סביר להניח שחיפשתם היום כבר משהו בגוגל לפחות פעם אחת בסמארטפון, בטאבלט, במחשב – הקלדתם מילה וקיבלתם מידע בחזרה, פשוט וקל. אבל האם אתם יודעים איך בעצם מאתרים את המידע שאתם מחפשים? האם אתם יודעים כיצד אתרים ממליצים לכם על כתבות שעשויות לעניין אתכם? ועוד שאלה – האם אתם מכירים תחום כלשהוא בעולם שלא משתמש בנתונים ממוחשבים? מהמכולת הכי קטנה עם מערכת סליקת כרטיסי אשראי ועד בתי חולים, משרדי ממשלה ובנקים שמחזיקים על שרתים המון מידע אישי שלנו. מי שצופה בסדרה "מר רובוט" כבר יודע שהעולם כולו בנוי על נתונים: זהו הכוח החזק ביותר של החברה האנושית כיום, ומי שמבין איך הם פועלים ויודע לשלוט בהם - יכול פחות או יותר לעשות כל מה שהוא רוצה. גיבורי העל של המאה ה-21 הם לא שרירנים בחליפות עם כוח על, אלא מהנדסי נתונים ומידע (Data Scientists) עם לפטופ וחיבור לאינטרנט.
לנבא חידושים ולחזות את העתיד בצורה יעילה
מדובר על תכנית מצטיינים ייחודית וראשונה בישראל שפותחה במקביל למגמה העולמית לאיסוף וניתוח נתוני עתק ובראשה עומדים פרופסור אביגדור גל ופרופסור אורן קורלנד. התכנית מאפשרת לסטודנטים ליישם גישות לימודיות חדשות המשלבות בכיתת הלימוד שימוש בכמויות אדירות של נתוני אמת. התוכנית מתמקדת בארבעה תחומים עיקריים: איסוף נתונים, ניהולם ואחסונם, ניתוח והפקת תובנות מנתונים, וויזואליזציה של הידע שנוצר. התוכנית משלבת לימודי בסיס במתמטיקה, מדעי המחשב, חקר ביצועים ואופטימיזציה, סטטיסטיקה וקוגניציה. בנוסף, הסטודנטים במסגרת קורסי בחירה ירכשו מומחיות בניתוח של סוגי מידע שונים כגון מידע טקסטואלי, סנסורי, רפואי, פיננסי ועוד. נדבך מרכזי בתכנית הוא עבודה שוטפת לאורך הלימודים עם מאגרי מידע גדולים, שחלקה תיעשה במסגרת התמחות בתעשייה, תוך היבנות על מערכת קשרים ענפה ורבת שנים של הטכניון עם חברות מובילות בשוק.
אם שאלתם את עצמכם אי פעם איך אפשר לחזות אסונות טבע או מצבים בריאותיים באמצעות רשתות חברתיות, לחזות התפרצות והתפשטות מגפות, לתכנן פעילות יעילה של בתי חולים ולנבא ביקושים לחדרי מיון או לתכנן תחבורה יעילה וירוקה בערי ענק, התשובות ממש כאן.
למה זה בעצם חשוב? כי כאשר כמות הנתונים המיוצרת בעולם עולה על 5.2 אקסהבייט ליום, יכולות התקשורת גדלות ב-30 אחוזים מדי שנה וכמות המידע הנאגר גדלה ב-20 אחוזים מדי שנה, אין ספק שמדובר בתחום הנמצא רק בראשית התפתחותו. עליית כמות הנתונים המיוצרת בעולם ומגוון היישומים הרחב בתחומי רפואה, רשתות חברתיות, פיננסיים, IOT, תכנון עירוני, ערים חכמות ועוד עתידים להוות מנוע צמיחה משמעותי של הטכנולוגיה והכלכלה הלאומית.
תואר ראשון ייחודי מסוגו בארץ – ומטרה לציידי ההייטק
עד היום עולם ה- BIG DATA האקדמי התמקד בתכניות תואר שני, אבל המסלול של הטכניון פותח את העולם העשיר הזה לתואר ראשון. התוכנית בהנדסת נתונים ומידע יכולה לשלב גם מקצועות מדעיים נוספים כמו ביולוגיה וכימיה, ובכך יכולה להוביל לפריצות דרך מדעיות מבוססות נתונים. חלק גדול מהעבודה שנעשתה בעבר עם מידע ונתונים על ידי בעלי תארים מתקדמים יכולה להיעשות היום על ידי מהנדסי נתונים ומידע בעלי תואר ראשון מתאים.
התואר הראשון החדש שהטכניון מציע (במסגרת תוכנית מצטיינים, בניהולה של ד"ר גילה מולכו) ממש לא מייתר את הצורך בתארים מחקריים מתקדמים אשר יכשירו חוקרים שיפתחו שיטות חדשות לעבודה עם נתונים ומידע, אבל הדרישה למהנדסי נתונים ומידע רק הולכת וגוברת בשוק. כתוצאה מכך, המשכורות משקפות את הביקוש הגובר ו"ציידי ההייטק" תרים בלי סוף אחר מועמדים פוטנציאלים למשרות נחשקות.
עכשיו, מה אתם אמורים לעשות עם כל שצף המידע הזה שנכתב כאן? דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, פרופסור אבישי מנדלבאום, שגם סייע בפיתוח תוכנית הנדסת הנתונים והמידע, אומר ש"לפעמים, המידע שאנחנו רוצים לנתח הוא רועש ותזזיתי מדי, ולכן האתגר הגדול הוא להוציא ממנו רק את הערך שאנחנו צריכים, ולדעת להגיב בהתאם". וזה, במשפט סיכום תמציתי אחד, בדיוק מה שילמדו אתכם לעשות בתוכנית.