ארכיון (צילום: דו
יש מי שטוען שהן לא צריכות להיות שם|צילום: דו"צ

בשנת 2002, פרופ' עזר גת מאוניברסיטת תל אביב פירסם בכתב העת הצבאי "מערכות" מאמר בו הוא ערך השוואה בין שילוב נשים בתפקידי לחימה בצה"ל מול צבאות אחרים בעולם. אותו המאמר ספג ביקורת קשה מטעם לא מעט גורמי שילוב נשים בצבא. אל"מ רז שגיא, מי ששירת באותם הימים כראש מטה של אוגדת מילואים, חזה במתקפה שסופג פרופ' גת והניח שעוצמת מכת הנגד שהוא חטף, נובעת מניסיון להסתיר דבר מה.

בשנת 2005, פירסם שגיא מאמר על נושא דומה ומצא את עצמו מתמודד עם אותה המתקפה בדיוק. שנה אחרי אותו האירוע הוא השתחרר מהצבא והתחיל לעסוק במחקר שאת ממצאיו הקשים הוא מפרסם השבוע. "בשנת 2006, אני פורש ומקים את הפורום לחוסן צה"ל. מדובר בקבוצה של קצינים וקצינות שנפגשים אצלי בחצר. אנחנו מבינים שיש בעיה עם הדבר הזה. בהתחלה ניסיתי לתחקר חיילת, אבל איתי זה לא הלך", הוא משתף.

כדי לרכך את החיילות שהם מנסים לדלות מהן עדויות, שגיא גייס קצינה בדרגת סרן במילואים כדי שתראיין את הבנות בעצמה. לדברי שגיא, כאשר הבנות נפתחו בפני אותה הקצינה, נחשפת בפניהם תמונת מצב של בנות שיוצאות מהצבא עם נזקי גוף בלתי הפיכים שהם יישאו איתן כל החיים. "לחלק לא מבוטל מהן יש דלקת צוואר הרחם וזה לא יעבור לעולם. זה נגרם בגלל בעיות היגיינה בשטח שהחמירו להן, לקח הרבה מאוד זמן עד שהן היו יכולות לראות רופא נשים ובזמן הזה זה הגיע למצב שאין אנטיביוטיקה שיכולה לפתור. לחלק מהן היו פריצות דיסק, חלק מהן סבלו משברי הליכה בדרגה 4", הוא אומר ומשתף שבמסגרת המחקר המעמיק שנוהל במשך 13 שנה, רואיינו גם רופאים.

"לשקול מחדש שילוב נשים בתפקידי לחימה"

בראיונות שהפורום ניהל עם כמה עשרות נשים ששירתו בשירות הסדיר בתפקיד מבצעי, התגלה דפוס חוזר של בנות שמגיעות חדורות מוטיבציה לשירות קרבי, עוברות מבדקים, חלקן נפגעות במהלכן, אבל למרות הפגיעה הבנות ממשיכות בשירות - כשהמערכת מורידה את הרף כדי שיוכלו להמשיך במסלול ההכשרה וכדי שבנות נוספות לא יפצעו. לדברי שגיא, הורדת הרף פוגעת במערכת שהופכת לפחות מבצעית. "אותן הבנות המשיכו לשרת למרות הפגיעות שהן ספגו, או שהן הסתירו אותן מהבושה ומהרצון להצליח", הוא אומר ומוסיף, "התקשורת פרסמה מחקרים פיזיולוגים לגבי השירות שלהן, אבל בכל זאת הדבר הזה המשיך".

אין תמונה
עטיפת הספר

במסגרת המחקר, שגיא פנה לאגף השיקום של משרד הביטחון בבקשה לקבל נתונים על תביעות שהוגשו מטעם נשים ששירתו בצבא ונפצעו בנסיבות מבצעיות. "הנשים הלוחמות מהוות רק שני אחוזים מכלל המערך הלוחם בצבא ובכל זאת, מספר התביעות שהוגשו מטעמן היה גדול פי שישה ממספר התביעות שהוגשו מטעם גברים", הוא מספר על הנתון המדאיג שהיה קיים לטענתו בידי מערכת הביטחון, אך זה לא היווה נורת אזהרה בולטת מספיק. "הנתונים התייחסו לנשים שנפצעו בנסיבות מבצעיות, לא מי שנפל עליה קומקום או שנשרפה מסיר בתורנות מטבח", הוא מדגיש.

עוד בהקשר השיקום, המחקר מתייחס גם לסוגיית תקציב הביטחון, סוגיה שבאופן מחזורי עולה לדיונים מול האוצר כל שנה. "בימים בהם נדרש צמצום משמעותי בתקציב הביטחון אין ספק כי סוגית שילובן של נשים בתפקידי לחימה דורשת היערכות מחדש", כך נכתב בספר המביא את המחקר, "נלחמות בצה"ל".

