תשעה חודשים
קורי סלרשט (צילום: צילום מסך, יוטיוב)
קורי סלשרט. לא יכולה לשאת את המחשבה שתינוק ימות לבד
|
צילום: צילום מסך, יוטיוב

"אוהב אותך לנצח": המשפחה שמאמצת ילדים שעומדים למות

יש להם שמונה ילדים משלהם, אבל לקורי ומארק סלשרט יש עדיין מקום בלב עבור תינוקות שסובלים ממחלות סופניות. "הלבבות שלנו חזקים יותר בגלל שהם נשברים כל הזמן", מספרת קורי על הטיפול בילדים שאיש אחר לא רוצה

ליה אור | | פורסם 06:12 10.01.18 

שנה גודל אות

קורי סלשרט קוראת לבית שלה ושל בעלה מארק "בית של תקווה". מי שהייתה בעברה אחות שמתמחה באובדן סביב הריון ולידה, היא כנראה בדיוק מסוג האנשים שבסופו של דבר מצוידים בחוסן הנפשי הנדרש, ובעומק הלב הנחוץ, כדי לפתוח את הבית שלה עבור תינוקות שימיהם ספורים.

בני הזוג סלשרט מתגוררים בוויסקונסין. הם הורים לשמונה ילדים ביולוגיים. ב-2012, בעקבות החלטה של קורי, הם החלו לאמץ ילדים שאותה היא מכנה "תינוקות הוספיס" – כאלה שאובחנו כסובלים ממחלה סופנית או כזאת שמגבילה אותם מאוד והם לא מצופים להאריך ימים. קורי מספרת שהתינוקות האלה מגיעים ממשפחות שבהן ההורים לא מסוגלים להתמודד עם המחלה שלהם, מחלה מולדת ברוב המקרים. רבים מההורים פשוט מותירים את התינוקות מאחור, לא מסוגלים להיות שם כדי לראות איך הילד שלהם מסיים את חייו.

התינוקת הראשונה שבני הזוג אימצו, אמאלין, נולדה בלי חלק מאונות המוח שלה, והרופאים לא נתנו לה יותר מדי זמן. ובכל זאת, בני הזוג הביאו אותה לביתם ושם היא חיה במשך 50 ימים. היא מתה כשהיא מעורסלת בזרועותיה של קורי בחדר האוכל שלהם. מאז הפכו בני הזוג וילדיהם את הטיפול בכמה יותר מהתינוקות המסכנים האלה למשימת חייהם – במטרה לדאוג להם ולטפל בהם באהבה ומסירות, כמה שהם רק צריכים. המחשבה שתינוק ימות לבדו בבית החולים היא משהו שקורי פשוט לא מסוגלת לשאת.

קורי יודעת שהיא לא יכולה לעשות שינוי בחיים של כל התינוקות שהוריהם לא מוכנים או יכולים לטפל בהם לפני מותם, אבל עד כה היא ומשפחתה נתנו את הבית והלב שלהם לשבעה ילדים שלא היה מי שידאג להם.

אבל לא כל הילדים מתים כל כך מהר. ב-2014 לקחו בני הזוג את צ'ארלי, תינוק בן ארבעה חודשים עם נזק מוחי בלתי הפיך לאחר שלא הגיע מספיק חמצן למוח שלו בזמן הלידה. צ'ארלי לא היה אמור לחיות מעבר לגיל שנתיים, אבל הוא שגשג תחת ידיהם המסורות של בני הזוג ולאחרונה חגג יומולדת שלוש. "אנחנו חיים כל יום כאילו הוא חי", סיפרה קורי לתכנית Today, "כשהוא יהיה ממש לפני הסוף אנחנו נתמודד עם זה, אבל בינתיים הוא בחיים".

כעת הוציאה קורי ספר בשם I will love you forever, שם היא מספרת בגילוי לב על האושר וכאב הלב העצום שהטיפול בילדים גוססים מסבים לה ולמשפחתה. ועל מה קרה להם אחרי שפתחו את ביתם לילדים עם צרכים כאלה. "אנחנו משקיעים בהם באופן עמוק, ואנחנו כואבים נורא אחרי שהם מתים, אבל הלבבות שלנו הם כמו חלונות מזכוכית מחוסמת", אמרה, "החלונות האלה עשויים מזכוכית שבורה שהותכה ביחד, והם הרבה יותר יפים וחזקים דווקא בגלל שהם נשברו".

קורי גם מחוברת מאוד לקהילה בארה"ב ובעולם, מציעה עזרה להורים אבלים, מסייעת להם להצליח להתגבר ולחיות את חייהם גם אחרי האובדן. "המוות הוא משהו שאנחנו לא יכולים לשנות, אבל היכולת להתמודד איתו היטב היא אפשרית, וזה דבר נפלא".