10. Hardwell & Austin Mahone – Creatures of the Night

הדמויות שמופיעות בקליפים של מוזיקת דאנס הן בדרך כלל הרבה יותר מדליקות מהקטע עצמו, ברמה שאין מצב שאנשים שמתלבשים ככה מקשיבים למוזיקה כזאת. לא יוצא דופן הקליפ החדש לשיתוף הפעולה הנוכחי. השיר לא מבאס או גרוע, הוא פשוט רגיל מדי לעומת הנערים ונערות בקליפ שעוטים על עצמם רטרו אייטיז, והם לבטח לא קוראים לעצמם "יצורים של הלילה". הדיסוננס הזה גורע מהשיר עצמו ומנמיך אותו לכמעט דרגת פאתט, אבל אם נעצום עיניים זה עוד יכול לעבור.

9. Cold War Kids ft. Bishop Briggs – So Tied Up

תמיד מגיע השלב שבו להקת רוק רוצה להישמע כמו וואן ריפבליק. למשימה הזאת גייסו הקולד וור קידס את זמרת הפופ-בלוז בישופ בריגס וככה במקום הסאונד המחוספס שהורגלנו אליו קיבלנו את גרסת הסאונד המהודק עם קלאפס מסונתזים והכל. הקליפ לדואט שיצא השבוע אמנם משיב קצת מהאדג'יות של ההרכב עם סיפור בעל סוף מדמם, אך קצת נמאס לנו מלהקות שעדיין מוגדרות כאלטרנטיב, כלמעשה הן נשמעות לא רחוק משיר ממוצע של בוי בנד.

8. Lil Wayne – Like a Man

הראפר עם הקול החרוך חזר לטפח את קריירת הסולו והביא ביחד איתו טרופיקל מעורבב בהאוס ניינטיז. ההפקה של השותף הקבוע אונהל נותנת בסיס מוצק לליל וויין להתרוצץ על הגבריות שלו. מה שמתחיל מהאדרה על כמות הנשק והמכוניות שלו, ממשיך באופן משעשע להתפארות על נדל"ן על מאדים. פייר, אחד מהקטעים היותר מעולים וכיפים בז'אנר בחודשים האחרונים.

7. Jazmine Sullivan & Bryson Tiller – Insecure

אחרי שבמשך תקופה לא קצרה הפסקול קצת נעלם מעולם הטלוויזיה, בשנתיים האחרונות הוא תופס מחדש את מקומו בזכות סדרות בהן המוזיקה לא פחות משמעותית מהעלילה עצמה, כמו "13 סיבות למה" או "מאסטר אוף נאן". עוד סדרה שעומדת על המשמר היא "לא בטוחה" (Insecure) המעולה, שמתוכה לקוח הדואט היפה של השבוע. השילוב של זמרת הארנ'בי ג'סמין דאליבן והראפר/זמר בראייסון טילר מהווה לא רק התכתבות עם הסדרה, אלא גם פשוט דו שיח כן בין שני אנשים במערכת יחסים. הלוואי שאת הכל היה אפשר לפתור בשיר.

6. Gorillaz – Strobelite

באורח קסום, הגורילז יוצאים מעולמם המונפש אל מציאות תלת מימדית בקליפ חדש. השיר בורח מהעולמות המוזיקליים הקבועים של הלהקה, כמו שקורה ברוב אלבומם האחרון, ונותן את הדיסקו עליו נתפרה היטב אווירת הניאון של הקליפ. הזמר פיבן אוורט הוא אורח קבוע בטראקים של האוס וגם פה הוא מספק עוגן גרוב לא פחות מההפקה עצמה.

5. Rae Sremmurd – Perplexing Pegasus

לפעמים זה כבר כל כך משעמם לשמוע שוב ושוב ראפרים מרפרפים על כסף ונשים. לפעמים זה נעשה בכזאת חופשיות שהנושא המאוס הופך למשהו שעובד, כמו אצל החיפושיות השחורות, ריי סרמורד. הפקתו התמיד מדויקת של מייק וויל מייד איט לא חורגת מעולמות הטראפ הקבועים, אך מספקת קטנות בשביל לא להיסחב לתהומות ה"היינו כבר שם". האזנה ראשונה תגידו שמשעמם, בהאזנה שניה כבר תתחברו לכל הוייב.

