ואנחנו שניים: הזוגות שמשלבים בית ועבודה

לגליה ואיציק כהן- פטילון (32), אין בוס, אלא עבודה משותפת: בשנה האחרונה הזוג הוא הבעלים והמפעיל של ״תיאטרון פפיון״, תיאטרון לילדים שמפיק שעות סיפור והצגות לילדים: ״אנחנו עושים אומנות לילדים ומקפידים מאוד לשמור על עברית גבוהה״, מסביר איציק. ״חשוב לנו שמול הילדים יהיה מישהו שמכבד אותם ונותן להם מסרים לא מעובדים, לא לעוסים״.

הזוג עובד על מוצרים חדשים לילדים, הצגות ושעות סיפור, אבל זה לא הבייבי היחיד המשותף שלהם: לזוג יש גם ילד משלו – עמרי בן שנה ושלושה חודשים. העבודה המשותפת מאפשרת שהייה תמידית של אחד ההורים עם הילד: ״אני משחק בהבימה ובתיאטרון אורנה פורת, גליה מעבירה סדנאות ״ כל ילד הוא אמן״ ושנינו מעבירים שעות סיפור לילדים, אז אם גליה בהצגה אני עם עמרי ואם אני בהצגה – היא איתו. גליה ממשיכה ליצור גם כשהיא בבית והרבה פעמים לאחד מאיתנו יש שעת סיפור והשני מגיע כדי לצפות ולתת פידבק. היום שלנו מאוד דינאמי וגם כשאנחנו ביחד אנחנו עובדים״. בגלל הגידול המשותף של הבן, שעות העבודה של הזוג כהן-פטילון יכולות להיות מאוד לא שגרתיות: ״אנחנו עובדים הרבה כשהקטן נרדם״, מגלה איציק, ״אז לפעמים עובדים עד אחת או שתיים בלילה וכמובן מוצאים גם זמן להתפתח יחד, כזוג״.

העבודה המשותפת של הזוג התחילה עוד ב-2007, אז נפגשו בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין. האהבה ניצתה ומאז הם עובדים יחד באופן כזה או אחר. בחמש השנים האחרונות הם מפעילים שעות סיפור לילדים והאתגר הכי גדול שלהם הוא הפרדת חילוקי הדעות המקצועיים מהחיים הפרטיים: ״תמיד אמרו לי לא להעז לעבוד עם בת הזוג שלי אבל אמרתי שאנשים רבים בבית ורבים בעבודה – אז למה לא לשלב?״, אומר איציק בחיוך. ״היה חבל לי לאבד את גליה כפרטנרית מקצועית והאמת היא שהדבר הכי כיפי בעבודה עם בת הזוג הוא שאני יודע שאני  עובד עם מישהי שאני סומך על דעתה באלף אחוז- וזה דבר חשוב כשעוסקים באומנות. למעשה, אתה בוחר את בת הזוג לפי איך שאתה רואה את העולם, אז אני מגלה את היצירתיות הזו כל פעם מחדש ורואה את הדברים שאני אוהב. אנחנו מצליחים להסתדר בכוחות משותפים״. 

עוד בלימודים וקריירה: 

• "לא משנה אם אתה מתנדנד על ערסל בשמש, העיקר התפוקה"
• נפלה ברשת: מכתב הדחייה הארסי שהפיל את אשת השיווק הבכירה
• הבוס שלכם מזל מאזניים? הרווחתם ובגדול

