בעוד קצת יותר מחודש, טירוני מרץ 2016 יעלו על מדים, יקבלו לידיהם נשק ויתחילו את ההכשרה לקראת הפיכתם ללוחמים בצה"ל. בעידן ה"מלחמה על כל מלש"ב", היחידות השונות עובדות מאוד קשה כדי שלא תפספסו אותן: באמצעי התקשורת, באינטרנט וברשתות החברתיות, והתחרות בין היחידות צמודה מתמיד. בסקר פז"ם שנערך בשיתוף פאנל פרויקט המדגם בהנהלת ד"ר אריאל איילון, לקחו חלק מאות מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) בגילאי 15-18, בעזרתם ניסינו לפענח מי הם המלש"בים של שנת 2016: כמה הם מכירים את צה"ל, מה גורם להם לחשוש מהשירות הצבאי ואיך לא – איזו יחידה היא הנחשקת ביותר בעיניהם.
סיפרנו לכם כבר בשבוע שעבר על המוטיבציה לגיוס של בני הנוער, וכעת, שאלנו את המלש"בים הבנים שלנו מה המוטיבציה שלהם לשירות קרבי בצה"ל: גם כאן נראה שמדובר במוטיבציה גבוהה במיוחד, עם 40% משיבים שענו כן. 30% מגדירים את המוטיבציה שלהם כבינונית, ואילו 30% מגדירים אותה כנמוכה.
בשאלה הבאה, שאלנו את המלש"בים שלנו כמה הם מרגישים שהם מכירים את צה"ל: כמה הם שולטים ביחידותיו השונות וכמה הם מצליחים להבין את תהליכי המיון וההכשרה. רק 16% מהמלש"בים ענו שהם מכירים את צה"ל היטב, 24% השיבו שהם מרגישים שהם לא מכירים את צה"ל בכלל, בעוד שהרוב – 60% מהמשיבים, ענו שהם מכירים את צה"ל ברמה בינונית. "לפי מה שאמרו לי, עם כמה שאתה חושב שאתה מכיר את הצבא – אתה לא באמת מכיר, ככה שאני מאמין שברגע שאני אכנס למערכת, אני אדע קצת יותר", אומר לנו יובל כהן (18) מתל אביב שמתגייס לחיל השריון בחודש הבא. "רק לאחרונה נודע לי שאני הולך לשריון, ככה שלא יצא לי להתעמק בזה", מוסיף.
כמעט שליש – חוששים להיפגע במהלך השירות
אז מה מעסיק את המלש"בים של שנת 2016? כששאלנו את השאלה הזו את חברי המערכת הבוגרים יותר שלנו ששירתו בצה"ל לפני 10 ו-15 שנה, הם ענו שמה שהעסיק אותם אז היה בעיקר השיבוץ שלהם. "רק יומיים לפני סוף הטירונות קיבלתי שאלון ובו רשימת תפקידים שהייתי צריכה לדרג. בסוף אגב, קיבלתי משהו שבכלל לא הופיע ברשימה", מספרת לנו אחת מחברות המערכת. "עשו לנו מבחנים, אבל לא ידעתי אם עברתי אותם או לא. נודע לי רק ביום הגיוס", משתפת אחת אחרת.
אז את המלש"בים של שנת 2016 שמקבלים את השיבוץ שלהם היישר לסמארטפון ב-SMS זה אולי פחות מטריד, ובכל זאת, כנראה שיש דברים שלא משתנים: החששות מלא להסתדר עם החבר'ה, מתנאי השירות או מהיציאות הביתה, ממשיכים להטריד גם כיום. רוב המשיבים שלנו (28%) ענו שמה שהכי מפחיד אותם זה סכנת חיים במהלך השירות, 26% ענו שתפקיד שלא מספק אותם גורם להם לפחד, ואילו 19% ענו שהתנאים הפיזיים הם אלה שמלחיצים אותם.
אז למה הם כן מחכים בשירות הצבאי שלהם? באופן די צפוי, 60% מהמשיבים ענו שלחבר'ה, ההווי והגיבוש. גם 68 שנה אחרי הקמת צה"ל, אין ספק שהחברות שמתפתחת בין החיילים היא זו שמביאה את המלש"בים. בין יתר הדברים שהמשיבים שלנו בחרו, היה גם את ה'וואסח' המפורסם (שזכה רק ל-3%), הנחות החיילים (8%), נסיעות חינם (9%) וכן גם סיבות אחרות.
נושא נוסף שמעסיק לא מעט את המלש"בים כיום, הוא נושא הלוחמות בצה"ל: 3 גדודי חי"ר המשלבים גברים ונשים קיימים כיום בצה"ל, לצד נשים במסגרות לוחמות אחרות, כגון גדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף, מערך ההגנה האווירית בחיל האוויר, חיל התותחנים וכמובן משמר הגבול במשטרה, שאיבד לאחרונה את רש"ט הדר כהן בפיגוע בירושלים. שאלנו את הדס הלוי (17) ממושב תל שחר, 'מורעלת' בעצמה, מה דעתה בעניין: "שירות כלוחמת זה דבר מאוד חשוב בעיני, לא רק לבנים. גם אנחנו יכולות לתרום באופן שווה למדינה, אין מקום כאן לסטיגמות", ענתה, "אני מפחדת שיהיה לי קשה, אבל בסדר, עוברים את זה, זה לא ממש חשש". הדס אגב, חברה בקבוצת הכנה לצה"ל שמטרתה להעלות את רמת הכושר הקרבי של המשתתפים, והיא הבת היחידה בה, מה שבכל זאת יכול להעיד על כך שבנות ישראל עדיין לא מתגייסות בהמוניהן לגדודים לוחמים.
