיל כיוף, האחראי על האירוח הכפרי במשרד התיירות. לדבריו, בתקופת השיא של יולי הצימרים אמורים להיות בתפוסה של 80%, והמצב כיום ברוב הצימרים הוא תפוסה של 25%-30%.

כיוף אומר כי "ברור שהפגיעה קשה. נהיה בקשר עם האוצר ורשות המסים ונראה איך אפשר לפצות אותם. גם כשנחזור לשגרה, לא כולם יחזרו לנפוש מהר. תזרים המוזמנים נפגע מאוד ולפיצויים ייקח זמן להגיע, אז חשוב שנדאג לקבל מקדמות על חשבון הפיצויים. בעלי הצימרים מתקשים להתלונן עכשיו כי הם מבינים שזה לא הזמן, אבל הם בקושי מחזיקים את הראש מעל המים".

כיוף מדגיש כי "הענף לא בקריסה. 30% תפוסה בצפון זה לא אפס. אם נכניס את כולם למרה שחורה, ייקח עוד יותר זמן להתאוששות". לדבריו, משרד התיירות צפוי לצאת בקמפיין שיווקי להפגנת סולידריות עם עסקי התיירות. "הרעיון יהיה שנגיד לאנשים שאנחנו לא רוצים שגם הכלכלה בישראל תיפגע, ונזמין אותם לנפוש כדי שעסקים לא יקרסו".

ההפסדים למתחמי הצימרים נאמדים בעשרות אלפי שקלים. אורית כהן, הבעלים של אתרי פרסום של צימרים "מומלצימר" ו"צימר דיל", אומרת כי בסוף השבוע שוחחה עם אחד מבעלי הצימרים בצפון, שעדכן אותה כי איבד הכנסות של 100 אלף שקל לעומת ההזמנות שהיו אמורות להיות לו.

יריב המאירי, מנכ"ל אתר אוצרות הגליל, מספר כי "הצימרים ריקים. אם המלונות מגיעים ל–30% זה יפה מאוד. העסקים מדווחים על ירידה של עשרות אחוזים בהזמנות. שמעתי אפילו על מקרים של אנשים שהזמינו, אבל בגלל המצב פשוט שכחו ולא הגיעו".

מאיר לוי, מנכ"ל כפר הנופש גונן, אומר כי הוריד את המחירים בחצי רק כדי להביא אורחים. לדבריו, "אוגוסט הוקפא לחלוטין. את יולי מילאנו באמצעות אוכלוסייה מהדרום, אז אולי התפוסה לא נפגעה אבל הסכומים בהתאם". לטענת לוי, יש פגיעה של 30%-40% בתפוסת הצימרים, בייחוד צימרים במושבים, ובהכנסות הפגיעה גבוהה יותר. "אנחנו מדברים על עשרות מיליוני שקלים שפשוט נמחקו. זו פגיעה אנושה בענף".

גולן דדוש, שמחזיק את מתחם הצימרים בין זריחה לשקיעה בגליל המערבי, אומר כי אינו יודע אם הגיע אפילו ל-30% תפוסה ביולי, לעומת 60%-70% ביולי אשתקד. לדבריו, "בשבוע הקרוב היו אמורות להיות לי 18 לינות של מוסלמים ממזרח ירושלים, שביטלו כי יש להם בעיה לצאת. היו לי המון הזמנות מראש, אבל ברגע שהתחילה הלחימה - התחילו הביטולים. הורדתי את המחיר לחצי לאנשי הדרום, וגם אז בקושי היו טלפונים".

כדי להתמודד עם המצב, אומר דדוש, "מצמצמים הוצאות למינימום שאפשר מבחינת כוח אדם, עוצרים פיתוחים והשקעות ותכנונים עתידים, יורדים ברמת החיים האישית שלנו, וכמובן לוקחים אשראי מהבנק או משתמשים בהון עצמי רק כדי שהעסק לא יפול".

