המאבק לשוויון זכויות לקהילה הגאה והמאבק לשוויון בנישואים תופס תאוצה בשנים האחרונות ברחבי העולם, אבל לפוליטיקאים הישראלים לא חסרים תירוצים בבואם להסביר לנו מדוע כאן זה קצת אחרת: אמרו שזו מדינה עם קשר הדוק לדת ולמסורת. אמרו שזה עניין של זמן, שצריך "להכשיר את הלבבות" ושאי אפשר תוך שנים בודדות לפרוץ דרך. אמרו שהעם לא מעוניין בכך ואין תמיכה רחבה. אמרו שזה עניין פוליטי ושחייבים את תמיכת ראש הממשלה. אמרו שזו בכלל השיטה הפרלמנטרית שלא מאפשרת הכרעה בסוגיות גורליות.
אמרו הרבה דברים. אבל עוד ועוד מדינות מתירות נישואים גאים ובדרך רומסות כל סטראוטיפ, דעה קדומה או תירוץ. המדינה האחרונה שהצטרפה לרשימה המתארכת של מדינות ששינו את החוק ומאפשרות גם לזוגות בני ובנות אותו המין להינשא היא מדינה קטנה וצפופה ששוכנת לחופי הים התיכון. בעבר היא הייתה תחת השלטון הבריטי ולאחר שקיבלה עצמאות, כוננה משטר פרלמנטרי, בו הנשיא נבחר על ידי הפרלמנט והוא זה שממנה את ראש הממשלה מתוך המפלגה הגדולה בפרלמנט. אוכלוסיית המדינה מסורתית ובעלת זיקה לדת, ולמרות שיש בה חופש פולחן לכל הדתות, יש דת רשמית ושתי שפות רשמיות. יש לה מקורות מים מוגבלים ומעט מקורות אנרגיה עצמאיים וכלכלתה מוטית ייבוא וסחר. נשמע מוכר?
זה רק נשמע כמו ישראל אבל הברכות מגיעות למלטה, שבשבוע שעבר הפכה למדינה ה-14 באיחוד האירופי שמאשרת נישואים גאים. מלטה, מדינה קתולית מסורתית עם קשר חזק לדת ולמסורת, שתוך 6 שנים עברה מאיסור על גירושין לאישור נישואים גאים. שהכריעה לטובת השוויון בהצבעה בפרלמנט, למרות התנגדות הממסד הדתי. אם יש משהו שניתן ללמוד מהמאבקים של אחינו ואחיותינו הלהט"בים ברחבי העולם לאישור נישואים גאים, הוא שגם אם לעיתים נראה שהמאבק חסר סיכוי, אסור להקשיב לתירוצים ואסור להתייאש.
לפני מלטה הייתה זו גרמניה, בה למרות התנגדותה של הקנצלרית מרקל הנושא עלה להצבעה, ותודות לחופש ההצבעה זכה לרוב קולות של חברי הפרלמנט. לפניה הייתה גם אירלנד השמרנית, שם הציבור הכריע במשאל עם לטובת נישואים גאים בשנת 2015. גל המדינות שאישרו נישואי גאים לא מוגבל לאירופה כמובן וכולל בין היתר את ארה"ב, שם ההכרעה התקבלה בבית המשפט העליון לאחר שנים של מאבק ציבורי עיקש, את ארגנטינה, ניו-זילנד ובאחרונה גם טייוואן.
כל מדינה נוספת שמאשרת נישואים גאים מוכיחה לנו, הישראלים, שזה לא קשור לכוחו של הממסד הדתי, שלא צריך לחכות ל"הכשרת הלבבות" ושלא צריך להיכנע לשיקולים פוליטיים. התירוצים מוכרים וידועים, ולכל דוגמה כזו יש מי שיסביר לנו למה אנחנו טועים; שהדמוקרטיה בפרלמנטרית בישראל היא לא בדיוק כמו זו במלטה. שהשמרנות הדתית כאן לא זהה לזו שבאירלנד; שחופש הצבעה לא אפשרי כמו בגרמניה, ושבית המשפט העליון שלנו לא יכול להכריע כי אין לנו חוקה כמו באמריקה.
>> אנחנו יודעים בדיוק כמה סקס אתה עושה
>> 20 זוגות להט"בים שלא שמים על הפרשי גילאים
>> "תפסו אותי שוכב עם בן דוד שלי וגירשו אותי מהבית"
אבל לצד כל אלה צריך לזכור עובדה ברורה: סקרי דעת קהל שנערכות בשנים האחרונות מוכיחים שוב ושוב שרוב מוחלט של הישראלים תומך בנישואים גאים ובשוויון זכויות לקהילה הגאה. הגיע הזמן שחברי וחברות הכנסת ייצגו את רצון העם, ויפעלו לקידום שוויון בנישואים גם בישראל. די עם התירוצים.