בואו ננקה את רעשי הרקע. ישנן שתי טענות עיקריות למתנגדי חוק ההמלצות: אם המשטרה לא תסכם את חקירותיה, תיפגע יעילות הליך העברת החומר לפרקליטות; הטענה השנייה היא כי זכות הציבור לדעת מהי עמדת המשטרה בתיקים רגישים של אישי ציבור.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אז תנו לי להרגיע. היועץ המשפטי, בעיקר היועץ המשפטי הזה, מצוי בכל תג ותג של חקירות נתניהו - חלקן, אגב, הועברו אליו בזמן אמת. הוא, כמו פרקליט המדינה וצוות הפרקליטים המלווה, מכיר היטב כל ראיה וראיה ומכיר מצוין את עמדת המשטרה בכל ניואנס.
גם הטענה בדבר זכות הציבור לדעת משוללת יסוד: דומני שאין חולק כי הציבור כולו מכיר גם מכיר את עמדת המשטרה באשר לתיק המתנות. אני עצמי דיווחתי עשרות פעמים כי המשטרה סבורה שיש להעמיד את ראש הממשלה לדין באשמה של קבלת שוחד. ובכל זאת, מתנגדי החוק משתמשים בטרמינולוגיה כבדה: "קו פרשת המים", כינה זאת אחד מהם; בכיר אחר קבע כי מדובר ב"רגע מכונן", לא פחות.
לטרמינולוגיה המפחידה שותפים גם ראשי מערכת האכיפה: מפכ"ל המשטרה אלשיך, זה שהנהיג בדיקות פוליגרף לקצינים בהם הם נשאלים על קשריהם לעיתונאים, הפך לאביר חופש המידע. פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה מזהירים מפני קשיים במלחמה בשחיתות אם החוק יעבור, ובכיר המשטרה ערן קמין - כן, הקצין מתיק רמון - מזהיר מפני מקל בגלגלי המערכת.
אזכיר לכולם כי המלצות המשטרה בעניינם של אישי ציבור נדחו בזה אחר זה בשני העשורים האחרונים. כך היועץ רובינשטיין בתיקי נתניהו, כך מזוז בתיקי קצב והאי היווני, כך וינשטיין בתיק ליברמן.
אם נסכם, המלצות המשטרה חסרות משקל. הסכנה היא כמובן שדוח מפורט של המשטרה, כמו ההחלטה על העדות המוקדמת של טלנסקי בתיק אולמרט, יביא לתנועות פוליטיות שייאלצו את ראש הממשלה להתפטר. אבל מה לעשות, את ראש הממשלה אפשר להחליף רק בקלפי ואולי ביום מן הימים, אם יוחלט להגיש כתב אישום, יורה על כך בג"ץ.
בינתיים מי באמת מעוניין לקדם את ההמלצות של ניצב מני יצחקי שיהיה כנראה אזרח פרטי בעוד כמה שבועות - ושל שותפו באגף החקירות, ניצב רוני ריטמן, שבג"ץ תהה באחרונה מדוע הוחלט להחזירו לפקד על יחידת העילית המשטרתית חרף תיק עבירות מין שהתנהל בעניינו? התשובה ברורה: עיתונאים בעלי אג'נדה פוליטית ופוליטיקאים פופוליסטים.