6 אלבומים, 1 עם ג'יי זי, 1 בדרך ועוד 2 אלבומי הופעה, 42 סינגלים ועוד 67 סינגלים כאמן אורח, 50 קליפים, שיתופי פעולה עם ביונסה, פארל וויליאמס, דרייק, דה וויקנד, מוס דף, ריהאנה, פול מקרטני ועוד עשרות מוזיקאים. כל אלה זיכו את קניה בפרסי גראמי, פרסי BET, פרסי VMA, פרסי בריט ובסך הכל כ-89 פסלונים שיושבים בנוח בבית בזמן שקניה יוצר את המאסטרפיס הבא שלו. כבר ידוע שבשנה בה ווסט מוציא אלבום, שאר השחקנים צריכים להסתפק במקום השני ומטה, כפי שקרה עם "ייזוס" ב-2013, או כמעט עם כל אלבום שקניה הוציא – ופשוט לא השאיר למבקרים ולקהל הרחב ברירה אלא לשבח עד אינסוף. השידור החוזר הבא נקבע ל-2015 עם "SWISH".

אז נכון, לפני הכל קניה הוא מוזיקאי, אבל התהילה היא תוצר הלוואי האהוב עליו בסיפור הזה. הוא יצא עם אמבר רוז במשך שנתיים, דמות שערורייתית בפני עצמה – כזו שיודעת איך למשוך אליה מבטים ומצלמות אבל גם מתלכלכת ופותחת פה לעיתים קרובות. ואמנם זה היה רק מופע החימום לדבר הגרדיוזי והמשוגע שמכונה קים קרדשיאן, ולהפיכתו המלאה של קניה לבן למשפחת קרדשיאן לכל דבר ועניין. קים וקניה היו ידידים ותיקים הרבה לפני התהילה של שניהם, אך ב-2010 הם הלכו והתקרבו עד שבאפריל 2014 התקיימה החתונה הידועה – זו שהשיגה לקים את הפוסט עם הכי הרבה לייקים באינסטגרם אי פעם. ולא, זה לא סלפי. נורת' נורי ווסט נולדה ביוני 2013 (כן, שנה לפני החתונה), ושנתיים אחרי כן קים וקניה הודיעו שהם מצפים לילד נוסף שיצטרף למשפחה הכי מתוקשרת ומדוברת בעולם.

��

A photo posted by Kim Kardashian West (@kimkardashian) on

שלא תטעו, ההצלחה של קניה היא לא רק מה שנראה לעין. הרבה פעמים תמצאו אותו יושב מאחורי הקלעים, בסטודיו, עובד בשביל אחרים ושוקד בקפידה על כל דבר ששמו חתום עליו. זה התחיל בהפקה של ביטים באולפן וכתיבה, בהתחלה בסצנה מקומית ומהר מאוד הגיע למגרש של הגדולים – אלישיה קיז, ג'נט ג'קסון ולודקריס הם בין הרבים שנהנו מהעבודה שלו, וג'יי זי יותר מכולם. ב-2002 הוא נרדם על ההגה וגרם לתאונה שגרמה לו להתעורר ולהוציא סינגל ראשון כזמר בפני עצמו. אבל לפני הכל היה שם הסגנון המיוחד של הביטים שלו, היצירתיות פורצת הדרך, אותם רכיבים שגורמים לו להמציא את עצמו מחדש בכל אלבום, ושהופכים את ווסט לאחד האמנים הגדולים בדורנו עד היום.

היחסים של קניה עם אלוהים הם מורכבים. בהתחלה הוא ביקש מאלוהים ללכת איתו כי השטן מנסה לשבור אותו ב"Jesus Walks" מתחילת הדרך, כשזה הגיע ל"ייזוס" הוא כבר הכריז על עצמו כאל וסיפר איך הוא מדבר עם ישו על ערימות הכסף שלו. מאז שהבת נורת' נולדה נדמה שהאגוטריפ נרגע קצת ושאלוהים חזר לקבל מקום של כבוד בעולמו של ווסט. האלבום הבא שלו היה אמור להיקרא "So Help Me God" ואמנם מאז כבר החליף שם ל-"SWISH" (לא ששמענו ממנו לאחרונה), אך כנראה שלהטבלה של נורת' הקטנה היתה השפעה כלשהי על האמונה של קניה.

