"הלב הנורמלי"

שחקנים: מארק רופאלו, מאט בומר, ג'וליה רוברסט, טיילור קיטש, ג'ים פרסונס, אפלרד מולינה

במאי: ריאן מרפי ז'אנר: דרמה  אורך: 133 דקות מקום: ארה"ב, 2014

בקצרה

התמודדות קומץ פעילים במאבקם מול הממסד האמריקאי, שהיה אדיש להתפרצות והתפשטות מגיפת האיידס בתחילת האייטיז בניו יורק.

שורה תחתונה

לא מעט ציפיות מלוות סרט של HBO שחתום עליו יוצר "Glee" ו-"אימה אמריקאית", ולשמחתי הסרט עומד ברובן. מרפי משלב באופן רגיש בין סיפור המאבק הפוליטי (שעלול היה להיות פיהוק) לסיפור האנושי - וגורם להומואים כמוני, שנולדו בשנות ה-80 וצפונה לחשוב – "מה היה קורה אם אני הייתי חי בתקופה שכולם אשכרה מתו מאיידס".

חוצמזה ג'וליה רוברטס נסבלת במיוחד (ועם סצנה אחת ממש מעולה), מארק רופאלו מצוין כבחור רגיש וחמום מוח (הכי מתפלק לו הענק הירוק, רק בלי האפקטים) ומאט בומר חתיך. אבל ממש חתיך.

הלב הנורמלי, מתוך הסרט
"הלב הנורמלי", מתוך הסרט

בטח לא ידעתם

אם כבר ריירתי על מאט בומר היפיוף (אלוהים כמה הוא יפה) – אז מלבד העובדה שהוא כוכב הסדרה "צווארון לבן", גיי גאה מחוץ לארון, נשוי באושר לעיתונאי (+ 3 בנים זכרים כולל צמד תאומים, כולם מפונדקאות) – הוא גם שחקן מתמסר:  עבור צילומי הסרט הוא השיל 18 ק"ג מגופו (חייב לברר איך) עד שלקראת צילום סצנות הסיום הוא לא הצליח לקום לבד מהמיטה מרוב תשישות. מעניין איך הוא מתמסר לעוד דברים.

ניתן להשיג

הסרט ישודר בYES1 תאריך: 26/08/2014 שעה: 22:00, החל משבוע הבא גם בספריית האוזן השלישית ללא כתוביות, ויש שיגידו ברחבי האינטרנט (אך לא נמליץ על פעילות לא חוקית).

 מדד איכות

כש-HBO מושיבה את ג'וליה רוברטס על כסא גלגלים ועוד בלי איפור, זאת הדרך הבטוחה לנאום "אני המומה ואסירת תודה, הייתי בטוחה שמריל תיקח" בטקס האמי הקרוב (והיא אכן מועמדת, יחד עם עוד 15 פרסים נוספים שהסרט מועמד אליהם בטקס הקרוב)


מדד הדמעות 


הכינו את הקלינקס. כמעט לכל אחד מהשחקנים הראשיים יש סולו-דרמה מומנט קורע לב שאי אפשר להישאר אדישים אליו. כן, גם לג'וליה.

 

מדד שווים


יש סצנת פתיחה מאוד אמריקאית ומאוד מחרמנת, יש את מארק רופאלו לאניני טעם, אבל בעקרון כל אלה לא באמת חשובים כשמאט בומר שם. כבר הזכרתי את מאט בומר?