מי שעקב אחר מדורי האופנה והתרבות בחודשים האחרונים, ודאי הבחין בכניסתה הסוערת של תאלין אבו חנא לעולם הזוהר. אבו חנא, ערבייה נוצרייה בת 22 מנצרת, מככבת כיום כדוגמנית הטרנסג'נדרית הראשונה בזירת האופנה הבינלאומית. על אף גילה הצעיר הספיקה לקטוף לא מעט תארים, החל מזכייתה בתחרות מיס טרנס 2016 שהתקיימה השנה לראשונה בישראל ועד להופעתה כפרזנטורית של חברת האופנה הספרדית דזיגואל.

>> אקטיבי או פסיבי: איך אפשר לדעת גם בלי לשאול?

>> הטרנד החדש: כולם מסירים שיער מהישבן פתאום

הזכייה במיס טרנס ישראל הביאה להכרה בינלאומית, ערוצי תקשורת כמו הניו יורק טיימס, בזאר וכן גופי תקשורת בעולם הערבי, אפילו באיראן, גילו עניין בדוגמנית הטרנסג'נדרית הראשונה בעולם. לאחר זכייתה בתחרות הארצית ייצגה את ישראל בברצלונה בתחרות מיס אינטרנשיונל, בה זכתה במקום השני והמכובד. "באתי לא רק כדי לייצג את ישראל, אלא גם להסביר את הקהילה שלי", מעידה אבו חנא, "להיות טרנסג'נדרית במגזר הערבי זה בלתי אפשרי, זה הדבר הכי קשה שיש. עברתי הרבה קשיים כדי להגיע לאן שהגעתי".

תאלין אבו חנא (צילום: יריב פיין וגיא כושי,  יחסי ציבור )
"עד אותו רגע המחשבה להפוך לאישה הייתה בגדר חלום"|צילום: יריב פיין וגיא כושי, יחסי ציבור
אבו חנא נולדה כבן זקונים בצל שתי אחיותיה הבכורות. "מגיל מאוד צעיר, התלבשתי והתנהגתי כמו ילדה", היא נזכרת, "בגיל 14 התחלתי להרגיש כאישה, אך נמנעתי מלשתף, זה היה ביני לבין עצמי". כיוון שבצעירותה טרם התוודעה לקהילה הטרנסג'נדרית ולמושגים העוסקים במגדר ולהט"ב, אבו חנא הזדהתה כנער הומוסקסואל בפני חבריה. "היו לי חברים הומואים, אבל אף פעם לא הרגשתי כמוהם. בגיל 16 הגעתי בפעם הראשונה למסיבה של עמותה ערבית בת"א, שם נחשפתי להמון להט"בים מהמגזר", אבו חנא משחזרת.

"אחרי המסיבה הלכנו לבית של אחד החברים והייתה אצלו טרנסג'נדרית. ראיתי בה בחורה לכל דבר עד שסיפרה על העבר שלה. הסיפור שלה היה נשמע לי מוזר והתחלתי לצחוק, למעשה זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי טרנסג'נדרית. ידיד שלי הסביר לי שהיא עברה ניתוח לשינוי מין ותיאר את התהליך שעברה. באותו רגע ידעתי שזה בדיוק מה שהרגשתי מגיל קטן, עד אותו רגע המחשבה להפוך לאישה הייתה בגדר חלום".

תאלין אבו חנא (צילום: זיו קורן,  יחסי ציבור )
"הסברתי לה שבמקום אח שבור ומסכן אהיה אחותה המאושרת"|צילום: זיו קורן, יחסי ציבור
תאלין טוענת כי בניגוד לחוסר ההבנה ולאלימות המופגנת כלפי טרנסג'דריות במגזר, מתפתחת מידה מסוימת של קבלה כלפי קהילת ההומואים במגזר הערבי-נוצרי. "יש לי חברים הומואים שמשפחותיהם קיבלו אותם", מספרת אבו חנא, "אמנם הנושא עדיין לא מדובר באופן גלוי, אך בניגוד לעבר, הם יכולים לחיות בבית". לעיתים הקבלה בקרב המשפחות נובעת מתוך צפייה שהנטייה המינית תעלם. "לחלק מהמשפחות במגזר עדיין יש תקווה שיום אחד הבן שלהם יחזור בו ויתחתן, אך אצל טרנסג'נדריות היחס שונה לגמרי", היא מסבירה, "מכיוון שכל המראה משתנה, משפחות חושבות שהן איבדו את בנם. גם אחותי חשבה שהיא תאבד אותי. הסברתי לה שבמקום אח שבור ומסכן אהיה אחותה המאושרת שחיה את החיים, אך לצערי עד היום אין הבנה".

