מי יותר מעצבנת, ניקי מינאז' או טיילור סוויפט?

טרוי סיון – "Happy Little Pill"
לפני שנה בדיוק יצא מהארון השחקן והזמר האוסטרלי, טרוי סיון. זה קרה כמובן ביוטיוב, המקום בו הפך בשנתיים האחרונות לכוכב רשת גדול שזוכה למאות אלפי צפיות באופן קבוע. החשיפה הזאת הקנתה לו מיד מקום של כבוד בקהילת הגייז העולמית, שיחד עם כשרונו המוזיקלי והופעותיו בסרטי קולנוע שונים (בהם "אקס מן"), הפכו אותו תוך זמן לתפוח אדמה לוהט בתעשייה. סיון בן ה-19 (יהודי אוסטרלי, אם תהיתם), הוחתם על חוזה הקלטות והחל להקליט את  "Trxye", אי.פי מוצלח בן חמישה קטעים שיצא בשבוע שעבר ונכנס למקום החמישי במצעד האלבומים באמריקה.

בניגוד לרוב הקאברים בערוץ היוטיוב שלו, ואולי בהשראת לורד, שמגיעה כידוע היא מהאזור שלו, סיון בחר דווקא לעטוף את המוזיקה שלו בהפקת ארנ'בי פופית אלקטרונית, עדכנית והרבה פחות צ'יזית, מהסוג שגם ילדות בנות 15 וגם היפסטרים מעל גיל 20 יוכלו להאזין להם בלי להרגיש מבוכה קלה בכנף. אישית, לא חושב שהקול שלו מרשים מדי, אבל יחסית למה שמצופה ממי שאמור להיות כוכב נוער, התוצאה מעניינת למדי והמיני אלבום (שמככב גם במצעדי ההורדות אצלנו) הוא בהחלט הפתעה גדולה, ובראשו הסינגל הכל כך מעולה "Happy Little Pill", אותו כתב והלחין, והוא לגמרי אחד משירי הפופ המוצלחים ששמעתי השנה.

ג'ורג אזרה – "Blame It on Me"
אחרי שב-2012 הפכו "ממפורד אנד סאנז" למפלצות אצטדיונים ולסיפור הצלחה ענק, זה היה די ברור  שהז'אנר הפולקי פופי יהפוך לשחקן לגיטימי במצעדים, לפחות עד שילעס יותר מדי ויהפוך לבדיחה. נכון לעכשיו זה עדיין לא קורה, כי לצד כמה זוועות חקייניות (כמו הלהיט הנוכחי של להקת הבנים הבריטית "יוניון ג'יי") או קאמבקים מיותרים (היי ג'יימס בלאנט), יש גם כמה דברים ממש טובים. חוץ מואנס ג'וי (שכיכב לאחרונה בארץ בפרסומת של רנואר עם הלהיט Riptide), הפייבוריט שלי בז'אנר כרגע הוא ג'ורג אזרה, בריטי בן 20, שהוחתם על ידי סוני כבר בשנה הראשונה שלו בקולג' והוציא לאחרונה את אלבום הבכורה המוצלח שלו "Wanted on Voyage".

את הסינגל השני והלהיטי שלו "בודפשט", כנראה שמעתם ברדיו לא מעט בחודשיים האחרונים, ועכשיו מגיע סינגל נוסף ומדבק לא פחות בשם "Blame It On Me". מוזיקלית לא מדובר במשהו שלא שמענו קודם, אבל הפזמון בהחלט עובד וכמובן, אם לא העיקר, הוא הקול הבסי והכה אמריקאי שלו, שגם אחרי שרואים ושומעים אותו בלייב, קשה להאמין שהוא יוצא מבריטי בן 20 וצנום.