תל אביב בתי מלון (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
"תיירות הפנים נעצרה"|צילום: אימג'בנק / Thinkstock

סוכני הנסיעות: "רבים כבר לא ינפשו בקיץ הזה"

הערכת נזק: 100 מיליון דולר

סוכני הנסיעות מתמודדים בשבועות האחרונים עם גלי ביטולי הזמנות וגם עם עצירת הזמנות חדשות. הגל הראשון הגיע בתחילת הלחימה, כאשר ישראלים ביטלו הזמנות בגלל חוסר מצב רוח או צווי 8 שקיבלו. בשבוע שעבר נאלצו הסוכנים להתמודד עם שני גלים נוספים: אחד בתחילת השבוע, כשאלפי ישראלים ביקשו לבטל את נסיעתם לטורקיה בגלל אזהרת מסע שחודדה על ידי משרד החוץ והפגנות סוערות שהתקיימו באיסטנבול; והשני שהחל ביום שלישי בלילה ונמשך בימים האחרונים, כשמרבית חברות התעופה הזרות הודיעו שהן מפסיקות לטוס לישראל וממנה.

כדי להבין את היקף ההפסדים הצפויים, ניתן להתייחס לדיווח שהוציאה איסתא בשבוע שעבר - עוד לפני ביטול הטיסות של החברות הזרות. בדיווח נכתב כי "כתוצאה מביטולי הזמנות לטיסות וחבילות נופש וירידה משמעותית בביצוע הזמנות חדשות, החברה ביצעה הערכה ראשונית שלפיה צפויה ירידה ברווח הרבעון השלישי של 2014 בטווח של 10-8 מיליון שקל לפני מס. כמו כן מעריכה החברה כי אם מבצע צוק איתן והשלכותיו יימשכו גם באוגוסט, הדבר עלול לפגוע ברווחיות החברה מעבר לסכום שצוין".

סיטונאית התיירות קשרי תעופה דיווחה לבורסה בעקבות המצב כי עדיין אינה יכולה להעריך את היקף הפגיעה הפוטנציאלית, אך "אם צמצום מספר הטיסות יימשך תקופה ארוכה, לרבות לגבי טיסות באוגוסט עד אוקטובר, ואם לא יהיו ביקושים מתאימים לאלטרנטיבות שמוצעות על ידי החברה, הדבר עלול לפגוע במכירות וברווחיות".

בהתאחדות סוכני הנסיעות מעריכים את הנזק לענף בכ-100 מיליון דולר. יוסי פתאל, מנכ"ל ההתאחדות, אומר כי "ההתאחדות חוששת שהסיוע הכספי שתעניק המדינה לאחר המבצע יהיה על בסיס גיאוגרפי בלבד, וכך הענף לא יקבל סיוע כלל - למרות הנזקים העצומים שנגרמו לו".

"ביולי־אוגוסט מתקבלים 30%-40% מההכנסות השנתיות של סוכני הנסיעות, כך שהעובדה שהלחימה מתקיימת בקיץ קריטית במיוחד. לדברי יהודה זפרני, משנה למנכ"ל אופיר טורס, "זו פגיעה קשה, כי זה לא יחזור אלינו. בענף כבר התחלנו לקרוא לתקופה של אחרי תשעה באב בתור קיץ מועד ב' - בתקווה שהמבצע יגמר עד אז ואנשים יתחילו לצאת לנופש. אבל גם אז תהיה ירידה של 15%-20% בביקושים, כי הרבה אנשים כבר לא ינפשו בקיץ הזה. הרבה אנשים מהדרום לא עבדו וספגו ירידה בהכנסות, וכשאין כסף לקיום אז כמובן דוחים את הנופש".

זפרני מוסיף כי אם הלחימה לא תסתיים עד אחרי תשעה באב, נראה נתונים אחרים לחלוטין. "אם המבצע ממשיך, אנחנו מדברים כבר על ירידות בהזמנות של יותר מ-30% באוגוסט לעומת השנה שעברה. זה כבר דרמטי. הענף יצטרך לקבל עזרה, ויהיו מי שיצרכו לנקוט באמצעי ייעול וצמצום".

