גאווה
מתוך
מתוך הסדרה "פלאשבק". פורצת דרך

"נער הומו מככב בערוץ הילדים? השתגעתם לגמרי?"

הבחירה להציג דמות מרכזית בסדרת נוער בערוץ הילדים שמתמודדת עם יציאה מהארון, היא בחירה אמיצה ולא מובנת מאליה בכלל. נתנאל אזולאי לא נשאר אדיש לתגובות שמקבלת הסדרה "פלאשבק", על פיהן בערוץ שמיועד לילדים ונוער לא ראוי להתעסק במיניות: "יציאה מהארון איננה רק עיסוק במיניות כי אם התמודדות מצילת חיים וחשובה"

נתנאל אזולאי | mako גאווה | פורסם 17:17 15.12.16 

שנה גודל אות

הרבה כאבים היו נחסכים ממני אילו בזמנים בהם הייתי נער עם ליבידו משתולל, המבוגרים בסביבתי היו פשוט מספרים לי שבעולם הזה יש אנשים שנראים ומתנהגים כמוני. אני חושב על אותם ימים בהם גיליתי שאני נמשך לבנים, איך בין רגע נשאבתי למערבולת של בדידות תהומית בלא יכולת לספר את זה לאיש. אני הייתי ההומו בן 14 היחיד בעולם של אז.

>> יצאה מהארון בפני אחותה הקטנה - וזכתה להפתעה

>> לא תנחשו באיזו מדינה צורכים הכי הרבה פורנו של גייז

קשה להבין את ההרגשה הזאת כשאתה סטרייט, כשהזהות שלך היא מובנת מאליה ונחשבת לנורמלית. קשה להבין את זה כשאתה נער סטרייט שכל מה שמקיף אותך - טלוויזיה, קולנוע, עיתונים, ספרים - זה סיפורי אהבה בין בנות לבנים, ואילו כל מה שחריג מכך הוא לא קיים. אבל כשאתה נער הומו או נערה לסבית, אין לך את הכתובת הזאת, אין לך את הדמות שהיא מודל לחיקוי ומעוררת בך הזדהות. במקרה הרע יותר, אין לך עם מי לדבר כי פשוט אין כתובת: המורים מעדיפים לשתוק, ההורים נבוכים או מסרבים להתמודד עם זה. אז כל שנותר הוא בני נוער מפוזרים בעולם שחושבים את עצמם לפגומים יחידים, ונשאבים למערבולת של בדידות במקום להתמודד איתה.

עמית רהב (צילום: אורי הייבלום ,יחסי ציבור)
עמית רהב שמגלם את אביב. בא לשכונה גיבור חדש
|
צילום: אורי הייבלום
זו לא הערכה פסיכולוגית, אלא ממש המציאות שפקדה אותי לפני עשור ומעלה, כשהייתי נער מתבגר, שהסיכוי שלו לקרוא בספרים או לראות בטלוויזיה מישהו שדומה לו היה אפסי. הלהט"בים אמנם היו כאן תמיד, רק שעד לפני כמה עשורים החביאו אותם בארונות עשויים פלדה. פשוט לא הראו אותם. הומואים בתקופה שלי היו מחוץ למסך המרובע, ואם הופיעו - היו מושא ללעג או בדיחה מהלכת. אני כמעט משוכנע שבאותם ימים לא זכיתי לראות ולו דמות אחת בסדרת ילדים ונוער, שמדברת את השפה שלי או מתמודדת עם אותם כאבים שהתמודדתי איתם. וככה אתה מוצא את עצמך במלחמת התמודדות עיקשת עם הידיעה שאתה הומו, ואולי היחיד שהוא כזה בעולם והחיים הופכים קשים יותר.

תחילתו של נרטיב חדש

עד לפני יותר מעשור, משפחה ממוצעת החזיקה טלוויזיה אחת בסלון הבית. בתקופה המדוברת, היית יכול לנדוד בעזרת השלט בין כמה ערוצים בודדים בלבד, שמקסימום שניים מהם היו עבור הדור הצעיר. יותר מזה - שעות הצפייה היו מוגבלות ולהורים הייתה שליטה מלאה על מה הילדים צורכים ובמה הם צופים. גם התוכן היה מוגבל; סדרה מצוירת על ילד שמחפש את אמא שלו, שני עכברים שמאיימים להשתלט על העולם וצבי נינג'ה באיזו הרפתקאה בביוב. אבל הנושאים שמאז ומעולם העסיקו בני נוער כמו מיניות, אהבה, כשלונות ופחדים - כל אלו לא זכו לזמן מסך הולם ולמפגש עם קהל צופים מאותגר כמו בני נוער. אנשים האמינו בתקופה שלי שאם לא תדבר על משהו ואם לא תתן לו זמן מסך - הוא כאילו לא יהיה קיים. אבל רק בכאילו, כי הוא כן קיים - וכולנו יודעים את זה שהוא קיים - אבל מעדיפים פשוט להתעלם מקיומו. גם היום זה ככה.

עמית רהב (צילום: רונן אקרמן ,יחסי ציבור)
התיכון הכי אמיץ שראינו בטלוויזיה הישראלית
|
צילום: רונן אקרמן
והנה ממש בימים אלה עלתה סדרת דרמה מוסיקלית חדשה בערוץ הילדים בהוט העונה לשם "פלאשבק", שמציגה לראשונה דמות של נער הומו שמתמודד עם יציאתו מהארון. במילים אחרות, זוהי הסנונית הראשונה שמבשרת את בואו של נרטיב חדש ובערוץ הילדים, כך מסתמן, ממש לא מתביישים בזה. הבחירה האמיצה של יוצרי הסדרה (אביעד קיסוס ביניהם) היא בעצם השלב הראשון בהתעסקות עם מה שבאמת מטריד בני נוער; לא המיקוד של בחינת הבגרות בביולוגיה, אלא יותר עניינים שקשורים בלב. אותם עניינים שסמויים מן העין, כדברי "הנסיך הקטן", שהמבגורים תמיד מפספסים, אבל הם - הם החשובים באמת. הבחירה להציג דמות מרכזית בסדרת נוער שמתמודדת עם יציאה מהארון, היא בחירה אמיצה ולא מובנת מאליה בכלל.

אלא שמיד העניין זכה לכותרת, ובפייסבוק התחילו לשתף סרטון מתוך הסדרה, בו אביעד קיסוס שמגלם מדריך בארגון נוער גאה ועמית רהב שמגלם את אביב, הנער ההומו, מדברים "על זה" ממש. לצד התגובות הנרגשות התחולל לו מחול שדים הומופובי ברשת החברתית, שאחד מטיעוניו המרכזיים היו: מדוע בערוץ שמיועד לילדים ונוער מתעסקים במיניות?


התשובה המתבקשת והמתריסה היא: כי ככה. התשובה המפורטת יותר היא, כי אלו דברים שמעסיקים יותר מכל בני ובנות נוער. אני לא אומר את זה כהומו, אלא כאח לשתי אחיות צעירות בגיל הסהרורי הזה, שיודעות טוב יותר מכל טוקבקיסט ממוצע מה טוב להן. התשובה היותר מפורטת וחשובה היא, שהגיע הזמן להכיר בעובדה שיציאה מהארון איננה רק עיסוק במיניות כי אם התמודדות מצילת חיים וחשובה, וההתעסקות בה בסדרת נוער היא בדיוק כמו שמתעסקים ומציגים נער מתאהב בנערה או תיכוניסטית שבורת לב בגלל הבחור מהכיתה המקבילה.

הומו זה הרבה יותר ממיניות

הגיע הזמן להודות שקצת נמאס מהטיעון השחוק שקושר הומואיות ויציאה מהארון למין בלבד. אף אחד לא יעלה על קצה הלשון שלו את הטיעון "שלא צריך להתעסק במיניות" בטלוויזיה מול בני נוער, כשהילד שלו צופה בדמות של נער צעיר שמחזר אחרי אהובתו. אז זה לא מיני, אבל כשמציגים נער שמתוודה על היותו הומו? ובכן, מיד קמים לטעון שמדובר בעיסוק מקומם במיניות. למה? כי הומואיות זה מיניות, ולא נניח - התמודדות עם פצעים, וידוי מול ההורים, התמודדות עם הומופוביה ועניין של חיים ומוות.

עמית רהב (צילום: רונן אקרמן ,יחסי ציבור)
כן ירבו מודלים כאלו!
|
צילום: רונן אקרמן
כל אלה הם חלק משמעותי מחייו של נער מתבגר, ואנחנו הרי יודעים את זה טוב מאד משום שבעצמנו היינו נערים. זו דרך כל כך מעוותת לחשוב שילדים עד גיל 18 לא חושבים על מין בכלל ולא מתעסקים בו, אפילו שיש להם פות מדגדג או זין עומד, ורק אחרי שמרימים אותם 18 פעמים בכיסא ועוד אחד לשנה הבאה, אז פתאום מותר לדבר איתם על מיניות.

אז בערוץ הילדים לא החליטו להתעסק במיניות, אלא בעניין מציל חיים של ממש. אם אתם רוצים להיות בטוחים בזה, תרביצו מבט חטוף במסדרון בית הספר, האזינו לכמות הפעמים בהן "הומו" נזרקת כקללה, ותיזכרו ברגעים בהם הבריונים של בית הספר התאכזרו לאחר רק כי הוא שונה מהם. לשנאה יש צורה אחת, ואילו לאהבה - צורות רבות.


>> מי הכדורגלן הישראלי שייצא מהארון ב-2017?

>> "כמו שיש אנשים שאלרגים לבוטנים, אני אלרגי לסקס"