פזם
פילבוקס (צילום: דובר צה
זו הסיבה האמיתית שלדבר הזה קוראים "פילבוקס". אילוסטרציה
|
צילום: דובר צה"ל

ממנילה ועד ווסאח: הסיפורים שלא הכרתם מאחורי המילים שאתם אומרים כל יום

למה בכלל קוראים לזה פילבוקס? מי זאת 'רות' בקשר? ואיך הגיעו מבירת הפיליפינים לשאלון העדפות למלש"ב? לכבוד יום השפה העברית חשפנו כמה מהסודות השמורים של השפה הצה"לית

אתר צה"ל | פורסם 11:08 08.01.18 

שנה גודל אות

מהרגע שבו עלינו על מדים בפעם הראשונה ועברנו את הש"ג, עוד ועוד מילים צבאיות נחתו עלינו מכל עבר. בלי לחשוב פעמיים על הפירוש שלהן (כי למי היה זמן?), שיננו אותן, הוספנו ללקסיקון ובאותו הערב כבר ידענו לאן להגיע כשהמפקד אמר "30 שניות הייתם בפריקסט".

אז נכון, המשמעות של 'דיסטנס' היא ברורה, ולא צריך בהכרח דפ"ר 90 בשביל להבין מאיפה באה המילה 'ג'ובניק', אבל מה לגבי מילים מוזרות יותר, כמו 'מנילה' או 'פילבוקס'?

"לא תאמינו כמה מילים ירש צה"ל מהצבא הבריטי", מספר בהתלהבות הבלשן ד"ר ראובן (רוביק) רוזנטל, "יש מילים שפשוט נלקחו מאנגלית, כמו 'קיטבג', 'קלירנס', כמו שמכנים טופס טיולים בחיל האוויר, 'גראנד', שהוא השם למסדר הניקיון הגדול לפני היציאה הביתה בחיל הים, ו'פריקסט' - בטון יצוק מראש".

לצידן, הוא מספר, יש גם מילים עם סיפור רקע מעניין יותר, כמו 'פילבוקס', עיוות של pill box - קופסת גלולות ("יש איזה דמיון בצורה"), ושאלון ה'מנילה', שמגיע בכלל מהטופס למתגייסים לצבא הבריטי, שנשלח בתיקיית מנילה. ומה הקשר של כל זה לבירת הפיליפינים? מסתבר שנייר המנילה מיוצר מצמח האבאקה הנפוץ במדינה, ולכן קרוי על שם עיר הבירה.

גם לגבי המילה הנפוצה ביותר בנדב"ר (נוהל דיבור ברשת), 'רות', יש לרוזנטל מה לחדש לנו: "במקום להגיד recieved - התקבל, אומרים בקשר באנגלית רוג'ר - שם של אדם שמתחיל באותה האות. אנחנו עברתנו את השם לרות, שמתחילה גם כן בר', למרות שההיגיון אומר שהיו צריכים לבחור בשם שמתחיל בק' - קיבלתי". מה אתם אומרים, קרן עבור היה תופס?

למרות הרושם שנוצר עד כה, לא את כל המילים שאלנו מהבריטים, ואחד המושגים שהכי מזוהים עם צה"ל, הלא הוא 'ווסאח', לקוח דווקא מערבית. "המילה 'ווס' הייתה נפוצה בסלנג הכללי כמילת גנאי ששימשה כדי לתאר משהו מלוכלך או מתועב, ואיכשהו בצבא זה קיבל משמעות חיובית", הוא מסביר, "מאוחר יותר גם המציאו לזה ראשי תיבות: וואלה סחתיין אחי".

מנילה

ומה לגבי שפת הקודש? לאקדמיה ללשון העברית, שלרגל יום השפה התחדשה באתר עם מידע, פעילויות וחידונים, יש הרבה מה לספר בנושא. "כבר בשנות השלושים של המאה העשרים החלו בקביעת מונחי צבא עבריים במסגרת ארגון ההגנה. המונחים כללו דרגות עבריות, שמות ליחידות הצבא ולכלי נשק, נוסחים לפקודות ועוד", הם אומרים, ומוסיפים כי בתוך אלו יש לא מעט מילים שמקורן דווקא בתנ"ך.


כך למשל, המילה 'מרגמה' מופיעה בספר משלי, רק ששם היא משמשת לאבנים ולא לפגזים, ומקור המילה 'סיירת' הוא כמעט אלפיים שנה לפני הקמתן של עורב, חרוב ודובדבן - בתלמוד הבבלי, אז 'סייר' היה אדם שבודק וחוקר. בתחילת המאה ה-19 חודש השימוש במילה, במשמעות מקבילה ל'תייר', ולימים, כשנפרדו המילים זו מזו, 'סייר' גויסה לתחום הצבאי.

מילים נוספות עם פז"ם אלפי שנים הן 'תחמושת' - עוד מאז ש"חֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" בספר שמות, 'אפסנאות', שמופיעה בספרות חז"ל כ'אפסנייא', אבל מבוססת על מילה עתיקה אף יותר ביוונית, ומודיעין - עיר החשמונאים, תצורת הרבים של 'מודיע' והשם החדש והמוכר של "שירות הידיעות" בצה"ל. 

בחזרה לימינו אנו, באקדמיה מצביעים על קשר מעניין בין שמות היחידות במבנה צה"ל: בעוד המילה 'אוגדה' מציינת הצטרפות ושיתוף, שמות היחידות שמתחתיה – חטיבה, גדוד, פלוגה, מחלקה וכיתה – גזורים משורשים המציינים חלוקה ופיצול: חטיבה מלחטוב, גדוד מלגדוד (לכרות), פלוגה מלפלג, מחלקה מלחלק וכיתה מלכתת - לכתוש ולשבור.

אז כנראה שאם תגידו לחבר למחלקה שאתם הולכים לשמור בפּילבוקס הוא יצחק על זה שאתם צעירים, ולהשתמש ב'רוג'ר' בקשר יכול לגרום ללא מעט בלבול בכיתה, אבל היי - החכמתם. ואולי גם תנצחו באיזה שאלון טריוויה של המש"קית חינוך.

הכתבה פורסמה במקור באתר צה"ל