"כשאני אומר שאני לומד לתואר ראשון בביולוגיה עם קדם רפואה, תמיד שואלים אותי אם יש לי בכלל חיי חברה. ואז אני עונה את אותה התשובה כל הזמן: בטח שיש לי חיי חברה, אני פשוט מקדיש לכל דבר את הזמן שלו, ומצליח לשלב בין החברים, המשפחה והלימודים", מספר מוחמד עפאוי בחיוך. "בימים שאני לא לומד אני יכול לצאת עם חברים. אני גם לומד דרך האינטרנט אז זה מאוד נוח, וחוץ מזה אני ממש אוהב ללמוד בלילות במקום בשעות הבוקר, אז בבוקר אני יותר עם חברים ובערב אני רואה את ההקלטות ולומד".

עפאוי המתגורר בתל-שבע שבנגב, רק בכיתה י"א וכבר נמצא בשנה השנייה של לימודי התואר האוניברסיטאי הראשון שלו באוניברסיטה הפתוחה. את התואר הוא עושה במסגרת תוכנית "אקדמיה בתיכון" שמופעלת על ידי משרד החינוך והאוניברסיטה הפתוחה ומאפשרת לתיכוניסטים ללמוד לתואר ראשון כבר במהלך לימודיהם בתיכון לצד המרת בגרויות ושמירה על מסגרת חינוכית ואירגונית של בני גילם. מה שצעירים עושים בדרך כלל בגיל 23, עפאוי בחר להתחיל בגיל 15 והוא מספר שההחלטה התקבלה כדי לזרז תהליכים בעתיד. “חשבתי לעצמי שאם אסיים תואר בתיכון זה יוריד לי דבר אחד מרשימת הדברים שאני צריך לעשות בעתיד. אני מאמין שזה יעזור לי להתקדם ולעשות מה שאני באמת רוצה – שזה להיות רופא".

מוחמד עפאוי (צילום: יחסי ציבור)
"אני מאמין שזה יעזור לי להתקדם ולעשות מה שאני באמת רוצה" מוחמד עפאוי|צילום: יחסי ציבור

 איך זה ללמוד בכיתה עם סטודנטים אשר לעיתים גילם כפול משלך?

"זה ממש בסדר. הסטודנטים נחמדים והלימודים לא קשים כל כך. זו הרגשה די כייפית לראות אנשים בוגרים וללמוד איתם, לשמוע מה הם עברו וגם ללמוד מהם. יש כמה שכבר הפכו לחברים שלי וזה הופך את החוויה ליותר מהנה ללא ספק".

אני משערת שאתה מקבל תגובות תומכות

"נכון. רוב האנשים תומכים ואפילו מציעים עזרה במקצועות שהם יכולים לעזור בהם. אני ממש מרגיש שכולם בשביל אחד והאחד זה אני. כל פעם שאני מספר למישהו שאני בכלל לומד בתיכון והחלטתי להתחיל את התואר, הוא כאילו הופך להיות אבא שלי, תומך בי ורוצה שאסיים את התואר בהצלחה".

"היה לי משעמם בבית הספר"

גם שירה צדוק ומאי חדד החליטו לשלב בין הלימודים הרגילים בבית-הספר ללימודים באוניברסיטה לטובת תואר ראשון, או לטובת צבירת נקודות לתואר ראשון. “אני לומדת לתואר ראשון בביולוגיה ומנצלת את הקורסים האקדמיים להמרת בגרות של 5 יחידות בביולוגיה. הנקודות שאני אוספת מהקורסים השונים, נשמרות לי לעתיד", מספרת צדוק בת ה-17, המתגוררת בכפר סבא. היא מספרת שאת ההחלטה לצבור נקודות לתואר העתידי קיבלה כאשר סיימה את תכנית המצטיינות והמצטיינים במתמטיקה של אוניברסיטת בר-אילן, ורצתה למלא את השעות שהתפנו לאחר שסיימה את הבגרות במתמטיקה, בדברים שהיא אוהבת. “הלימודים לא קלים, במיוחד שיש גם דרישות מבית הספר במקביל ואני כל הזמן צריכה להספיק את החומר. הלחץ מורגש במיוחד בתקופות כמו עכשיו - שיש גם את הבגרויות. אבל אחרי הכל אני נהנית מהאתגר ואוהבת להיות עסוקה".

שירה צדוק (צילום: יחסי ציבור)
"אני נהנית מהאתגר ואוהבת להיות עסוקה" שירה צדוק|צילום: יחסי ציבור

את חושבת שהשתנית בעקבות האתגרים הלימודיים?

"אני לא יודעת להגיד אם השתניתי, או אם אני מרגישה שהשתניתי. אני יכולה להגיד שעל חלק מהדברים אני מסתכלת בצורה שונה, אני מבינה שלפעמים צריך להשקיע יותר בלימודים, להכין סדר עדיפויות. אני חושבת שהלימודים עשו אותי קצת יותר אחראית, בעיקר גרמו לי להיצמד ללוח זמנים".

חושבים שיש לכם את מה שצריך כדי לסיים תואר יחד עם הבגרויות? הכנסו לראות את התיכוניסיטים שהצליחו>>

איך את מנהלת את הזמן שלך כך שתספיקי הכל?