אילת (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
"ככל שהמבצע יתארך - אוגוסט ייפגע עוד יותר"|צילום: אימג'בנק / Thinkstock

חברות התעופה: "עצירה כמעט מוחלטת של 
כניסת תיירים"

הערכת נזק: עשרות מיליוני דולרים

"הנזק שנגרם לחברות התעופה הישראליות והמערך הסיטוני הוא כבד ומשמעותי. מערך ההזמנות הקיימות סבל מביטולים של יותר מ-10%. קצב כניסת ההזמנות ירד בעד 50% - מה שגרם לירידה חדה בשיעורי התפוסה. מערך המחירים, שהיה אמור להיות גבוה בעונת השיא, צנח בלפחות 20%. יש עצירה כמעט מוחלטת של כניסת תיירים בודדים וקבוצות. וללא קשר למצב, העונה הנוכחית התאפיינה ברמת תחרות גבוהה ביותר - בשל יישם מדיניות השמים הפתוחים. יעד שהיה אמור להיות גורם מאזן בהיקף הביקושים, כמו אנטליה, נמחק כמעט לחלוטין" - אמר אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר.

לדברי סירקיס, "תיירות הפנים נעצרה, ואתה נסוגו דרמטית רמות המחירים של המלונות באילת. אם לא די בכך, על אף המערכה הביטחונית, הדולר המשיך להיחלש מול השקל - ובכך הגדיל את הוצאות החברות המדווחות במטבע חוץ. הוצאות התפעול האמירו בשל עבודה רציפה סביב השעון, איחורים רבים בנתב"ג בגלל אזעקות ומעבר לתפעול טיסות לאילת משדה דב לנתב"ג ובחזרה. חלק גדול מהטייסים והעובדים מגויס - עובדה שמחייבת הצבת צוותים והוצאות נוספות הנגזרות מכך".

קובי זוסמן, מנכ"ל הארגון הבינלאומי של חברות התעופה יאט"א, אמר כי "חברות התעופה הישראליות והזרות ראו מאז ומתמיד בישראל שוק מאוד חשוב. לכן, בנקודת הזמן הזו, היה ראוי שרשות שדות התעופה תשקול תמריצים לחברות תעופה זרות וישראליות, כמו למשל הפחתה זמנית בגובה האגרות או סיוע במתן זמני המראה ונחיתה נוחים יותר בנתב"ג".

לדברי זוסמן, "משבר הפסקת הטיסות לישראל ממחיש את החלק הקריטי שיש לענף התעופה בחיי המדינה. עוד לא הגענו לשלב הפקת הלקחים המלאה, אך ברור כבר עכשיו כי היעדר שדה תעופה חליפי לנתב"ג מקבל משנה תוקף".

אל על דיווחה עם תחילת מבצע צוק איתן כי היא צופה אובדן הכנסות של 50-40 מיליון דולר כתוצאה מביטולי ההזמנות. אך דווקא הפסקת טיסותיהן של חברות התעופה הזרות בשבוע שעבר לישראל וממנה, והשתתפותה של החברה בסוף השבוע שעבר בחילוץ אלפי ישראלים מטורקיה דרך אתונה, צפויים לאזן את הפסדיה.

באל על סירבו אתמול להתייחס לנושא, אך אמרו כי "בין מועד הודעת החברות הזרות על הפסקת פעילותן ליום שישי 25 ביולי קלטה קלטה כ-4,500 נוסעים של חברות זרות. נוסעים אלה לא נדרשו לתשלום כלשהו עבור טיסתם באל על. כמו כן, הוסיפה החברה טיסות חדשות ליעדי אירופה לצורך חילוץ נוסעי חברות זרות, והגדילה 20 טיסות קיימות למטוסים גדולים יותר. ביום שישי הוציאה אל על 11 טיסות לאתונה, מהן 9 טיסות חילוץ שעליהן 1,901 נוסעים ושתי טיסות סדירות שעליהן כ-800 נוסעים. בסך הכל הטיסה החברה 2,700 נוסעים מאתונה".

משרד התחבורה הוא שיישא בהוצאות מימון הנוסעים מטורקיה, על פי חישוב של 300 דולר לנוסע. אל על, שהטיסה את רוב הנוסעים (לצד ישראייר וארקיע), תזכה לפיכך בחלק הארי של ההכנסה, בסך כ–3 מיליון שקל.

