"שר הפנים, אריה דרעי, שמח לעדכן אותך שהוא שם זין עליך ועל הפרטיות שלך, על החוק, ועל ההבטחות שלו עצמו לשמור על מאגרי מידע קריטיים. לשינוי, הקש זי-בי. להמתנה, הקש להב 433. לידיעתך, אתה שילמת על סמס התעמולה הפוליטית הזה. שמת לב שהוא נפתח במלים 'שר הפנים, אריה דרעי, שמח'?"

טוב זה לא היה הניסוח המדויק של הסמס שקיבלנו, אבל זו המשמעות המדויקת שלו. אריה דרעי סימס את ההוכחה למה שהמתנגדים למאגר הביומטרי אמרו כל הזמן: כשלממשלה יש מאגר מידע קריטי – ולא משנה אם זה מספרים סלולריים או טביעות אצבעות - הוא ינוצל לרעה. 

את המספר הסלולרי שלי מסרתי ממש לא מזמן למשרד הפנים. זה קרה בסוף מאי האחרון, כשאצתי רצתי להוציא תעודת זהות ודרכון מעודכן לפני שיחייבו אותי גם בביומטרי. הטופס ביקש את המספר הסלולרי שלי, והיות שחיכיתי לדרכון ולספח בדואר, לא ראיתי סיבה לסרב. בשום מקום לא אישרתי למשרד הפנים לשלוח לי הודעות – לא רשמיות מטעמו ובטח לא הודעות תעמולה פוליטית שמהללות את כבוד יו"ר מפלגת ש"ס ונכתבות בשמו ובלשון יחיד.

הסמס עלול להיחשב לעבירה על חוק הספאם, כי הוא מנסה לשדל אותנו להוציא כסף על דרכון ביומטרי חדש. שלא לדבר על כך שהוא מקדם אישיות פוליטית, שגם זה אסור. אבל כל זה באמת בטל ליד הבעיה המרכזית – נראה לכם שככה אתם תשדלו אותי לתת אמון במדינה, במשרד הפנים ובאריה דרעי אישית? איך אתם מבטיחים בכלל שתשמרו על המאגר הקריטי הזה מפני דליפה וניצול לרעה, כשאת מספרי הסלולריים שהשגתם אתם מנצלים ללא רשות?

ביומטרי ביומטרי ביומטרי

המאגר הביומטרי שהופך את ישראל למדינה הראשונה במערב שמאלצת את אזרחיה להיכנס אליו, צלח אינספור התנגדויות, של אנשי מקצוע, של מבקר המדינה ושל בית המשפט. ובכל זאת, משרד הפנים דוהר אליו בלי לראות בעיניים. אם תבקרו במשרד הפנים, תגלו שהוא מוצף בפרסומות שמטרטרות בלי סוף – ביומטרי ביומטרי. תעשה ביומטרי.

ת.ז. ביומטרית (צילום: יחסי ציבור)
ת.ז. ביומטרית|צילום: יחסי ציבור

ומסתבר שזה עובד. מכירים אופירה אסייג? אפשר לומר עליה הרבה דברים, פראיירית היא לא. השבוע התארחתי בתוכנית הבוקר שהיא הגישה לצד יואב לימור. היא סיפרה שכבר הוציאה דרכון ביומטרי, כי הבינה מהקמפיין שאין לה ברירה. זה היה בעבר, כשדווקא כן הייתה ברירה. אבל הקמפיין, הקמפיין. עכשיו, בכלל. כבר מיליון ישראלים נכנסו למאגר, רובם בלי להבין לגמרי מה ההשלכות שלו. וזה מדהים. אגב, רובנו מגלים חוסר עניין מובהק בסיפור. בכתבה על הסמס שקיבלנו מדרעי, יש בתחתית עיגולים כאלה שבהם הקוראים מספרים לנו מה חשבו על הסיפור. 42 לחצו "מעניין", 42 לחצו "חפרתם", ו-31 לחצו על "למי אכפת".

מה יודעים בשב"כ

"אני מבין שרשויות הביטחון רוצות מאגר לשיקוליהן הן, אבל זו לא מטרת המאגר הזה", אמר לפני שנתיים ח"כ יואב קיש. "אני אתנגד לחוק שבו יש מאגר לנצח במדינת ישראל". ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו קראה לאסור על רשויות הביטחון לעשות שימוש בנתוני המאגר.

אבל רגע – מה הקטע עם רשויות הביטחון? מסתבר שהן דוחפות את המאגר מטעמיהן שלהן. קל יותר כשמזהים את הציבור ושולטים בו. גופי הביטחון, כולל אלה שאמונים על אבטחת המידע של המאגר, אסרו על אנשיהן להיכנס אליו, כפי שחשפנו כאן לפני שלוש שנים. מה קרה? מה הן יודעות שאנחנו לא?

בינתיים עם התעודות החדשות אני מכוסה עד תשפ"ז, שזה עוד עשר שנים. יש לממשלה עשר שנים להתעשט על עצמה ולשחרר אותנו מהזוועה הזאת. ואפשר לתבוע את משרד הפנים לפי חוק הספאם. זה לוקח 3 דקות וחצי, וכאן מסבירים את כל תהליך הגשת התביעה.