מעט מאד בחורים יודעים לעשות סקס. אני כמעט בטוח שעד לפני שנה גם אני עצמי הייתי סוג של קלישאת פורנו שגונחת "כי צריך וכי זה חלק מהעניין". כל הדיבוב החקייני הזה הפסיק ביום בו נעשיתי מודע לגניחות שלי והרגשתי כמו הקלטה בריפיט של הצחוק הסרעפתי של אודטה. זה לא סוד שברוב הזמן ההתנהגות שלנו היא צירוף של דימויים ואימג'ים שאנחנו שואבים מהעולם החיצון – גם אם נרצה או לא נרצה, כל אחד מאיתנו נפל לקלישאה של העיניים העצומות ונשיכת השפתיים תוך כדי עינוג אוראלי ונעשה מודע לעצמו מיד כשהבין שהוא לא נהנה מהאקט עצמו, וכאן למעשה אנחנו נפגשים לראשונה עם הפער העצום בינינו לבין כוכב הפורנו האידיאלי והדמיוני שלנו. מה לעשות, לעיתים הפנטזיה גוברת על המציאות, אדרבה כשיש מי שמביים אותה פורנוגרפית.

העניין הוא שאין את מי להאשים בכל הסיפור - אנשים מפחדים לדבר על סקס, ודאי כשמדובר במורים במערכת החינוך, שם העסק יבש ועבש. מביאים לך יועצת לכיתה עם תספורת פטריה על הראש, שמסבירה לך עובדות אנטומיות כאילו צינורית הזרע עשויה לעניין מישהו מאיתנו, ושום מילה על סקס כחוויה. הרי מורים בפרט ומבוגרים בכלל הגיעו לעולם באמצעות חיבור בין שתי משוואות. הם לא יודו שנהנו על הדרך ויחסכו מאיתנו את העובדה שסקס הוא הערוץ התקשורתי הכי נצפה והכי מרגש שיש בין בני אדם. במקום זה, ידברו עם בני הנוער שלנו על סקס כפונקציה; סקס הוא אמצעי, הדרך שבה מביאים ילדים לעולם. מדברים על התוצאה יותר מאשר על הדרך, כשלמעשה הדרך לא פחות משמעותית ממה שעשוי להגיע או לא להגיע בסופה.

מתישהו, כאשר מתחילות לצוץ להן שיערות הערווה הראשונות ומעסיקות אותנו לא פחות מאשר בדידים ושירים של ביאליק, מגיעה לכיתה יועצת בית הספר. קוראים לזה חינוך מיני – יש מי שיעשה לנו סדר במיטה, מסתבר. אני זוכר את זה כאילו היה אתמול - הגיעה אלינו היועצת להסביר על סקס, וכבר בכניסה לכיתה נראתה מבועתת ופרסה על הלוח שתי מפות - האחת של זין והשנייה של כוס. לזין היא קראה פין ולכוס קראה פות.זו למעשה הייתה הפעם הראשונה שלמדתי להבחין בין סקסי למוריד. בזכות אשת החינוך המיני אני יודע הרבה על נרתיקים ואשכים, על זרימת הדם לאיזור המפשעות ואפילו על נוזל הזרע. אבל לא סיפרו לי על ההנאה שבדבר.

נתנאל אזולאי (צילום: קובי פלשמן)
ניסיתי להעתיק תנוחה ונתפס לי הגב. נתנאל אזולאי|צילום: קובי פלשמן

כמתבגרים אנחנו בעיקר תופסים אימג'ים מוצלים ומוחבאים של סקס. אלימות ראינו ועודנו רואים בשפע, באופן הכי גלוי והכי בוטה שיש, אבל אהבה תמיד תתחבא לה בין הסדינים. מסתירים את זה מאיתנו ולא מוכנים לדבר על זה, ומצפים שלא נסתקרן. לעזאזל. למה אי אפשר לפתוח את העמוד השני של העיתון ולקרוא על אורגזמה ממומשת צפונית לחדרה או על בחור שגילה את נפלאות פי הטבעת שלו בכביש 1? במקום זה אנחנו רואים רק ראשים נערפים ואף אחד לא חוסך מאיתנו ידיעות על מיתות משונות ומלחמות והרג. רוצה לפתוח את הרדיו מחר ולשמוע תשדיר בחירות של נתניהו בקול פתייני. רוצה את בנט-הלא-מצחיק מחופש למלכת מאזו ומתנצל באמת

