בשעת לילה מאוחרת, בקור המקפיא של קריית ארבע, הגיחו מהחשכה לוחמי הלוט"ר. חמישה לוחמים, שלא יודעים היכן בדיוק נמצא הכלוא שאותו הם צריכים להציל, או כמה מחבלים אורבים להם בתוך המבנה, דרוכים למשימה.
כל תשעת השבועות האחרונים מתנקזים לדקות גורליות אלו. אחרי כל התרגילים שעברו הם מגיעים למשימה המסכמת שתבחן האם הם באמת כשירים להיות לוחמי הגובה של צה"ל. המשימה ברורה ומורכבת - עליהם להשתלט על בניין רב-קומות, לנטרל את "המחבלים" שבפנים ולהציל את "בן הערובה" כמה שיותר מהר. כל שנייה היא קריטית.
"ברגע שאתה על הגג אתה יכול לבצע כל דבר", מסביר ראש תחום "קופים" ביחידת לוט"ר, סגן ספיר. "ההחלטה מאיפה לטפס היא גורלית, צריך לקחת בחשבון את האויב שבתוך המבנה ולטפס באזור מבודד כדי להימנע מהיתקלויות לא מתכוננות".
"הטיפוס וההגעה לגג מורכבים", מספר סגן ספיר. "את המידע המודיעיני ותמונת המצב אנחנו מקבלים מהצלפים ומהחפ"ק. אתה צריך לטפס בשקט מוחלט ולצאת מנקודת הנחה שהרעש הכי חלש יכול להסגיר אותך. בדרך כלל נבחר לטפס ממקום כמה שיותר נידח, שלא מסתובבים באזורו".
במקרים שבהם לוחמי הגובה נתקלים בדלתות, בתריסים, בסורגים או בחלונות אטומים, הם מצליחים להתגבר על המכשולים ולפרוץ פנימה. גם כשאין חלונות או דרכי כניסה "רגילות", דבר לא יעצור את לוחמי הגובה מהשתלטות על הבניין.
אופן הפריצה המורכב עלול לסכן את הצוות ולעכב את תמרון הכוחות. על מנת להימנע מכך, פעולות הלוחמים מתרחשות במקביל. "לנקודת הפריצה אני לא נכנס לבד", מדגיש סגן ספיר.
"קוף" ברוב המקרים לא ייכנס בכלל לתוך החדר: "יהיו בפנים הרבה יותר כוחות נגישים מאשר הלוחם שמגיע מבחוץ. ברגע שהלוחמים מבפנים יסתערו - "הקופים" ינתקו מגע". לדבריו של סגן ספיר, ניתוק המגע קריטי וחייב להתבצע בשיא המהירות על מנת למנוע ירי דו צדדי.
מעבר להקפדה על חשאיות, "הקוף" חייב לזכור איפה מיקם את העזרים השונים על גופו - מהפאוץ' עם חלקי הברזל שעלולים להרעיש אם יפגעו בקיר ועד שק החבלים שעלול ליפול מטה. על הלוחם לקחת בחשבון כל דבר שעלול לקרות.
אלמנט נוסף וקריטי לא פחות הוא הצורך בהבנת המרחב - "הקוף" המטפס צריך לשים לב איפה יש אור שאם יעמוד תחתיו, צלו יסגיר את נוכחותו, ולשקול כל צעד ומעשה על הגג - מה מידת הרעש שיגרום ומה יכולות להיות השלכותיו.
צפו: לוחמי הלוט"ר קופצים מעזריאלי
בסופו של דבר - יש יעד אחד ברור. "מה שמשנה זה לחלץ את בני הערובה הכי מהר שאפשר", אומר סגן ספיר. "הצלחתי לעשות את זה? כל השאר לא משנה".
בסוף התרגיל לוחמי הלוט"ר מבינים ששיתוף הפעולה ביניהם, המהירות והזריזות הם אלה שיעזרו להם במצב אמת.
"אין ספק שלוחמי הגובה מתמודדים עם האתגרים שמוצבים מולם בייחודיות האופיינית להם. עם המוטיבציה, היצירתיות והיכולת להסתכל לפחד בעיניים הם ימשיכו לצעוד קדימה ויהיו מוכנים לכל תרחיש", מסכם סגן ספיר בגאווה.
הכתבה פורסמה במקור באתר צה"ל