"היה לי ברור שכשאחזור הביתה אחטוף מאבא מכות"

כבכל סביבה שמרנית, גם במגזר הערבי סוגיית הלהט"ב מודחקת היטב. השיח הגאה אינו קיים כלל, ועל כן רבים במגזר מתנהלים בהסתרה ואינם חשופים למודלים לחיקוי. אבו חנא מספרת כי יציאה מהארון בפני המשפחה כמעט ולא עולה על הדעת ושבמקרה שלה, הדבר הביא לניסיונות "שיקום". "אמי חשבה שיש לי מחלה כלשהי וניסתה לשקם אותי, אך לאחר שפנתה לרופאים ופסיכיאטרים הבינה שזה לא אפשרי". היא משתפת, "אבא שלי לא היה מוכן לשמוע או לנהל שיחה בנושא, ולכן החלטתי לא לשתף אותו כלל. הדודים שלי זרקו לי הערות, בבית הספר עברתי הרבה השפלות ואבא שלי היה תוקף אותי. היה לי ברור שכשאחזור הביתה אחטוף ממנו מכות, עד שיום אחד החלטתי לשים לזה סוף והתלוננתי עליו לשירותי הרווחה. מאז האלימות פסקה, אך היה ברור לי שבסופו של דבר אעבור לת"א".

מיס טרנס (צילום: מירב בן לולו)
"המשטרה מצאה אותה לאחר שהייתה קשורה באזיקים בחדרה שלושה ימים"|צילום: מירב בן לולו
"המצב במגזר הערבי הנוצרי הוא הרע במיעוטו", מצהירה אבו חנא. קיימת נטייה להסתכל על המגזר הערבי כמקשה אחת, ללא אבחנה בין זרמים וקבוצות תרבותיות. מהעדויות של תאלין עולה כי במגזר הבדואי והדרוזי היחס כלפי להט"ב חמור בהרבה, החל מנידוי מוחלט ועד מקרי רצח: "עד שמגיעים לרצח להט"בים עוברים התעללות קשה, יש מחיקה טוטאלית של הקהילה הגאה".

"תכננו לקבור את חברה שלי חיה"

תאלין מספרת כי הגיעה ממשפחה מודרנית שאינה מייצגת את יחסו הנוקשה של המגזר לקהילה הטרנסג'נדרית. "אני מכירה המון סיפורים קשים של חברותיי מהמגזר", היא מספרת, "יש לי חברה שאביה נהג לקשור אותה מהרגליים ולגרור אותה מאחורי הטנדר כדי שהגוף שלה ישתפשף בכביש, או שם אותה בפח זבל במשך שעות עד שהיה מסיים לעבוד. חברה נוספת נמצאה על ידי המשטרה לאחר שהייתה קשורה באזיקים בחדרה שלושה ימים. חברה אחרת תכננו לקחת ליער באמצע חתונה משפחתית כדי לקבור אותה חיה".

בניגוד לסביבות אחרות במגזר, אבו חנא זכתה להכיר להט"בים כבר בגילאי העשרה. הדבר הקל על ההתמודדות מול חוסר ההבנה של הסביבה והיווה מקום להזדהות ראשונית עם קהילת הלהט"ב. "להיות טרנסג'נדרית זה לא משהו שאפשר להסתיר לעומת נטייה מינית", היא מסבירה, "עד שגיליתי שאני טרנסג'נדרית לא שוחחתי עם אמא שלי על כך, במגזר הערבי אי אפשר באמת לדבר על הדברים האלו בגלוי".

