לפני כשנה וחצי ש', איש מכירות במקצועו ממרכז הארץ, ראה מודעת דרושים של חברה גדולה המתמחה בשיווק ופרסום באינטרנט ומעסיקה כ-100 עובדים, שמחפשת איש מכירות עם ניסיון. ש' ביקש לעבוד אצלה, והוזמן לראיון עבודה. לטענתו, בתום הריאיון נאמר לו שהוא התקבל לעבודה והוא נתבקש כבר לעבוד באותו היום, אלא שכעבור יממה הוא קיבל הודעה מבכיר בחברה שהוחלט שלא להעסיקו בשלב זה.

ש' טען כי לא התקבל לעבודתו בגלל נטייתו המינית, שכן בכיר בחברה נכנס לפרופיל הפייסבוק שלו וראה שם את דגל הגאווה. ש' שיגר הודעת וואטסאפ לאותו בכיר, בה הטיח בו שבכוונתו לתבוע את החברה על כך שלא התקבל לעבודה בגלל שהוא הומו. הבכיר השיב לו שאין קשר בין חייו הפרטיים של ש' להחלטה שלא לקבלו לעבודה.

ש' לא ויתר ואיים לתבוע את החברה על סכום של 140 אלף שקל, אם זו לא תגיע איתו להסכם פשרה. החברה לא הסכימה, והוא בתגובה העלה פוסט בפייסבוק בזו הלשון: "לא מאמין שבשנת 2016 לא אתקבל לעבודה בגלל שאני הומו". הוא תיאר בפוסט את השתלשלות העניינים, שם החברה והוסיף: "היום אני מתבייש להיות ישראלי, אני חושב שגם אתם צריכים".

לא התקבל לעבודה (צילום: Shutterstock)
"היום אני מתבייש להיות ישראלי, אני חושב שגם אתם צריכים" | אילוסטרציה|צילום: Shutterstock
ש' הגיש תביעה נגד החברה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בה ציין שיש לחייב את החברה לפצות אותו בסכום של 120 אלף שקל מפני שזו לא קיבלה אותו לעבודה בגלל נטייתו המינית. לטענתו, זו לא הפעם הראשונה שמעסיק מסרב לקבלו לעבודה בגלל שהוא הומו. במקביל, החברה הגישה נגד ש' תביעת נגד, בטענה שהפוסט שהעלה לפרופיל הפייסבוק שלו פגע בשם החברה ומהווה לשון הרע, ולכן עליו לפצות אותה בסכום של 140 אלף שקל על הנזקים התדמיתיים שגרם לה.

במהלך המשפט העיד מטעם החברה י', אחד מעובדיה הבכירים והומו גאה, שחשף כי טרם קבלתו לעבודה לפני כארבע שנים החברה ידעה על נטייתו המינית וקיבלה אותו למשרה בכירה. החברה הגישה תצהיר נוסף של עובדת שסיפרה שהיא לסבית, וכי התקבלה לעבודה בלי שום קשר לנטייתה המינית.

השופטת מירב קליימן שדנה בתיק קבעה כי עדותו של י' הייתה אמינה ומשכנעת בעיניה. היא ציינה כי לא הוכח שהחברה הפלתה לרעה את ש' בגלל נטייתו המינית, וכי פרסום הפוסט עלול לפגוע בשמה הטוב ובמוניטין שצברה.

השופטת דחתה את תביעתו של ש' וחייבה אותו לפצות את החברה בסכום של 15 אלף שקל ועוד 4,000 שקל הוצאות משפט. השופטת ציינה כי הפוסט שהעלה ש' יש בו משום לשון הרע, כי ש' לא יכול ליהנות מהגנה של 'אמת דיברתי' וכי הפוסט מציג את החברה כמפלה אנשים עקב נטייתם המינית, סוגיה שלא הוא הוכיח. לדבריה, ש' לא התנהל בתום לב בהתנהגותו וניסה ללחוץ על החברה כדי שזו תגיע אותו להסדר כספי טרם התביעה.

>> 12 הדברים הכי טובים בלהיות ביסקסואלים

>> "הוריי אנסו אותי להגדיר את עצמי לפני שידעתי מה אני"

>> 6 עצות חשובות לתמונת הפרופיל הנכונה באתר היכרויות

>> בחנו את עצמכם: כמה אתם באמת יודעים על איבר המין הגברי?