אבל אנשים מפחדים לדבר על סקס. הם ידברו איתך על אלימות עד אין קץ, וסקס יישאר מחוץ לתמונה. בתור ילד מצאתי את עצמי מאד מסוקרן סביב הדבר הזה שכולם עושים אותו אבל כאילו לא מדברים עליו. הפעם הראשונה שנחשפתי לסקסהייתה דרך האוזניים; השכנה העיראקית שלנו בירושלים לא חסכה מדיירי הבניין את האושר הגדול שלה ושל בעלה ואני הטיתי אוזן כל זמן שיכולתי. "אבל למה אנשים צועקים בסקס?”, תהיתי לעצמי. אולי זה כואב, חשבתי. אז הלכתי לאמא שלי ושאלתי אותה למה אנשים צועקים בסקס והיא העיפה לי סטירה. זה באמת כאב.

בהיעדר ברירה ותשובות עשיתי את כל מה שרובנו עשינו -  צפיתי בפורנו. היו שם אינספור קטגוריות ועולם שלם של תנוחות וזוויות, ולימים כשהתבגרתי והתחלתי לעשות סקס הבנתי שיש פער די רציני בין הבחור שעומד מולי לבין מיסטר אגסי. שיו, איזו אכזבה. ניסיתי אפילו להעתיק את אחת התנוחות ונתפס לי הגב שבוע. זה הכול חיתוכים וזוויות. קוראים לזה בימוי. זה לא באמת שאישה גומרת תוך דקות ספורות, וזה כמעט חסר סיכוי שגבר מחזיק שעה וחצי בלי לגמור. באסוש. הגישו לנו אלימות לא מצונזרת ומכרו לנו סקס מזויף.

ובואו נודה באמת, הפנטזיה על המסך הביתי שלנו היא סקס מזויף והבעיה מתחילה כשהתמונה והטעם לא מסתנכרנים בדיוק. הרי כולנו נפלנו בשלהי שנות ה-90 בפח של קפולסקי – תמונת השוקו חם פלוס קצפת שהתנוססה לנגד עינינו בקניון הוליכה אותנו שולל לעבר הקופות, שם הזמנו את האידיאל המיועד, וכשזה הוגש לנו התוודענו למראה עצוב ואומלל; הקצפת צללה למעמקי השוקו והפכה לגושים חומים שבעבעו לנו בבטן.. וההם שם למעלה שלקחו מונופול על אהבה כבר מזמן עלו על השיטה - סקס הפך להיות קטלוג צרכני-תרבותי שמבוסס על אידיאלים ומודלים בלתי אמצעיים. כוכב הפורנו שלי מעולם לא תאם לבחורים שביקרו אצלי במיטה, והביצועים שלהם ביחס אליו היו פחות מרשימים מההוא שראיתי באיכות HD.

אנדי וורהול אמר פעם: “לאנשים יש כל כך הרבה בעיות באהבה, כי הם תמיד מחפשים מישהו שיהיה הוויה-ונטו שלהם". הוא צדק. במקום שבזמן הסקס נתקשר עם הפרטנר שלנו, התודעה שלנו מתקשרת עם הדימוי שתפסנו בסרט "לוהטים בכנרת" (אל תחפשו להוריד, כי הוא לא קיים).

וזה לא שעליתי כאן על משהו והבאתי בשורת מין לעולם. פשוט אחרי שהפסקתי לצפות בפורנו כבר למעלה משנה, הייתי צריך להסביר לחבורת השוטרים שדפקו לי בדלת בליל אמש שתכל'ס, עשיתי מה שכולם עושים, אבל מפחדים להודות בזה - הרעדתי את קירות הבניין. מהתרגשות. אוי, לעזאזל עם ההורים שלי. הייתי צריך לדעת את זה קודם! בני אדם גונחים בסקס - מהתרגשות!
אימהות ואבות, החינוך נוראי.