"אני משתדלת להיות יסודית - גם במטלות של בית הספר וגם בלמידה בקורסים. לפעמים אני מקציבה זמנים ומשתדלת לעמוד בהם. כשאני לומדת, אני בעיקר נכנסת ל"מצב טיסה" שלא יהיו הסחות דעת ומתמקדת בלמידה, ומעל הכל אני מנסה להגיד לעצמי שהכל בסדר ואין מה להיות בלחץ, משהו שגם ההורים עוזרים לי בו".

מאי חדד בן ה-20 עומד לסיים את התואר הראשון שלו בכימיה באוניברסיטה הפתוחה, לאחר שהחל את המסלול לתואר בוגר בכיתה י’. “המקצועות המוגברים שלי בתיכון היו מתמטיקה, אנגלית לדוברי אנגלית, פיזיקה וכימיה. כימיה למדתי באוניברסיטה ונצלתי את הקורסים גם לצבירת נקודות לתואר ראשון וגם להמרה של 5 יחידות בכימיה במסגרת תכנית "אקדמיה בתיכון".כיום אני משתייך למסלול העתודה האקדמית של צה"ל והצבא מעניק לי היום 3 שנים נוספות לסיום התואר, כאילו לא למדתי בתיכון בכלל. כמובן שזה הופך את הלימודים להרבה פחות עמוסים ואני צפוי לסיים ב-2019".

עם סיום התואר חדד צפוי להתגייס לצבא ולשרת כקצין אקדמי, ולעסוק בתפקיד שיתבסס על הידע שצבר בכימיה. “אני עוד לא יודע מה התפקיד אבל אני כן יודע שאלמד לתואר שני בזמן השירות הסדיר. לאחר מכן אמשיך לדוקטורט ואני רוצה לעבוד באוניברסיטה כחוקר וכמרצה".

השאיפות של חדד אולי נשמעות לכם גבוהות, אך קשה להאמין שעם הנחישות וההתמדה שלו, הוא לא ישיג את מטרותיו. "החלטתי ללמוד באוניברסיטה בזמן התיכון מכיוון שרמת הלימודים בבית הספר לא אתגרה אותי. היה לי משעמם בבית הספר", מסביר. "כמו כן, אובחנתי כמחונן מגיל צעיר, ותמיד הסתקרנתי מתחומי המדע השונים ורציתי להבין כיצד העולם עובד. באוניברסיטה מצאתי מסגרת מאתגרת, מעניינת ומספקת שמתאימה לרמה שלי. הרגשתי שלומדים ברמה גבוהה מאוד".

לשאלה כיצד ניתן להתמודד עם העומס, לחדד יש תשובה ברורה. “הכל עניין של תכנון זמן נכון. לראיה, השתתפתי בשלוש תחרויות מדע – שתיים בפיזיקה ואחת בכימיה במהלך הלימודים, ועשיתי בגרות חברתית בהצטיינות יתרה במקביל ללימודי בתיכון ובאוניברסיטה".

טקס מלגת הצטיינות (צילום: יחסי ציבור)
"לימודים באוניברסיטה בזמן התיכון הם הזדמנות של פעם בחיים" מאי חדד|צילום: יחסי ציבור

"מעל הכל יש מטרה וחלום"

כיום מוצעים במספר אוניברסיטאות ברחבי הארץ מסלולי לימוד המאפשרים לתלמידות ותלמידי תיכון ללמוד לתואר ראשון בכיתות ט’-י"ב. לכל אוניברסיטה המסלולים הייחודיים לה, אך רק באוניברסיטה הפתוחה ניתן ללמוד בכל המסלולים ולהמיר בגרות ב-15 מקצועות. חדד ועפאוי מספרים כי הלימודים, שחלק נכבד מהם מתבצע בלימוד מקוון, הופכים את העסק להרבה יותר פשוט כיוון שלא צריכים להיות במקום הלימודים פיזית. “לפעמים יש מפגשי מעבדה", מספר חדד, “וזה ממש כיף. זה עוזר לצאת מהשגרה ולראות את השימושים והיישומים של החומר הנלמד בחיי היום יום, ומחוץ למסגרת התאורטית".

מה אתם ממליצים לתלמידי תיכון שקוראים את הכתבה וגם הם רוצים ללמוד באוניברסיטה? אילו טיפים יכולים לעזור להם?

מאי חדד: “אני חושב שלא כדאי לקחת יותר מדי קורסים, או קורסים עמוסים וקשים במיוחד בתקופה לחוצה כמו הבגרויות. לימודים באוניברסיטה בזמן התיכון הם הזדמנות של פעם בחיים. חשוב ללמוד מה שאוהבים, להחליט מה מטרת העל, ולתכנן את הלימודים בהתאים, כי הלימודים פותחים כל כך הרבה אופציות בעתיד כמו עתודה, אקדמיזציה, אפיקי מעבר, פטורים, תחרויות ועוד".

מוחמד עפאוי: “אני מקבל הרבה תמיכה מהחברים ומהמשפחה וזה מאוד מחזק. במהלך הלימודים למדתי איך להיות יותר אחראי, וגם הבנתי שהחיים יותר מסובכים ממה שחשבתי. יש הרבה דברים שהם לא בשליטתך, לא הכל תלוי בך. ומעל הכל יש לי מטרה וחלום, וזה להיות רופא, ואני נחוש להשיג אותה. זה נותן לי הרבה מוטיבציה".

שירה צדוק: “אני חושבת שהגישה הנכונה היא להעריך את מה שנותנים. לא להיכנע לעומס, לשאת בתוצאות - בעיקר אם קיבלתם ציון לא מספק – ולהשקיע. פשוט לנסות לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר".