לימודים וקריירה
תמונת אילוסטרציה | למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: shutterstock)
צילום: shutterstock

זוגיות לכל דבר: איך דואגים לא לריב עם השותפים לעסק

אתם החברים הכי טובים, היה לכם רעיון מעולה לסטארט-אפ והחלטתם להקים אותו יחד, למרות שהיו לכם חילוקי דעות בדרך שכמעט גרמו לכם להתחרט. זה בדיוק הזמן לעצור ולמנוע מראש את המשבר שיחרב לכם את כל מה שבניתם. מסתבר שאפשר להקדים תרופה למכה ולמזער מראש קונפליקטים בין שותפים. כך תעשו את זה

עורך דין גלעד סער | לימודים וקריירה mako | פורסם 06:43 10.12.17 

שנה גודל אות

עידן ואורן הם בעלי מניות בחלקים שווים בסטארטאפ. המיזם שלהם קיים כבר 4 שנים, הם אחרי גיוס של 10 מיליון שקלים ומעסיקים 15 עובדים. כמו בעסקים מצליחים רבים, השותפות שלהם מבוססת על שונות כשכל אחד משלים את השני. עם זאת, לפעמים אותה שונות עשויה להוביל גם למחלוקות, ממש כמו בכל מערכת יחסים אחרת.

ולמרות הקשיים, חייבים למצוא דרך לפתור את הקונפליקטים כדי לא להגיע מלכתחילה לסכסוכים, שרק עלולים להזיק לעסק. איך עושים זאת?

מניעה מראש: הסכם שנחתם מבעוד מועד

התרופה הכי טובה נגד סכסוכים היא להתחסן מראש - למנוע אותם עוד לפני שהם פרצו עם הסכם שנערך מראש. התפקיד העיקרי של ההסכם הוא לצפות את הבעיות שעלולות להתעורר בעתיד ולתת להן פתרונות מראש, וזאת באמצעות מיפוי מגוון רחב של תרחישים שעתידים להתרחש במהלך החיים העסקיים, כמו מדיניות גיוס הכספים, בחירת ערוצי שיווק, גיוס עובדים ועוד. ככל שההסכם יגדיר בבירור מה הפתרון לבעיה שהתעוררה, כך יקטן הסיכוי שהבעיה תוביל לסכסוך.

חלוקה לתחומי אחריות

כדאי לכלול בהסכם את החלוקה לתחומי האחריות בין הצדדים, כך שכל אחד מהצדדים יקבל החלטות בתחום שלו. ניתן לקבוע שהחלטה תילקח לאחר התייעצות עם הצד השני, אך בסופו של דבר מומלץ שלכל צד יקבעו מראש תחומים בהם עמדתו תהיה העמדה המכריעה. כשתחומי האחריות ברורים ומבוססים על כישוריהם של הצדדים, הסיכוי להיווצרות קונפליקטים קטן משמעותית.

תמונת אילוסטרציה | למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: shutterstock)
התרופה הכי טובה נגד סכסוכים היא להתחסן מראש
|
צילום: shutterstock

עץ או פאלי: מה עושים כשהפתרון לא מוגדר בהסכם?

הצבעה היא כמובן דרך מצוינת לקבל החלטות, אבל כשקיים מספר זוגי של בעלי דעה וקיימת אפשרות לשוויון בהצבעה, יש צורך לייצר מנגנון נוסף. מנגנון כזה יכול להיות גורם חיצוני שמוסכם על כולם שיכריע במקרים של אי הסכמה. אגב גם מנגנון של עץ או פאלי עדיף על האלטרנטיבה של סכסוך משפטי. אם בכל זאת בוחרים בגורם חיצוני, זה יכול להיות איש מקצוע או אדם מנוסה – כך או כך הגורם השלישי צריך להיות ניטרלי ורצוי שייבחר על ידי שני הצדדים.

גישור – לא רק אחרי פיצוץ

חשוב להקדיש סעיף מיוחד גם לאופציית הגישור. שכן, להבדיל ממה שרבים חושבים, גישור לא שמור רק לסכסוכים שהגיעו לבית המשפט, אלא יכול להוות פתרון מצוין לפתור מחלוקות גם במהלך הפעילות השוטפת של העסק. חשוב להבין שמגשר לא "מקבל החלטה", אלא מסייע לשניים לקבל החלטה יחד.

אי הבנת העמדה והמניע של הצד השני, מחריב אין ספור מערכות יחסים גם בין הקרובים ביותר. הליך הגישור עשוי לסייע לצדדים להתגבר על אותה בעיית תקשורת, להכניס כל צד לנעלי האחר ולהבין מה מניע את הצד השני, איפה הכאב שלו, על מה הוא יוכל לוותר ועל מה יתקשה – ובכך גם לייצר כלי תקשורתי לשותפים עבור ההמשך.

עורך דין גלעד סער (צילום: אורן קאן)
עורך דין גלעד סער
|
צילום: אורן קאן
שמירה על יחסים תקינים ומועילים תוך עבודה צמודה ולוחצת, כמו בעסקים, היא אומנות שדורשת לא מעט כישורים אישיים. יחד עם זאת מומלץ מאוד לתמוך את הכישורים במנגנונים משפטיים שיסייעו למערכת היחסים להישאר יציבה ורגועה. מנגנון לפתרון קונפליקטים שמגובה בהסכם מהווה קריטריון דרמטי להצלחת העסק. לא רק בשל תרומתו למערכת היחסים בין בעלי המניות והמנהלים, אלא גם מאחר ואווירה עסקית רגועה ונעימה מחלחלת לעובדים, לספקים ולכל מי שנוגע לחברה ומסייעת להגשמת המטרות העסקיות.

 

הכותב עורך דין גלעד סער עוסק בפתרון קונפליקטים.