שאלנו את המשיבות על הסקר שלנו מה דעתן על שירות כלוחמת: 64% ענו שהן בהחלט מפרגנות לאלו שכן בוחרות בשירות קרבי, אך לא היו רוצות להיות לוחמות בעצמן, 22% ענו שהן היו רוצות להיות לוחמות בעצמן, ו-14% ענו שלדעתן, אין צורך בצה"ל בלוחמות.
השאלה הבאה שלנו עסקה במה הכי חשוב למלש"בים בשירות הצבאי שלהם, מה למעשה מביא אותם לבחור, או לפחות להעדיף, תפקיד כזה על פני אחר. התוצאות האמת, די הפתיעו אותנו. נהוג להגיד על בני הנוער של שנת 2016 שהם אינדיבידואלים, ואפילו נציב קבילות החיילים אמר לנו בראיון שקיימנו איתו לאחרונה, שהנוער של היום לדעתו קודם שואל את עצמו "מה ייצא לי מזה", ורק לאחר מכן מבצע. אולי תופתעו לגלות, אבל 41% מהמשיבים שלנו ענו שהדבר שהכי חשוב להם בשירות הצבאי הוא תרומה משמעותית לביטחון המדינה. רק כחצי מכך – 23% מהמשיבים, ענו שהדבר החשוב להם ביותר הוא עניין ואתגר בתפקיד. היתר ענו שחשוב להם לצבור ניסיון לעתיד והיוקרה של היחידה, ואיך לא – גם היציאות הנוחות הביתה מהוות פרמטר חשוב.
מי הצליח להפתיע אותנו במבחן המוטיבציה?
אז אחרי שהבנו מה מפחיד ומה מעניין את המלש"בים של 2016, הגיע הזמן לבדוק איפה הם היו רוצים לשרת, לפחות הקרביים שביניהם. במקום הראשון – איך לא, היחידות המיוחדות, עם 30% מהמשיבים שענו שהיו רוצים לקבל שיבוץ באגוז, רימון, שייטת 13, סיירת מטכ"ל ויתר היחידות המיוחדות. אל המקום השני והמפתיע בסקר שלנו, הגיע מערך ההגנה האווירית עם 18% - המערך המפעיל בין היתר את מערכת כיפת ברזל שהוכיחה את עצמה בשנים האחרונות ומושכת ככל הנראה, לא מעט מלש"בים. למקום השלישי הגיעו חטיבות החי"ר, ולמקום הרביעי – חיל ההנדסה הקרבית, עם 13.5% מהמשיבים. לאחר מכן, גדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף וחיל האיסוף הקרבי, ואת הרשימה סוגרים חיל התותחנים, חיל השריון וכן גם חיל הים.
ולשאלת השאלות – איזו חטיבה חי"ר זכתה במקום הראשון בסקר המוטיבציה שלנו? ובכן, במשך שנים גולני הייתה החטיבה שכיכבה במקום הראשון בסקרי המוטיבציה שערך צה"ל, ואת תוצאותיו פרסם בעונת הגיוסים מדי שנה. בסקר שלנו, דווקא חטיבת הצנחנים הגיעה למקום הראשון – עם 29% מהמשיבים שענו שהם היו רוצים לשרת בה. טוב, אז האמת שזה לא כל כך מפתיע, פשוט כי בסקרים של צה"ל חטיבת הצנחנים לא הופיעה כאחת מהאופציות, מכיוון שמדובר בשונה מיתר החטיבות, ביחידה התנדבותית שהמלש"בים נדרשים לעבור גיבוש כדי להגיע אליה. אז למקום השני והלא כל כך מפתיע בסקר שלנו – הגיעה חטיבת גולני, עם 26% מהמשיבים שבחרו בה. גולנצ'יקים הם חבר'ה מורעלים במיוחד, וכך גם דניאל קייקוב, בן 18 מירושלים איתו שוחחנו, שמתגייס במרץ לחטיבה מספר 1. "יש לי את המוטיבציה הכי גבוהה שיש. לתרום למדינה זה מבחינתי, הדבר הכי חשוב שאפשר לעשות, בטח במצב הזה", אומר. אל המקום השלישי מגיעה גבעתי, כש-19% מהמשיבים שלנו בוחרים סגול, לצד אחוז זהה של משיבים שבוחרים בחטיבת כפיר הצעירה (יחסית) שחגגה בחודשים האחרונים עשור. חטיבת הנח"ל דווקא נדחקה למקום החמישי והאחרון, עם 3% משיבים שבחרו בה.
