לימודים וקריירה
דוקטורט (אילוסטרציה: Shutterstock ,shutterstock)
אילוסטרציה: Shutterstock

קריירה באקדמיה - האם זה בשבילכם בכלל?

סיימתם תואר שני והאקדמיה נראית לכם כמו מקום קסום ומעניין בו אפשר לעשות כסף רק מלחקור את הנושא האהוב עליכם? אז כמובן שזה לא מדויק. כמה שאלות שכדאי לשאול את עצמכם לפני שאתם מתחילים לכתוב דוקטורט

פרופ' דליה גבריאלי נורי | mako לימודים וקריירה | פורסם 11:57 11.01.17 

שנה גודל אות

האם לבחור בקריירה אקדמית? ייתכן שבשנים עברו לא היה מקום לעורר את השאלה הזאת. אנשים בחרו בקריירה אקדמית משום שהרגישו 'דרייב' מחקרי בלתי ניתן לריסון. הם ידעו מילדות שרצונם להיות היסטוריונים, גיאוגרפים או מוסיקולוגים. בסך הכל היה המסלול האקדמי מסלול לא רע: מסלול מכובד שהבטיח קריירה יציבה ומעניינת וגם השביע את רצון האמא היהודיה. סיפר לי עמית שלא מזמן פרש לגמלאות, מומחה לשירת ימי הביניים, כי ביום שסיים את הדוקטורט חיכה לו חדר עם שלט על הדלת ועליו שמו. האקדמיה קיבלה אותו ושכמותו בזרועות פתוחות. שב וחקור, אמרו לו, השאר כבר יסתדר.

בשני העשורים האחרונים השאלה אם להמשיך לדוקטורט ולבחור בקריירה אקדמית אינה נגזרת אך ורק מאהבת המחקר. זוהי שאלה מורכבת שנעשית חריפה במיוחד כשמדובר במדעי החברה והרוח. המסלול האקדמי הוא מסלול נפלא ומתגמל, הוא מאפשר הרבה חופש ומאפשר לעסוק בדברים שאוהבים באמת. אבל לעתים קרובות אנשים בוחרים במסלול מתוך אינרציה, עושים תואר שלישי כהמשך טבעי לתואר השני שהיה מעניין והלך להם בקלות. ההצטיינות בתואר השני אינה סיבה להמשיך ובוודאי אינה ערובה לקריירה אקדמית מוצלחת.

ישנן שאלות כבדות משקל שראוי להקשות ולשאול, משום שכיום הבחירה בקריירה האקדמית עלולה להתברר כמתכון לתסכול ולחוסר יציבות כלכלית. במילים פשוטות: מעט מאד דוקטורים בתחום מדעי החברה והרוח ימצאו בשנים הקרובות משרה תקנית באוניברסיטה או במכללה. השאר יאלצו לנוד בין מוסדות אקדמיים כ"מרצים מן החוץ", ולקושש מדי שנה קורסים לשנה הבאה, במשכורת שתשולם שמונה חודשים בשנה ועם זכויות סוציאליות מינימליות.

חוקרת (צילום: shutterstock: wavebreakmedia)
נחמד להיות דוקטור, אבל בנחמדות לא הולכים למכולת
|
צילום: shutterstock: wavebreakmedia

מתוך ניסיון בעבודה עם חוקרים צעירים, ובעיקר מתוך ניתוח טעויות, כדאי לענות בכנות על כמה שאלות יסוד רגע לפני שמתחילים לכתוב דוקטורט:

האם אני ממשיך לדוקטורט כי אני לא רואה אלטרנטיבה כלכלית מוצלחת יותר?
אם כן, אז חשב מסלול מחדש. דוקטורט כיום אינו מפתח להצלחה כלכלית ולא ליציבות כלכלית.

האם אני מסוגל לעמוד בשנים של קושי כלכלי ושכר נמוך?
השנים שעד לקבלת המשרה משמעותם לעתים קרובות משכורת נמוכה ובלתי יציבה.

האם המסגרת המשפחתית שלי תאפשר לי נסיעה לפוסדוקטורט בחו"ל?
למרבה הצער, הפוסט-דוק הוא עדיין תקרת זכוכית מגדרית. טיפ: לעתים כדאי לשקול נסיעה לפוסט לבד, ללא המשפחה והילדים. אפשר לפצל זאת ולנסוע בכל פעם לחודשיים או שלושה. יותר ויותר חוקרות מאמצות את המודל הזה.

האם יש לי משמעת עצמית חזקה?
משמעת עצמית חשובה לכל קריירה, אולם באקדמיה היא משמעותית שבעתיים, משום שכאן מעניין מבחן התוצאה: רשימת פרסומים מפוארת. איש לא ישאל מדי בוקר: האם כתבת היום? המחקר והכתיבה מסורים כמעט בלעדית למשמעת העצמית של החוקר וליכולת ההתמדה שלו.

האם אני אוהב לעבוד לבד? האם אני זקוק למסגרת חברתית יומיומית?
מחקר אקדמי מצריך יכולת לשהות חלק גדול משעות היממה בחברת המחשב בלבד.

האם אני אוהב ללמד?
פעם ההוראה נחשבה שולית. העיקר המחקר. הימים הללו חלפו. כל המוסדות האקדמיים מתחרים כיום על סטודנטים, ואיכות ההוראה היא לכן בעלת חשיבות רבה. האם באמת אנו רואים את עצמנו מרצים לסטודנטים בשלושים השנים הבאות?

האם הדוקטורט שלי יועיל גם אם לא אזכה במשרה אקדמית?
דוקטורט באשורולוגיה מועיל כמעט אך ורק באקדמיה. לעומת זאת, דוקטורט בתקשורת יכול לשדרג תפקיד של יועץ תקשורת.

האם אני בוחר לכתוב דוקטורט משום שהמחקר באמת מעניין אותי או משום שקוסם לי התואר 'דוקטור'?
נתקלתי בלא מעט חוקרים שהתחילו בכתיבת דוקטורט רק משום שרצו בתואר הנכסף. נחמד להיות דוקטור, אבל בנחמדות לא הולכים למכולת.

וכנגד זאת, עומדת שאלה פשוטה: האם אני בוחר בקריירה אקדמית משום שאני פשוט לא יכול אחרת? ייתכן שרק תשובה חיובית לשאלה זאת מצדיקה כיום בחירה בקריירה אקדמית.


פרופ' גבריאלי נורי מלמדת בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה י-ם, חוקרת במכון טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית, ומלווה חוקרים וחוקרות בתחילת דרכם האקדמית