לילי ווד אנד דה פריק ורובין שולץ – "Prayer in C"
אם כבר הזכרתי את הפולק הפופי, אז עוד התייחסות קטנה לפולק הדאנסי, אם אפשר להגדיר אותו ככה, שלא מפסיק לייצר להיטים בשנתיים האחרונות. לא ממש ברור מי היה שם קודם, אבל כן ברור שמישהו חייב להפסיק עם זה וכמה שיותר מהר, כי זה אוטוטו מתחיל לעלות על עצבים. אז מה היה לנו עד עכשיו: רמיקס לאסף אבידן, ואחר כך "סטולן דאנס" של מילקי צ'אנס (שניהם מוצלחים), ואחר כך חיקוי לאסף אבידן בדמותו של הדיג'יי Alle Farben, שגם גנב לו לאחרונה גם את ה'ארט מאחד הקליפים הקודמים). זאת רק רשימה קטנה. כי היו עוד מלא זוועות בדרך. אבל מה שמשותף לכולם חוץ מהז'אנר, זה גם העובדה שכולם מגיעים מגרמניה (כולל הרמיקסר שטיפל באבידן).

עכשיו, לא ברור מה הקטע של הגרמנים עם הפולק הזה, אבל דאנס זה בהחלט הקטע שלהם ולכן לא מפתיע שאחד המפתחים של הז'אנר, שהוסיף לו טוויסט משלו ( או סתם פריטה של גיטרה חשמלית) הוא עוד דיג'יי גרמני בשם רובין שולץ, שרמיקס שלו ל-"Waves" של מר פרובז, הפך לאחד הלהיטים הגדולים של השנה ונתן בין היתר השראה גם לאחרון של מארון 5. ההצלחה של Waves הביאה לו לאחרונה עוד עבודה בדמות אחד הלהיטים של התקופה - "Prayer in C" של לילי ווד (או נילי חדידה אם תרצו, ישראלית במקור). כמו במקרה של מר פרובז ואבידן, גם הפעם היה מדובר במקור בלדתי, שקיבל טיפול דאנסי. והטריק הזה בהחלט עובד, אם מסתכלים על הפלייליסט של גלגל"צ ורדיו 1 הבריטי השבוע.

ברק אובמה -  "Problem"
בתור אחד שעושה רמיקסים למחייתו, אני לא יכול כמובן שלא לעוף באופן קבוע על העבודה שעושה הבחור שממקסס את הנשיא האמריקאי ברק אובמה עם מיטב מלהיטי המצעדים באמריקה. תחת השם "ברק דאבס" הוא גרם לאובמה לשיר כמעט כל להיט אימתני בשנתיים האחרונות ואפשר בהחלט להגיד, ששיר לא מוגדר כלהיט כזה עד שהוא מקבל את גרסת האובמה שלו.

לפני שבועיים הוא הפך את הרשת עם גרסת האובמה שלו ל-"Fancy" של איגי אזיליה. ועכשיו הוא חוזר שוב עם "Problems" של אריאנה גראנדה (לא כולל הפארט של איגי). כמו תמיד, מדובר בעבודת עריכה גאונית (ומתישה), אבל התוצאה הסופית בהחלט מצדיקה את כל שעות התחקיר.

ניקי מינאז' – Anaconda
כצפוי, כל האינטרנט דיבר אתמול על הקליפ החדש של ניקי מינאז', שצבר כבר למעלה מ 10 מיליון צפיות ב 24 שעות האחרונות ובטח ביאס קצת בגזרת הבאז את טיילור סוויפט, שהוציאה את השיר והקליפ (הדי מבאסים שלה) כמה שעות קודם. 10 מיליון צפיות זה כמובן מספר מרשים, ובהחלט אפשר להבין למה מיליונים בעולם לחצו מידית על לינק שמוביל לקליפ שההבדל בינו לבין סרטון פורנו, הוא רק בתקציב הפקה ובנוכחות של דרייק.

אבל אם נשים לרגע בצד את הויז'ואל והארט המרשימים (ובואו נודה, גם את הגוף המרשים של הגברת), מה שנשאר לנו ביד זה עוד קליפ טוורקינג מאוס, עם נענועי תחת שמיילי סיירוס וריהאנה הוציאו לנו כבר מכל החורים כבר ב-2013. כל זה כמובן היה לא רלוונטי אם היה מדובר בטראק פצצה, אבל אם לשפוט מהדיבורים ברשת נראה שגם מעריציה ההדוקים של מינאז' יודו שהפעם לא כל כך הצליח לה בגזרת ההפקה והטקסט (אנקונדה? סירייסלי?). ולמרות שעברו כבר 22 שנה, עדיין עדיף בכל יום שיר התחת המקורי של סיר-מיקס-א-לוט.