קצת יותר משנה אחרי ששחררה את הסינגל האחרון שלה, "קברונה", אוראל אלחדד, הצעירה הישראלית עם החלומות לכבוש את הסצינה הלטינית במקסיקו (ובכלל) משחררת הבוקר סינגל שלישי, מפתיע במיוחד, בשיתוף פעולה יוצא דופן עם Arcángel (ארקנחל) - אחד האמנים הלטיניים המוכרים והמוערכים בעולם.

את אוראל הכרנו כאן לראשונה לפני כמעט שנתיים, אז סיפרה על המעבר שלה למקסיקו אחרי תקופה קצרה בארה"ב. היא סיפרה אז על העסקים והאכזבות, ההצלחות והמנטליות הלטינית שכאילו נולדה אליה. מאז היא עדיין שם, לא מוותרת על החלום להפוך לשם ששגור בפיו של כל אמן ומאזין לטיני, ולמרות הידיעה שמדובר בשוק עצום, רווי להיטים ואמנים, כזה שבכל סוף שבוע יוצאים בו עשרות שירים חדשים, אוראל בטוחה שזה עניין של זמן עד שיגיע הטלפון מג'יי באלווין.

"אני מרגישה שעברתי חיים שלמים מאז היציאה של 'קברונה'. וואו, קרה כל כך הרבה מאז", היא מספרת היום בראיון מיוחד ל-mako. "התגובות היו טובות ואנשים פירגנו, אבל הדרך לשם מוטטה אותי מכל הבחינות: ההשקעה, חוסר ביכולת לדחוף את השיר בכל מה שקשור לפרסום בגלל השם שלו (הטייה נשית של מילת הסלנג המקסיקנית 'קברון' - "מישהו עם ביצים" בסלנג חופשי). הדלתות נפתחו ונסגרו אחת אחרי השנייה, והייתי לבד. בעיקר לבד".

"הייתי הסוכן, המשקיע והאמן", היא נזכרת בימים שאחרי יציאת הסינגל הקודם שלה, ימים בהם קיבלה את המציאות לפנים. "בשלב מסוים בתהליך הייתי קרובה להרים ידיים ולחשוב שאולי זה באמת בלתי אפשרי. אבל בחיים כמו בחיים, אסור להפסיק להאמין ולא משנה כמה קשה הדרך".

והנה, סינגל שלישי, הפעם עם אחד האמנים הכי מוערכים בז'אנר, מה את יכולה לספר על השיר החדש? 
"וואו, אני עדיין מתקשה להאמין שזה קרה. תמיד אמרתי בקול רם שאני אגיע לשיר עם האנשים האלה. חצי בצחוק חצי בכוונה, אבל מעולם לא חשבתי שזה באמת יקרה. על השיר החדש עבדתי עם אנדי קליי, בעיני אחד המפיקים החזקים בז'אנר. הכרתי אותו כבר לפני שנה, אבל אז רק יכלתי לחלום שיהיה לי את הכסף כדי לעבוד איתו. הייתה בינינו אנרגיה מדהימה מהרגע הראשון, והבטחתי לאנדי שביום שאחרי המשבר, הוא הראשון שאני אדבר איתו - וכך היה".

הבחירה בקליי, היא לא סתם עוד בחירה של אוראל. אנדי קליי נחשב בשנים האחרונות לאחד המפיקים הגדולים  בתעשייה, שעבד עם כמה מהאמנים הכי בולטים היום כמו מאלומה, לאלי אספוסיטו, קרול ג'י, להקת CNCO, פארוקו, סבסטיאן יאטרה ועוד רבים וטובים. שם השיר, Sin Comentarios ("ללא תגובות"), הוא מאוד אוראל, מאוד מה שהיא משתדלת לשדר לעולם - "אני עושה מה שבא לי ועם מי שבא לי". התגובות? פחות מעניינות אותה.