אין תמונה
עם ישראלה סטפני לב בבית החולים. "ישראלה דואגת לי כמו אמא"
התהליך שעברה אבו חנא מול משפחתה היה רווי קשיים ואי הבנות, אך למרות הכל, השיח על הנושא הוביל לשינוי. "כיום אמא שלי מאוד תומכת בי ומקבלת אותי", היא מכריזה בגאווה, "אנחנו בקשר יומיומי והיא גאה בי ובהצלחות שלי. אין ספק שהיא עברה תהליך, כיום היא רואה כיצד הפכתי מאדם שלא יכול היה לעשות כלום עם החיים שלו חוץ מלהתלונן לאישה מצליחה ומאושרת. היא גם מקבלת שיחות ותמיכה ממכרים במגזר בעקבות ההצלחות". 

החיים שאחרי

עם הזכייה שלה במיס טרנס ישראל 2016 ומלכה שניה בתחרות הבינלאומית בברצלונה, אבו חנא זכתה בפרס מדהים מתנת בית החולים קאמול קוסמטיק בבנגקוק: "זכיתי בוואוצ'ר על סך 22,000$, ובהזדמנות הראשונה נסעתי לממש את הפרס. התלוותה אליי ישראלה סטפני לב, מנהלת פרויקטים ומיזמים חברתיים במרכז הגאה בתל אביב. ישראלה דואגת לי כמו אמא, הפכנו למשפחה של ממש ואני מודה לאלוהים שנתן לי משפחה חדשה".

"אני מרגישה ברת מזל על ההזדמנות שנתנה לי תחרות מיס טרנס ישראל 2016. אני יודעת שלא מעט אנשים הרימו גבה באשר לפרס שניתן לי כזוכה בתחרות, אבל אני חייבת להבהיר את העניין ולדבר על העלויות של ניתוחים לשינוי מין שאינן בהישג יד, בטח ובטח שלא בקרב נשים טרנסיות, שגם בשנת 2016 עדיין לא מצליחות להשתלב בשוק העבודה. לצערי הרב רבות מהן מגיעות למעגל דחיקה מכורח המציאות, וזאת בכדי להגשים את עצמן ולהגיע לאיזון בין ההרגשה של אישה לבין הפזיולוגיה הגנטית אליה נולדה. בבית החולים קיבלתי שירות vip, טיפול רפואי ברמה הכי גבוהה שיכולתי לקבל, התייחסו אליי כמו למלכה. היום אני מרגישה אישה שלמה ומאושרת".

"בטוחה שכל יום נרצחת טרנסג'נדרית במזרח ירושלים"

על אף פעילותם הנרחבת של ארגונים גאים ברחבי הארץ, עמותות להט"ב במגזר הערבי עדיין לא נראות בשטח. תאלין מספרת כי למיטב ידיעתה אין מענה ללהט"בים במגזר, ולכן גם בשנת 2016 החשיפה לנושא נעשית בסתר באמצעות הרשת. "לדעתי הכל מתחיל בחינוך בכפרים", היא טוענת, "בבתי ספר מוסלמים מחנכים לשנוא את הקהילה הגאה. לי באופן אישי היה מזל, למדתי בבת ספר דמוקרטי שמתמקד בזהות ובמימוש רצונות הפרט. כל ההתנהלות בבית הספר הייתה אחרת, מנוגדת לבתי ספר מקובעים במגזר שמלמדים אותך להיות רופאה או עורכת דין. בית הספר אפשר לי להשתייך לקבוצת הבנות בשיעורי ספורט למשל, ואלו יתרונות שעזרו לי לזהות את עצמי".

"אני בטוחה שבמזרח ירושלים כל יום נרצחת טרנסג'נדרית, אבל אין מי שישמע או יתעסק בזה", מוסיפה אבו חנא, "צריך לפתוח ארגונים ועמותות שיעניקו מענה ייחודי ללהט"בים, תוך חלוקה ברורה לערבים מוסלמים ונוצריים. אני מקווה שכל מה שנתתי מעצמי עד כה באמת יעזור לאנשים, יביא נראות ומודעות למקומות שבאתי מהם. מאחלת שבשנה החדשה תהיה התפתחות חברתית ושנסתכל אחד על השני בתור בני אדם".

>> "ביקשתי ממנו להפסיק אבל הוא רק הגביר את הקצב"

>> 12 דמויות ספרותיות גאות שהפכו לסטרייטיות בקולנוע