מוזיקה
דאנג'ן (צילום: נירית אהרוני, יחסי ציבור)
צילום: נירית אהרוני, יחסי ציבור

הדאנג'ן: שיעור בחינוך מיני

מועדון הדאנג'ן, שיסגור בקרוב 15 שנות קיום, ציין בחמישי האחרון שבע שנות פעילות ברחוב השרון עם מסיבת קצף. חוץ מלהגיד "סאדו מאזו", מה אנחנו באמת יודעים על המועדון הכי נועז בארץ? בדאנג'ן החליטו להצליף לנו את האמת בפרצוף ולהזמין אותנו לשיעור כואב כדי שנוכל לספר לכולכם. חזרנו מצולקים, זה הסיפור

רועי צור | mako | פורסם 16:30 03.08.17 

שנה גודל אות

סביב הדאנג'ן, מועדון ה-BDSM והפטיש היחידי בישראל, סבבה עד לאחרונה סערה לא קטנה. חברת בת של הסוכנות היהודית, שהיא בעלת המבנה בו שוכן המועדון, החליטה לסיים את חוזה השכירות, לכאורה בגלל אופיו של המקום שאינו תואם את ערכי הסוכנות. קצת רעש תקשורתי ודיני דברים הביאו לסיום הסאגה והמשך פעילות המקום. לרגע נדמה שתור הבליינים הארוך, שחוסם את המדרכה בהמתנה להיכנס לצינוק החשוך, מחכה לכרטיס הכניסה לגן עדן בעולם הבא. זוגות באיזור גילאי ה-50, טראנסג'נדרים נלהבים בלבוש עור, סקרנים סביב ה-30, כמה צעירות מפוחדות והמון בליינים בלבוש שחורים.

דאנג'ן (צילום: נירית אהרוני, יחסי ציבור)
צילום: נירית אהרוני, יחסי ציבור

גרסת טק האוס ל-"Faded" של ZHU ו-"Alors On Danse" של סטרומאה הם ספתח לתחילת הערב שמתחיל להתבהר בצבע שחור.מעבר לשניים מעובדי המקום שקופצים ברחבת הכניסה החיצונית, אף אחד לא רוקד בתוך קציפת הסבון ועננת הקצף מתפוצצת לדאנג'ן בפנים. המסיבה לא מתרוממת והתסריט של הערב לא רוצה לצאת לאוויר הפתוח. הסיפור האמיתי קורה בתוך המרתף ואנחנו מתחילים לקרוא. תחת האורות המהבהבים של הטלוויזיות להצגת סרטוני מין אוראלי, פרפורמרים שריריים מצליפים בישבנים חשופים על הבמה, שתי פורפרות מסתובבים על העמוד אחת מעל השניה, בחורות עם אטבים על הפטמות תלויות מהתקרה מתנדנדות באוויר ומבוך חשוך וצדדי מהווה מרכז כנסים למעשי סדום ועמורה.

דאנג'ן (צילום: נירית אהרוני, יחסי ציבור)
צילום: נירית אהרוני, יחסי ציבור

למרות המין שמרוח על כל פינה במקום, החל ממבטים מפשיטים של איזו דודה ועד הצעות מלחיצות להצטרף לחגיגת גיהינום במבוך, חייבים להגיד שהאווירה במקום בטוחה למדי. למרות מופעי הפטיש, זוגות, שלישיות ורביעיות בחגיגות ותחושה כללית שאנחנו נמצאים בעולם בו הכל מותר. בדאנג'ן יודעים לייצר הרתעה מספקת בה כל אחד יכול להרגיש במרחב אישי בטוח, נטול הטרדות מיניות ומריבות שיכורים שלא רצויים כאן: אבטחה כבדה, כניסה לקבועים וזוגות בלבד וקוד לבוש לטקס, עור, גותי או שחור לכל הפחות (למי אכפת מלבוש בצל העירום כאן?), בכדי שכולנו נתמסר לחוויה ולעין הבוחנת במצלמות האבטחה ללא הבדלה נגועה בדעות קדומות על אופי בלייני, כולם עם פטיש - כולם שווים.

דאנג'ן (צילום: נירית אהרוני, יחסי ציבור)
צילום: נירית אהרוני, יחסי ציבור

לוקח קצת זמן להבין למה אנחנו לא נהנים. אחרי שעה של הלם ובירה אחת אנחנו מחליטים להתמסר ולהבין. הדאנג'ן לא קשור לשום דבר בעולם חיי הלילה המוכר לנו בישראל. לא קרחנה, לא שיחה על בירה וגם לא קוויקי בשירותים יכולים להעצים את חווית הבילוי ובטח שלא להתחרות בה. קשירות, הצלפות, פרצופים אדומים וישבנים סגולים נראים אחרי שעת התאוששות מהשוק ראשוני, כמו נוף טבעי לצלילי קאבר דאנס ל-"Riders On the Storm" של The Doors, כשאנחנו במערבולת עשן של ניקוטין, סליז וטיז.

דאנג'ן (צילום: נירית אהרוני, יחסי ציבור)
צילום: נירית אהרוני, יחסי ציבור

בילוי בדאנג'ן זה אומר לקבל פצצה, אם תרצו סטירה ולאו דווקא במובן המטפורי. תשכחו מכל סרטי התכלת דוגמת "50 גוונים של אפור" והיכונו לבילוי בעולם מקביל ושיעור בחינוך מיני רחוק מזה שחוויתם בחטיבת הביניים. אל תחפשו ליהנות, לבלות, ללמוד או להשתגע. גם אל תספרו לעצמכם שאתם בליינים מיוחדים או חיות מין רעבות או שבעות. פשוט תגיעו ותראו מה יש לחיי הלילה של ישראל להציע, לפעמים זה כיף ולפעמים כואב - העיקר לנסות.
דאנג'ן (צילום: נירית אהרוני, יחסי ציבור)
צילום: נירית אהרוני, יחסי ציבור

מחירים: בקבוק גולדסטאר - 25 ₪ / חצי סטלה מהחבית - 32 ₪ / צ'ייסר סמירנוף - 20 ₪ / שוט ואן גוך בטעמים - 56 ₪ / צ'ייסר קמפרי - 20 ₪ / בקבוק מים - 12 ₪