אז במה שונה השיר הזה מקברונה?
"בחרתי להראות צד אחר של אוראל. קברונה קברונה, אבל בחורה מלאה בתשוקה ואהבה. החלטתי להראות גם כאן מי אני דרך המוזיקה: בחורה עצמאית ודעתנית שלא מוכנה שאף אחד יעיר לה על מה שמתחשק לה לעשות. השיר הזה מאוד מיוחד מבחינתי, כי החלטנו ליצור בו משהו מאוד ייחודי. אני ואנדי עבדנו על השיר הזה יחד מתחילתו ועד סופו, בכתיבה ובלחן. היה לנו חשוב שיידעו כבר משמיעה ראשונה מי זאת אוראל, מרגישים את זה בביט ובהפקה, מרגישים את זה כבר בתחילת השיר. לקחנו את הצליל הים תיכוני ושילבנו אותו עם קצב הרגאטון. יצא משהו מאוד ייחודי. מאוד אני".

אוראל אלחדד פברואר 2020 (צילום: Chepe José)
"הייתה בינינו כימיה מטורפת". אוראל וארקנחל|צילום: Chepe José

מעבר לצליל הייחודי, אוראל הזמינה הפעם לאולפן את ארקנחל, כאמור אחד האמנים הכי ותיקים ומוערכים בתעשייה האורבנית-לטינית, ואם השם הזה לא בדיוק מצלצל לכם, (שמו האמיתי הוא אוסטין אגוסטין סנטוס), זה בדיוק המקום לספר על מי שהחל את דרכו כשהמילה רגאטון עוד נחשבה למילה גסה, אי שם ב-2008, יליד ניו יורק, בן להורים ממוצא דומיניקני שבילה את מרבית נעוריו בין פוארטו ריקו לארה"ב, והתפרסם בעיקר כחלק כצמד יחד עם הראפר "דה לה-גטו", ולמרות שהשניים הפרידו כוחות מזמן, הם נחשבים בעיני רבים, עד היום, לחלק מחלוצי הרגאטון והמוזיקה הלטינית-אורבנית.

וכך, עם יותר מ-10 מיליון עוקבים באינסטגרם, להיטים בלי סוף, ועבודה לצד כל האמנים הכי מוכרים התעשייה, מג'יי באלווין ועד מאלומה, אוראל יודעת שהשם ארקנחל הוא לא עוד שם, ומקווה שהשיר החדש שלה לצדו יהיה משהו ששם, באמריקה הלטינית, אי אפשר יהיה להתעלם ממנו. 

ספרי קצת על העבודה לצד ארנקחל. איך נוצר הקשר? איך הייתה העבודה המשותפת?
"אני רק יכולה להגיד שאחרי העבודה איתו הפכתי למעריצה מספר 1 שלו. הוא הגיע לאולפן ב-1בלילה, אחרי כמה עיכובים, הגיע עפוץ ועייף, התיישב בסטודיו, שמע את השיר כמה פעמים, ואז לקח דף ועט ותוך 10 דקות כתב את הבית שלו ונכנס להקליט".

מקצוען, אה?
"נפלה לי הלסת באותו רגע. נשבעת לך. אין היום כמעט כשרונות כאלה בז'אנר. לא סתם באד באני טוען בלי סוף שהוא חייב את הקריירה שלו לארקנחל. הוא נכנס לי לראש בצורה מושלמת, ובקליפ זה די בולט לעין שהייתה לנו כימיה טובה. הגעתי אליו דרך חבר משותף, וההיכרות הראשונית הפכה מהר מאוד לכימיה באולפן. זאת הייתה חוויה".

