לימודים וקריירה
ראיון עבודה (אילוסטרציה: Shutterstock, mako)
לא עודכנתם על תהליך הקבלה לעבודה? אתם יכולים לתבוע
|
אילוסטרציה: Shutterstock, mako

אז החוק אמר: רוב המעסיקים עדיין לא מיידעים מועמדים לעבודה על אי קבלתם

מועמדים לעבודה שלא עודכנו בדבר התקדמות הליך קבלתם, יכולים לתבוע מעסיק שלא עמד בדרישות החוק. מסקר שערך מכון פאנלס עולה כי קרוב לשני שלישים מהמועמדים שלא התקבלו ציינו כי כלל לא היו מודעים לאפשרות הזו

טלי חרותי-סובר | TheMarker | פורסם 06:16 12.12.17 

שנה גודל אות

על אף  שהחל מפברואר 2015 חייב מעסיק במקום עבודה שבו יותר מ-25 עובדים למסור למועמד המשתתף בהליכי מיון לעבודה (ראיון או בחינה) הודעה בכתב על התקדמות הליכי המיון או על אי קבלתו, הרי שמרבית המעסיקים עדיין לא פועלים כפי שנדרש מהם - כל עולה מסקר שערך מכון פאנלס בנובמבר האחרון. בסקר השתתפו 1,325 איש, מתוכם 401 השתתפו בתהליכי מיון בשנה האחרונה.

לשון החוק קובעת כי מעסיק ימסור למועמד לעבודה המשתתף בהליכי מיון לעבודה הודעה בכתב על התקדמות הליכי המיון לעבודה. הודעה כאמור תימסר אחת לחודשיים לפחות מיום תחילת השתתפות המועמד בהליכי המיון. כמו כן, נקבע כי במידה שהמועמד לא התקבל לעבודה, על המעסיק חלה החובה למסור לעובד הודעה לא יאוחר מ-14 ימים מהיום שבו אדם אחר התקבל לאותו תפקיד שעבורו נערכו הליכי המיון.

הממצאים מלמדים כי רק 36.4% מהמשיבים קיבלו הודעה על התקדמות הליכי המיון לעבודה בכל המשרות שאליהן ניסו להתקבל, כאשר 16% לא קיבלו אף לא הודעה אחת.

זאת ועוד, ובניגוד לחוק, 16.8% ממחפשי העבודה לא עודכנו כלל על אי קבלתם לעבודה, בעוד 37.9% מהם עודכנו רק בחלק  מהמשרות שאליהן ניסו להתקבל.

החוק מאפשר לעובד לתבוע מעסיק שלא עמד בדרישות החוק אך קרוב לשני שלישים מהמשיבים שלא עודכנו כפי שהחוק דורש, ציינו כי כלל לא היו מודעים לאפשרות הזו.

עו"ד שלומית גוטרמן-כספי, המייצגת מעסיקים, מסבירה כי מטרת התיקון לחוק היתה למנוע את המצב שבו מועמדים שעברו הליכי מיון היו ממתינים זמן ממושך מבלי לקבל מענה, ומבלי לדעת כיצד להתנהל בתהליך חיפוש העבודה. "החוק הוחל על מעסיקים גדולים המעסיקים מעל 25 עובדים, אשר סביר שקיימים אצלם תהליכי עבודה מסודרים ומובנים, ואשר תוספת של משלוח הודעה לא אמורה להוות נטל בלתי סביר עליהם. החוק מאפשר משלוח הודעה באמצעות דואר אלקטרוני או כל אמצעי טכנולוגי אחר, כגון מסרונים".

ובכל זאת, זה לא קורה

"להערכתי", אומרת גוטרמן-כספי, "הסיבה העיקרית לחוסר ההפנמה הינה ככל הנראה חוסר המחויבות שחשים מעסיקים כלפי מועמדים, בשונה מזאת הקיימת כלפי עובדים שכבר נקלטו לעבודה. ייתכן שמקור הדבר גם בהנחה שמועמדים לא יגישו תביעה בעניין, הן לנוכח סכום הפיצוי שבחוק (15 אלף שקל), הן לנוכח חשש מובן מפני פגיעה ביכולת איתור העבודה בשוק. עם זאת  אין להקל ראש בעמידה בדרישה זאת, מאחר שהגשת תלונה למשרד העבודה עלולה לגרור הטלת עיצומים כספיים על המעסיק, ואף יותר מכך".

עמי ברגמן, מנכ"ל משותף של חברת עוקץ מערכות, שעוסקת בפתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם, מגלה גם הוא סלחנות למעסיקים: "אי העמידה בדרישות החוק אינה נובעת מכוונת זדון של המעסיקים אלא במקרים רבים, מחוסר מודעות לקיומו". לדבריו, "מאין ספור שיחות שניהלתי עם מעסיקים, עולה כי רבים מהם מלינים על מורכבות הישום שלו. קיימים כיום פתרונות טכנולוגיים פשוטים ליישום שעלותם זניחה ביחס להשלכות הדרמטיות במקרה שבו תוגש תביעה כנגד מעסיק בגין אי עמידה בדרישות החוק. הסיכון באי עמידה בו גדול משנדמה, שכן הדבר מאפשר במקרים מסוימים גם להגיש תביעה ייצוגית כנגד המעסיק".

כתבה זו פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

הקריה האקדמית אונו מציגה: שכר מפנק, מכוניות יוקרה לבכירים – ופיטורי עובדים

מהפך בארה"ב: הומואים משתכרים יותר מהטרוסקסואלים