מתחת לחזות הקשוחה והזועפת, קניה הוא בסך הכל ילד קטן שממש מתגעגע לאמא. דונדה ווסט היתה פרופסור לאנגלית ואמא חד הורית לווסט הקטן. בהתחלה היא לא אהבה את העובדה שקניה לא המשיך את דרכה האקדמאית ובחר לפרוש מהקולג', אך כשקניה גדל והפך בצעדי ענק לאחד האנשים הכי מבריקים ומבוקשים בתעשיית המוזיקה, אמא דונדה היתה איתו שם והעניקה לו את מלוא התמיכה. בנובמבר 2007 דונדה מתה במהלך ניתוח פלסטי, בגיל 58, והשאירה את קניה לבד בעולם. החיוכים נעלמו, הגעגועים נשארו, שירים לאמא נכתבו וזיכרונות יפים כמו זה עלו וצפו:

קים מצטלמת איתו בבית קפה? קניה זועף. סלפי עם עוגת יום הולדת בדמותו? גם הוא וגם העוגה זועפים. תתפסו אותו ברחוב ותבקשו חתימה? תקבלו את אותו פרצוף זועף. רוצים להשמיע לו את הסקילס שלכם באיזה ראפ משוגע שאתם עובדים עליו כבר שבועות? לא רעיון טוב בכלל, כי זה כבר עלול להיגמר ביותר מסתם פרצוף זועף. כבר תקופה ארוכה שקניה לא מחייך, וכשכן בורח לו איזה חצי חיוך או גיחוך קל הוא עושה כל מאמץ כדי למחוק אותו מפניו. זה לא שהשיניים שלו מכוערות או שהמראה הממורמר יותר מתאים לו, אולי זה יותר עניין של דיסטנס שקניה מנסה לבנות בינו לבין הנתינים העתידיים. מי יותר ממורמר, גראמפי קאט או קניה ווסט? הקרב צמוד.  

אם יש משהו שמצית לקניה את האש בעיניים, זה לדבר. קניה פשוט אוהב לדבר. הוא אוהב לדבר על פוליטיקה, הוא אוהב לדבר על גזענות, הוא אוהב לדבר על מוזיקה, על אמנות, על טקסי פרסים, על העתיד, על ההווה, על העבר – וכמובן, הוא מאוד אוהב לדבר על עצמו. מה גם שהוא פשוט טוב בזה. המילים מעוררות ההשראה ומשפטי המחץ לא נשארים רק במוזיקה שלו ובוורסים שלו, הם יכולים לבוא גם בצורת שיעור מלא מול כיתת צעירים שצמאים לעוד מדברי החוכמה של קניה, או בצורת נאומים חוצבי להבות כמו שראינו אתמול ב-VMA, או בצורת ראיונות גדושים ברגשות ומסרים שמהדהדים בעיתונות בכל העולם ולפעמים קניה אפילו בוכה במהלכם. אם חיפשתם השראה – לכו אחרי קניה.

"כפי שיכולתם לנחש עד לרגע זה – החלטתי לרוץ לנשיאות ב-2020": כך סגר קניה ווסט את הנאום האפי שלו אתמול על במת ה-VMA. ובאמת, היו לנו יותר מרמזים דגים או ניחושים באפלה שיכלו בסופו של דבר לסמן את מקומו של ווסט בבית הלבן: האגוטריפ שדבר לא עומד בדרכו, תסביך האלוהות, העובדה שמדובר בפרפקציוניסט וקונטרול פריק מהמעלה הראשונה, חוש הצדק שעולה על הכל, הצורך להעביר את המורשת שלו הלאה, אפילו השימוש הבלתי פוסק בסיסמאות – כמו שאומרים באמריקאית, It All Comes Down To This. ולגמרי, Yes He Can!

קניה ווסט ופרצופיו הרבים יגיעו לישראל ב-30 בספטמבר, עוד פחות מחודש. יש לכם כבר כרטיסים?