מה באמת קורה בעזה? אמנם המצב ההומניטרי והכלכלי ברצועה מידרדר, אך אנחנו עדיין לא נמצאים לקראת עימות. ישראל מבצעת מעקב אחר הנעשה בעזה, שם כוח הקנייה של התושבים נמצא בצניחה ויחד עם 50% אבטלה המציאות הכלכלית הפכה קשה מאוד. בישראל מתאמצים להשאיר את הראש של תושבי עזה מעל המים ולהכניס ככל שניתן ציוד ומזון לרצועה, גם על מנת להרחיק את העימות הבא.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
אחת הדוגמאות שמעידות על המצב הקשה היא כמות המשאיות שנכנסות מישראל לרצועה. 800 משאיות נכנסות בממוצע מדי יום עם מזון ותרופות, כשבשבועות האחרונים נכנסות רק 350 משאיות בממוצע ליום. הסיבה לירידה היא שכוח הקנייה של תושבי עזה ולכן הם קונים פחות.
תופעה נוספת שהופכת להיות שכיחה ברצועה היא של נשים שעל מנת לפרנס את משפחתן מוכרות את גופן לזנות ומתפרנסות מ-20-30 שקל ביום. ישראל לא נותרת אדישה מול הדרדרות המצב ברצועה. מתאם הפעולות בשטחים, יואב פולי מרדכי, יצא לכנס המדינות התורמות בברזיל וניסה להסביר למה העולם ואירופה צריכים להשקיע כסף בתשתיות בעזה.
ההבנה בישראל היא שככל שעזה תשוקם ככה סבב הלחימה הבא יורחק. העולם לא סופר את מה שקורה ברצועה וישראל מבצעת גם פעולות אקטיביות לשיפור מצב התושבים: בחודש שעבר, קיבלה חברת החשמל את התשלומים מהרשות הפלסטינית וכמות אספקת החשמל הוכפלה. הבעיה היא שחוץ מהחשמל שמסופק על ידי ישראל, רצועת עזה מסתמכת גם על תחנת הכוח שמופעלת באמצעות סולר שמגיע ממצרים. אך המצרים לא מכניסים כמות שמספיקה לחשמל הנדרש - ישראל פועלת במאמצים להגדיל את הכמות.
במהלך עונת הדיג, שמגיעה כבר לסיומה, ישראל הגדילה את השטח הימי בו מותר הדיג מ-6 ל-9 מיילים, מה שהגדיל את ההכנסה של 40 אלף תושבים עזתיים שמתפרנסים מדיג. ישראל גם מאפשרת לחקלאים מעזה לייצא תותים לאירופה.
כל זאת, במקביל להשלמת המכשול ברצועה שמעלה את המתח בדרום. החמאס מתמודד עם אופוזיציה של סוררים שמשגרים רקטות לכיוון ישראל, שמגיבה בירי. למרות המתיחות, ההתנהלות בעוטף מתנהלת כסדרה: 70 אלף מטיילים הגיעו ל"דרום אדום" וגם התרגיל שמתקיים באזור של הצבא והמשטרה שמדמה חדירת מחבלים ליישוב הוא חלק מתוכנית שנקבעה מראש ולא קשור למתיחות של השבועות האחרונים.