עוד משהו שהחלטת ללכת עליו בגדול הפעם זה הקליפ. מושקע בטירוף, אבל גם, כן, קצת פרובוקטיבי. קיבלת ביקורות או מצפה לכאלה?
"אני מודעת להכל. אני זאת שכתבה את התסריט, בחרה את הבגדים, חשבה על הסצנה האירוטית ונהנתה שם מכל רגע. בז'אנר שאני פועלת בו זו רק ההתחלה. פרובוקטיבי? ההגדרה המילונית לכך, כולל בספרדית, היא אמירה או עשייה של דבר מסוים שמטרתו יצירת תגובה. ואני שואלת - למה לעשות בחיים האלה משהו ולהילחם כל כך אם לא כדי ליצור תגובה ועניין? בוא נקרא לילד בשמו - אני זמרת רגאטון. המוזיקה שלי היא מוזיקת רחוב שמדברת על עובדות, על החיים ועל המון סקס. השיר החדש מדבר על אקט מיני ועל זה שהבחורה שרה לגבר על האקט ביניהם. מה ציפית שיהיה בווידאו? רעלה שמכסה את הגוף וגמל? לא אצלי".

אוראל אלחדד פברואר 2020 (צילום: Chepe José)
"הבד האדום הוא אני". אוראל בצילומי הקליפ|צילום: Chepe José

"גם הבחירה בקליפ, ללבוש את הבגד האדום, כשאני מודעת לכך שהוא פרובוקטיבי, נעשתה במודעות מלאה וכוונה", היא מוסיפה בבטחון, מוכנה להתמודד עם כל ביקורת או טוקבק מצקצק. "הבד האדום מסמל את מי שאני. בדים אקזוטיים, ים תיכוניות, המוצא המרוקאי שלי. לא רציתי בגדי חינה או משהו בסגנון. הבד האדום הזה מסמל את השורשים שלי ואת מי שאני היום. הכל בחבילה אחת".

ארקנחל, אני מניח, הוא רק עוד תחנה בדרך. מה התכנונים להמשך? החלומות לעתיד? 
"בזמן שאנחנו מדברים אני צועדת למטוס בדרכי ממקסיקו לקולומביה להתחיל את סיבוב היחצ של השיר החדש, ואני רוצה להאמין בכל ליבי שהוא ידביק וירגש מיליונים. החלומות הם כל כך גדולים, אבל באמת שהמוזיקה כבר לימדה אותי לא לתכנן יותר מדי אלא רק לעבוד קשה ולא להפסיק להאמין. את החלומות לשנה הקרובה בשלב הזה אשמור לעצמי, ואני רק מאחלת לעצמי השנה להוציא כמה שיותר מוזיקה שמפיצה אור ואת אוראל לעולם".

אוראל אלחדד פברואר 2020 (צילום: Chepe José)
לא מתרגשת מהביקורות. אלחדד|צילום: Chepe José

לסיום, ספרי קצת על מה למדת בינתיים מהמסע הזה שלך? של מישהי ממדינה קטנטנה שרוצה לכבוש את העולם הלטיני.

"היו גם רגעים פחות נוצצים בדרך, כמו שסיפרתי קודם לכן. זה מסע מטורף שאני לא מפסיקה ללמוד את עצמי דרך עצמי. תמיד כשאתה חושב שאתה למטה - מתברר שיש עוד יותר למטה מנקודת האפס. המסע הזה מאשר לי את כל תאוריית החיים שלי מגיל 15 - לא להפסיק להאמין! תמיד אמרתי שאנחנו תלמידים של החיים, ועד שלא נקבל 100במבחן נעשה אותו שוב ושוב - ככה הרגשתי מהיום הראשון שלי במוזיקה. שיעור אחרי שיעור, ומבחן אחרי מבחן. המסע שלי רק התחיל, אבל היום אני יודעת דבר אחד - אני לא דוחקת בזמן. מה שצריך לקרות יקרה אבל שום דבר בעולם לא יעשה מאושרת יותר מזה, וזה כל מה שהנשמה שלי רוצה. אנ אמשיך לתת ולהקדיש את החיים ללמוזיקה ולחלום הגדול שלי".