כאמהות שחלק מהדנ"א של רובנו הוא לשאת ייסורי מצפון שעה שאנחנו נאלצות לטוס לנסיעת עבודה ולהיעדר כמה ימים או לפתח קריירה שמרחיקה אותנו מהבית לזמן מה. יש כאלה שמוותרות על הקריירה והחלום עד שהילדים יגדלו מספיק כדי שיוכלו בהמשך להגשים אותו, ויש את אלו שמקבלות את העובדה שהתינוק משתלב בחייהן כבר מגיל אפס, ועם זה הן ינצחו..
"הייתי בת 27 כשנכנסתי להריון בפעם הראשונה. הלהקה בדיוק נסגרה וכך יצאה שהפסקתי לרקוד והאמהות תפסה חלק מאוד מרכזי בחיים שלי", אומרת מאיה שני פלנבאום בת 38 ואמא לעמרי, 10, שי, 7 ואיתי, 3. "אני רוקדת מגיל ארבע בלט, התעמלות אמנותית ופולקלור ואין לי ספק שאילו הלהקה לא הייתה נסגרת, הדברים היו נראים אחרת".
עם הזמן וההתקדמות בלהקת "קומפאס" התעצמה תחושת ההחמצה אצל שני. "ויתרתי על השתתפות בפסטיבלים בינלאומיים בהם הלהקה הופיעה ברחבי העולם. לכן, כשמיכל הציעה לי שוב להצטרף, זה הרגע שאמרתי שאסור לי לפספס. זו הייתה החלטה משותפת עם בעלי וכשקיבלתי את תמיכתו המלאה, היה לי ברור שאני הולכת על זה. זה היה הרגע שבחרתי להפסיק את הלימודים האקדמאיים ולהיות כל כולי בריקוד".
מאמא שנמצאת 24/7 למצב שבו את לא - איך זה הסתדר לוגיסטית?
"החלטנו להיעזר בבייביסיטר לטווח ארוך וכמובן בעלי כאמור תמך והיה שם. וכך, התמסרתי טוטאלית. בדיעבד, אני לא מצטערת ולו לרגע על ההחלטה שעשיתי כשהנחתי את החלום שלי בצד כמה שנים טובות, ואני שמחה שהייתי כל כולי עם הילדים. כך גם המצפון שלי שקט. אני באופן אישי, לא הייתי מצליחה להשאיר את הילד שלי בגיל חודשים ספורים בלעדיי. גם כשאני יודעת שהילד שלי בידיים טובות. למזלי בחרתי במחול שמחבק כל גיל של רקדן. אין חיי מדף כמו לבלרינה. ולכן אין לי בעיה שאני מתקרבת לגיל 40 ורק עכשיו מגשימה חלום. מה שבטוח הוא שלולא התמיכה של בעלי זה לא היה קורה".
"בני הקטן, שהיום הוא בן שלוש ובני האמצעי בן השבע לוקחים את זה יותר קשה שאני נעדרת מהבית , אחרי שהיו רגילים לראות אותי יותר. מודה, עד היום כל פרידה מהבן הקטן שלי קשה במיוחד. 'אמא היום את רוקדת?', הוא שואל כשהוא רואה אותי בבית. הקריירה של רקדנית שבה בחרתי אינה פשוטה כלל. אני צריכה לתמרן בין העבודה במשרד הפרסום, לבין חיי המשפחה, ויחד עם זאת אני בעננים".
"ממש לא מעניין אותי מה חושבים אחרים"
אילו תגובות את מקבלת מהסביבה?
"למען האמת מעולם לא עניין אותי גם מה חושבים עליי אחרים, רק מה אני חושבת ומאמינה ומה בעלי חושב. אני לא מוקפת באנשים שיש לה הערות בעניין - ואם כן, שוב, זה ממש לא מעניין. מי אמר שצריך לעצור את החיים בשביל ילדים? בעיניי הילדים צריכים לזרום עם ההורים שלהם. אלה אמנם במסגרת מגיל חצי שנה, אך רק לפעמיים בשבוע, יתר הימים אני מבלה איתה כך שהיא זוכה ביג טיים. כששואלים אותי מה אני ממליצה לאמהות אחרות התשובה שלי היא שכל אחת תעשה מה שטוב לה ולפי תפיסת עולמה כך שתוכל להיות שלמה בסופו של דבר עם ההחלטות והאמהות שלה. וזה הכול".
מוזמנים לראות את השתיים בפעולה: היום ומחר, שעה 21:00 סוזן דלל. להזמנות 03-6959536. לפרטים
>> עורכת ווג לשעבר דווקא חושבת אחרת: אמא לא יכולה לעשות הכול