מיליוני התיירים שמגיעים לוונציה מדי שנה יודעים שהטיול בעיר הפסטורלית לא יהיה שלם ללא סיור בתעלות ושיט בסירות הגונדולה הייחודיות. אמנות בניית הגונדולות קיימת כבר מאות שנים והידע עובר בירושה מאב לבן. אחרוני אמני הבנייה בעיר חוששים בימים אלו מכך שהאמנות העתיקה תיעלם מהעולם.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

אחד מאותם אחרונים שעדיין עוסקים באמנות העתיקה הוא רוברטו טרמונטינה שסבא רבא שלו הקים את הסדנה המשפחתית עוד ב-1884. "בגיל 32 הוא פתח את הסדנה כאן", סיפר. "הוא גנב את הידע לבניה ממי שהיה המומחה באותם הזמנים ושיפר את הסירה מפני שחשב שהיא לא מספיק טובה".

הסדנה מ-1884 (צילום: רויטרס)
הסדנה מ-1884|צילום: רויטרס

עד שנות ה-60 הסדנה של רוברטו בנתה עד שלוש גונדולות בחודש, היום מסתפקים בסדנה בבניה של גונדולה אחת מדי שנה. טרמונטין מספר שהוא פוחד שאחרי שיפרוש אמנות בניית הסירות תיעלם.

"סירה אחת בשנה"|צילום: רויטרס

"תמיד יהיה משהו שחור שיצוף בתעלות של ונציה", סיפר טרמונטין. "אולי זה יהיה עשוי פלסטיק, אולי סירה מתנפחת". בינתיים מה שבטוח הוא שהגונדולה הבאה שטרמונטין יבנה תהיה עשוי מאותם חומרים קלאסיים שנהוגים במשך מאות שנים.