4. Jake Bugg – How Soon the Dawn

כמו כל זמר שמנסה למצוא את האותנטיות שבו, גם ג'ייק באג החליט לקפוץ לנאשוויל כדי להקליט אלבום. הרוקיסט הצעיר שבבת אחת עלה לגדולה מסחרית ביחד עם תשבוחות מבקרים וגם נפל באותה איבחה אל מחוזות ה"היה לו פוטנציאל גדול", לא נח לרגע וכבר מתחיל לעבוד על אלבום חדש, רביעי במספר, עם עזרה של כמה חברים אמריקאים. אחד מהם הוא דן אורבך מהבלאק קיז, שמנגן גיטרה בשיר החדש. אמנם אווירת הפולק והרטרו לא זרה לבאג, אך כאן היא מקבלת נפח קלאסי-רומנטי יותר. זה נעים ונחמד. בטח בעוד כמה עשורים מישהו ייזכר בשיר הזה ויגיד "וואי, איזו מוזיקה יפה עשו פעם". רק שמישהו ישחרר אותו מפוזת הרוקנ'רול של משקפי שמש וגיטרה במיטה עם בלונדה בצד.

3. Destroyer – Sky's Grey

תמיד לפני שמאזינים להרכב בראשותו של דן בייהאר צריך לקחת נשימה עמוקה. לא כי מדובר במטלה קשה, אלא כי צריך להתכונן להישאב אל תוך מימד אחר, במיוחד מאז האלבום "Kaputt", בו החל להתנסות באטמוספירת הצ'יל-אמביאנט ושאר הסאונדים המאווררים. רוח זו נושבת גם בקטע החדש. מונולוג כמעט חסר משמעות שעטוף בניכור חמים משל היה לקוח מסרט של סופיה קופולה. לשים אוזניות ולהיעלם.

2. Camila Cabello ft. Young Thug – Havana

פליטת פיפת' הרמוני (כן, כך היא תיזכר לפחות עד האלבום השני) עשתה את הטריק המעצבן והוציאה שני סינגלים במקביל. אך אחרי שמיעה של השירים הלחץ של הבחירה עבר מהר. בעוד ב-"OMG" (הסינגל השני) המבוסס טראפ, היא נשמעת אחת שממש מנסה להיות חלק מהחבר'ה, ב-"Havana" היא מחליקה בקלות אל הביט הלטיני. קביו, ילידת קובה שגדלה במיאמי, מעניקה בקלות את הלהיטות, במובן השורף של המילה, לטראק הדי מינימליסטי, ככה שאפילו הבית המיותר של יאנג ת'אג לא הורס את הרצון להיזכר בצעד וחצי הלטיני שלמדתם בעבר הרחוק. אם להתעלם מהדימיון הקל ל-"Same Old Love" של סלינה גומז, קמילה מתחילה לבסס את עצמה כזמרת סולו לגיטימית שמבינה היכן נמצאים הכוחות שלה וכיצד להישאר בתודעה מבלי להזדקק למופע איחוד מרגש עם הלהקה לשעבר.

1. Kelela – LMK

קאללה, מי שסומנה על ידי רבים כהדבר הבא, מתכוננת השנה, בשעה טובה, להוציא אלבום בכורה. הסינגל הראשון מתוכו, כצפוי פחות ניסיוני מהחומרים הקודמים שלה, לא מוותר על האפלוליות שאפיינה אותה מתחילת הדרך ומוסיף נוסטלגיית ניינטיז כיאה לנסיכת ארנ'בי. נוסטלגיה שמאפיינת היטב את הקליפ המצורף שיצא השבוע. ובכל זאת, לא רק מבט אל העבר יש פה, ההפקה משופעת בבסים כבדים וסאונדים מתכתיים בזכות ההפקה של השותף הקבוע ג'אם סיטי, כשמעליהם קאללה מפגינה את יכולותיה המצוינות. ככה מתקבל השיר הטוב של השבוע.