משה פייגלין (צילום: ap)
הבטיח להימנע ממהלכי בזק. משה פייגלין|צילום: ap

צומת דרכים

אנשים בסביבתו של ח״כ משה פייגלין, אוטוטו ח"כ לשעבר, שקלו ללחוץ עליו להצטרף למרוץ ברגע האחרון. בסקר טלפוני שבוצע בראשית השבוע (שני אנשים שונים שקיבלו שיחות טלפון בסקר הזה עדכנו אותי) נשאלו בוחרים פוטנציאלים שאלות עומק בנוגע לאפשרות שפייגלין יעמוד בראש רשימת צומת לכנסת ה-20. מפלגתו של השר לשעבר רפאל איתן עשויה הייתה לשמש פלטפורמה לריצתו של פייגלין. לזכותו של פייגלין יאמר שבהודעת הפרישה שלו לפני מספר שבועות אמר כי אין בכוונתו להוביל תהליך של בזק וכי הוא יבנה את עצמו מחדש באמצעות מסגרת פוליטית רצינית. בינתיים, נכון לשעה זו, מפלגת צומת לא נרשמה להתמודדות.

יצחק הרצוג וציפי לבני בסיור בעוטף עזה (צילום: ap)
לא צריכים להיגרר לקמפיין שלילי. הרצוג ולבני|צילום: ap

שתיקה שווה זהב

המחנה הציוני מתנהלים ללא תקלות נכון לעכשיו. יש קולות בתקשורת שקוראים להם להסיר כפפות, לשחק מלוכלכך, להיכנס לפייט, להשתולל, ללכת על אשת ראש הממשלה. 

אני חושבת הפוך. 

מדוע הם צריכים לפנות לנגטיב, כשברוב הסקרים הם מובילים והמגמה מלמדת על עליה בצד שלהם והתרסקויות והתפצלויות או אף אובדן קולות לקבוצות של רסיסים בימין? אכן, ביממה האחרונה התפרסמו שני סקרים שהיטיבו עם הליכוד על פני המחנה הציוני, אבל הליכוד, מפלגת השלטון, לא נמצאת בהובלה של הקמפיין.

כדאי לשים לב לתופעה הבאה: מפלגת ישראל ביתנו מתפזרת לכל הכיוונים. הפגנת חופש ביטוי בהפוך על הפוך בה נכחו בקושי עשרה מפגינים, רשימת מועמדים לא מרשימה, שר חוץ ששולח סמסים מרוסיה וסין ובשיאו של קמפיין נמצא הרחק מכאן (כן, יש לו מחויבות של משרד החוץ, ובכל זאת, תמוה).

לישראל ביתנו יש היום בכנסת 13 מנדטים. להיכן הם פרחו? לא לבית היהודי, קצת הלכו לליכוד, אבל נכון לעכשיו הליכוד לא מצליח לממש מתוך כל ההתרסקות הזו של ליברמן. אם כך, מדוע להרצוג להכניס את עצמו לתוך מאבק בוץ מטונף? 

עוד חמש דקות ליברמן ובנט יתחילו ממש להילחץ והם כבר ירדו על נתניהו ויעשו לו את העבודה. בינתיים, הוא משחק אותה אלגנטי וממלכתי ויתכן שזה ישתלם לו בסוף הדרך. 

הטקטיקה הזו, של שתיקה כל עוד יש שגשוג, מתאימה מאוד, למיטב הבנתי, לראש של יורם לוי אשר מנהל עבור הרצוג את האסטרטגיה של הקמפיין. אפשר לשים לב לצבעים הממלכתיים, לוגו נקי, וידאו הציונות של העבודה ובעיקר שהם לא נגררו לכל השיח של מי הוא ציוני שנוהל מטעם מטה הבית היהודי, ואשר בסופו של דבר לא הביא לבנט יותר מדי הישגים. 

צפו בעימות המלא באולפן (צילום: חדשות 2)
המופע הביא בוחרים? ינון מגל מול איתן כבל|צילום: חדשות 2

ליצנות יתר 

מה קורה בבית היהודי? איבדו שם שליטה על הקמפיין. הפגיעה בדני דיין, שגרמה לאחרון להגיב בציוץ בוטה ולאחר מכן אמירות חמורות של דיין בראיון רדיו, חשיפת השיח הפנימי במפלגה עם הווטסאפים של איילת שקד, הליך השיבוץ של אלי אוחנה וענת רוט.

עושה רושם שכדאי לנפתלי בנט ויועצו הקרוב משה קלוגהפט לקחת רברס, להתייעץ עם עוד אדם אחד או שניים מחוץ למעגל המצומצם של בנט את קלוגהפט, כי ממה שאני שומעת, הDuo הנ״ל הפך לפורום זוגי הדוק מדי שלא ממש מקשיב לעצות חיצוניות וזה, ככל הנראה, לא מספיק בשביל להריץ בחירות רציניות. ב 2013 היה שם גם ספי שקד כיועץ. ואורי אורבך כמבוגר האחראי, וגם אדם עם חושים מילוליים חזקים. אורבך חולה (החלמה מהירה!), שקד לא הוזמן הפעם (והבנתי שהוא עם ש״ס), משרד הפרסום גל-אורן מבצע אך ורק הוראות, הפקות ומדיה. כל עוד המועמדים היו בתוך פריימריז כולם יישרו קו אך מהרגע שהסתיימו שם הפריימריז לאנשים שהצטרפו למפלגה יש מה לומר (ובצדק).

הרבה מן המהלכים שהורצו על ידי הבית היהודי נראים מן הצד כמו שטותניקיות ברחבי גלי האתר, ראיונות רדיו לא רצינים של יינון מגל, העוסקים בזוטות במקום בעשיה. זו אולי דרך להיות בכותרות, אבל גימיקים מטבעם, יש להם מועד תפוגה. ולגבי קמפיין ויראלי ברשתות? כפי שאמר לי אדם המכיר את הדברים מקרוב ״הם עושים קמפיין ויראלי, אבל הם לא מבינים שויראליות גם מביאה מחלות״

טל שניידר, הפלוג הבלוג הפוליטי