למרות שהדס מספרת שהזוג הצליח להפריד בין מה שקורה למשרד לבין מה שקורה בבית, החיים האישיים והמקצועיים עדיין מתערבבים ואמנם התפקידים מאפשרים להם לא לבלות את כל היום ביחד, אבל עם הזוגיות, העבודה מתחילה לפעמים הרבה לפני שמגיעים למשרד: ״יש פגישות עבודה באוטו בדרך לעבודה ולפעמים החופשה הופכת לישיבת קריאייטיב – אבל זה דווקא מצוין כי לפעמים את הרבה יותר יצירתית כשאין את הלחצים במשרד״. ויש כמובן גם הרבה צדדים טובים לזוגיות הכפולה: ״אנחנו זוכים לאכול צהרים יחד, לנסוע יחד לעבודה וממנה – ואם מישהו צריך להיות מוקפץ לילדים, זה מאיתנו שחייב להישאר בעבודה נשאר והשני הולך הביתה. גלעד יודע אם אני חייבת להישאר והוא עוזר מיד״ . לזוג ארבעה ילדים, אז הגמישות מול הבוס ודאי עוזרת – פתאום, תודות שגם אתם לא הייתם מתנגדים.

לרבקה(60) ויהושע (63) מאוזנר יש קצת יותר ניסיון בעבודה משותפת מהזוגות שפגשנו עד עכשיו: כבר 40 שנה שהם עובדים יחד בייצור, עיצוב וניהול רשת חנויות האופנה ״מאוזנר״. הזוג הכיר בחוג לריקודים סלוניים כשרבקה יצאה לחגוג את סיום מבחן הבגרות האחרון ויהושע החליט להגיע למקום. הם התחתנו שנה אחרי הפגישה הזו, כששניהם בצבא – רבקה היתה בת 19 ויהושע בן 21.  באותה שנה התחילו גם לעבוד יחד: ״דודיי  הזמינו אותנו לביקור בחו״ל״, מספר יהושע. ״כל המשפחה התכנסה בשווייץ בבית מלון וכשישבנו לארוחת ערב, התיישבה לצידנו גב' לאה גוטליב ומשפחתה. התפתחה שיחה באידיש בן הדוד שלי ללאה גוטליב ורבקה ואני הוקסמנו ממנהף מהסיפורים על עולם האופנהף מהמפעלים והעובדים והחלטנו שעולם האופנה יהיה גם העתיד שלנו״. הזוג התגורר בפריז, למד את רזי האופנה אצל הדוד וחזר לארץ עם ידע בסיסי ובדים מפריז והתחיל לייצר בגדים מסלון ביתו. עם השנים העסק הלך וגדל וכיום יש לבני הזוג 15 חנויות ברחבי הארץ.

״הדבר הכי טוב בעבודה שלנו הוא שאנחנו מבלים 24 שעות ביממה״, מספר יהושע: ״אנחנו יוצאים בשש בבוקר מהבית וחוזרים בשעות הערב ויש בינינו הבנה ושיתוף פעולה שהוא מעבר לזוג רגיל. אנחנו מבינים אחד את השניה ויודעים לתמוך זה בזוי, מתמודדים בזוג עם אתגרים ונהנים כזוג גם מההצלחות״. אבל כמובן שהיו גם קשיים  בדרך אל האיזון: ״בתחילת הדרך התמודדנו עם קשיים של זוג צעיר שרק התחתן ורק הקים עסק אבל עד מהרה כל אחד מאיתנו מצא את המקום שלו ואנחנו שומרים על זה גם היום – מכבדים כל אחד את הפינה של האחר״.

ובעוד הזוגות האחרים מתקשים להפריד בין העבודה לחיים האישיים, נראה שרבקה ויהושע מצליחים לפצל את עצמם: ״"מהרגע שרבקה ואני נכנסים בשערי המפעל והסטודיו, אנחנו שני שותפים שמחויבים לעסק ולא איש ואישה״, מבהיר יהושע, ״כל אחד יושב באזור נפרד וכל אחד עסוק בתחום שבו הוא שולט. בערב, אנחנו מתפנים לבילוי זמן איכות עם שתי הנכדות שלנו״. אז האם יש הפרדה מוחלטת? אז תגזימו, אפילו אחרי 40 שנים יש ערבוב מסוים: ״גם בבית ממשיכים לדבר על "מאוזנר"״, מודה יהושע, ״וגם כשאנחנו טסים לחופשה בחו״ל היא בדרך כלל קשורה לתערוכות טקסטיל או חיפוש אחר מקורות השראה לקולקציה״.