מה קורה בצבאות אחרים?

"מצאנו שבצבא הבריטי, אחרי עשרים שנות מחקר, הוציא משרד ההגנה הנחיה שגם נבדקת כל שלוש שנים ומתוקפת כל חמש שנים שלא יהיו נשים לוחמות ביחידות שדה בקרבות פנים מול פנים אויב", אומר שגיא. לדבריו, בארצות הברית, עדיין לא הסיקו מסקנות בעניין. "שר ההגנה הקודם, פאנטה, החליט לחייב את כל הזרועות לבחון שוב אם ניתן לשלב נשים בתפקידי לחימה בתקופת בדיקה שנמשכת שלוש שנים. בינתיים לא גויסו אף נשים וזה בתהליכי בדיקה", הוא אומר ומעלה תהייה, "האם אנחנו רוצים להפוך את הצבא למשהו שהוא לא צבא ושהוא לא ינצח את המלחמה הבאה?".

בדבריו, קורא שגיא לקביעת רף אחיד לקבלת חייל או חיילת לשירות קרבי. "כמו שלא מקבלים אף אחד לקורס טיס כי הוא עיוור צבעים וזה לא משנה מה המין שלו, הגיל שלו או צבע העור שלו, צריכים להיות מדדים ברורים לקבלה לתפקידי לוחמה".

צה"ל: "טענות מופרכות"

בשיחה שאנחנו עורכים עם גורם בכיר במטכ"ל, מובע זעם רב כלפי הטענות המועלות מהמחקר. "זו טענה מופרכת באופן בלתי רגיל", אומר אותו הגורם כלפי הטענה כי שילוב נשים בצבא בא על חשבון היכולות המבצעיות של הצבא. לדברי אותו הגורם, בשנת 2012, הרמטכ"ל הגדיר שכל התפקידים בצבא פתוחים לשירות נשים אלא אם קיימים אי יכולת לעמוד במשימה המבצעית, אי יכולת להשתלב בסביבה המבצעית או אם הבנות שעומדות בשני התנאים האלו אינן בהיקפים שמצדיקים את שילובן בתפקידים מסוימים, כמובן שאלו רק בהתנדבות הבנות. עוד מסביר אותו הגורם שהציוד שמקבלות הלוחמות, האוכל וסרגלי המאמצים מותאמים ליכולות והדרישות הפיזיולוגיות שלהן בכדי שיוכלו לבצע את המשימות בשלמותן ומבלי שיצאו עם נזקים גופניים.

באשר לפציעות גופניות, מציין אותו הגורם כי הגורמים האמונים על שילוב נשים בתפקידי לוחמה בצבא מצויים בקשר רציף עם גורמי הרפואה, הפיזיולוגיה והמגדר ביחידות, אולם נתוני אגף השיקום של משרד הביטחון אינם מוכרים להם והם לא מצויים בקשר ישיר עם גורמים אלו בכדי להצביע על מגמות והשפעות של השירות המבצעי בשנים שלאחר השירות. לדברי הגורם עד היום לא הוגשו תלונות קונקרטיות באשר לפציעות חריגות שנגרמו ללוחמות במערך הלוחם ושבמידה ויעברו פניות ספציפיות עם זהות ספציפית, אלו תיבדקנה לעומקן. זאת ועוד, ציין אותו הגורם שבקרב אוכלוסיית הטייסות שנשארות בשירות מספר רב של שנים, עלה כי כמות הבעיות הרפואיות שמתעוררות שוות בהיקפן לאלו שמתעוררות אצל גברים.

אפוד לוחמות (צילום: צבא ארצות הברית)
אפוד מיוחד לנשים. גם בשימוש לוחמות חי"ר בצה"ל|צילום: צבא ארצות הברית

יצוין כי גורמים בצבא טענו כי היה ידוע להם על עצם קיום המחקר, אולם זה לא הוגש לעיונם ולתגובתם טרם פורסם וראה אור.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל רואה חשיבות רבה בשירות לוחמות תוך מתן שוויון הזדמנויות ושילוב מתאים ונכון של כלל סוגי האוכלוסיות בשירות משמעותי. במהלך השנים נעשו מחקרים העוסקים בהתאמת הסביבה ללוחמות ולפיהם עודכנו סרגלי המאמצים והותאמו ליכולותיהן הפיזיולוגיות של הלוחמות. תהליכים אלה הביאו לצמצום משמעותי בהיקף הפציעות בקרב לוחמות. צה"ל ממשיך לבצע מעקב שוטף על שילוב הנשים בתפקידי לחימה ומבצע התאמות במידת הצורך".

>> תחקיר מיוחד: מלכודת החיילים בתחנה המרכזית