_OBJ

מלונאים: "ככל שהמבצע יתארך - אוגוסט ייפגע 
עוד יותר"

הערכת נזק: 500 מיליון שקל

המלונאים המחויכים שנראו בענף המלונאות ביוני נעלמו, וארשת פנים מודאגת החליפה את הציפייה לעונת קיץ שתשבור שיאים חדשים בלינות בתי המלון. התאחדות המלונות בישראל מעריכה כי צפוי הפסד הכנסות של כ-500 מיליון שקל בגין אובדן לינות של תיירות נכנסת והירידה בתיירות הפנים. כתוצאה מהמצב, הוציאו המלונאים כ-1,000 עובדים לחופשה כפויה, בהסכמת ההסתדרות.

התפוסות בבתי המלון בתל אביב מזכירות את אלה שנרשמו בימי האינתיפאדה השנייה - כ-30%, במקום 80% שצפו בענף לפני תחילת הלחימה. במלונות בירושלים נרשמה תפוסה של 35%-40%, במקום תפוסה צפויה של 80% גם כן. בחיפה מצליחים לפצות במידה מסוימת על הביטולים של התיירות הנכנסת, אבל עדיין התפוסה בבתי המלון בעיר לא עוברת את ה-40%. באשקלון ובאשדוד, שסופגות רקטות ואזעקות באופן מסיבי, התפוסות נמוכות אף יותר.

לדברי בכיר בענף המלונאות, "אין הזמנות קדימה, כי כולם מחכים לראות לאן יתפתח העימות. הבעיה היא שכל המלונות בנויים ומחכים לתיירות של אוגוסט, עם התפוסות הגבוהות והמחירים הגבוהים. כל המלונות בונים על זה כדי למקסם את הרווחים שלהם. ככל שהמבצע יתארך - אוגוסט ייפגע עוד יותר".

מורי הדרך: "המבצע הזה גמר לנו עונה שלמה
 של עבודה"

הערכת נזק: כ-30 אלף שקל למורה דרך ביולי־ספטמבר

"אני במקצוע הזה כבר 40 שנה וכבר עברתי הרבה אירועים, אבל לצערי הרב הפעם זה נראה חמור שבעתיים", אומר מורה הדרך שמוליק מרחב. "המבצע הזה גמר לנו עונה שלמה של עבודה".

מורי הדרך, שהיומנים שלהם אמורים להיות מלאים בעבודה ביולי־אוגוסט, יושבים על יד הטלפון ומחכים להזמנות, שלא מגיעות מאז שהחל המבצע. לדברי מרחב, "אנחנו סובלים מביטולים של עבודה פוטנציאלית וגם ביטולים של עבודה שכבר הוזמנה. אנחנו בשבר גדול, והולכים לעבור תקופה של חצי שנה להערכתי בלי עבודה".

מרחב מספר כי ביולי הספיק לעשות ארבעה ימי סיורים, ו-16 נוספים בוטלו בגלל המצב. באוגוסט היו אמורים להיות לו עוד 16 ימי הדרכה, שלא ייצאו לפועל. "אנחנו יושבים בבית, אין טלפונים ואין תאריכים לעתיד לבוא. אנשים מתפרנסים מזה שאוכלים מהחסכונות שנגמרים והולכים".

היום צפוי בני כפיר, יו"ר אגודת מורי הדרך, להגיע לדיון בכנסת בנושא הפיצויים. הוא ינסה להילחם על פיצויים הוגנים לחברי האגודה. לדבריו, "אני הולך לבקש פיצוי על אובדן ימי עבודה, וגם מתן הלוואות ללא ריבית, כדי שאנשים שיוכלו לשרוד את החודשים הקרובים".

מרחב לא אופטימי לגבי הסיכויים לקבלת פיצויים. לדבריו, "כשמדברים על פיצוי, מתחילים עם הגדולים - מלונאים, סוכני נסיעות ומארגני התיירות. מורי הדרך הם אחרונים בשורה, וכשמגיעים לאחרונים כבר לא נשאר שום דבר ובדרך כלל שוכחים אותם".

הכתבה עלתה ב- TheMarker

>>  לא רק באוויר: אוניות נופש גדולות עם 20 אלף תיירים ביטלו הגעתן לחופי ישראל
>> התיירים לא מגיעים: ביטולי חופשות בתל אביב וירושלים