אורי שכיב כבר בן 17. נראה שונה מהנער הצעיר שנרשם לפני שנתיים ל"אקס פקטור", אבל הכישרון עד שם, וגם העצב. אחרי שיר הבכורה "תביני", והסינגל השני "כשייגמר הלילה", מצא את עצמו שכיב מוציא במהלך מבצע "צוק איתן" שיר לזכר בנייה רובל ז"ל, בן דודתו מדרגה שנייה, שנהרג בקרבות.

לקח לשכיב זמן להתאושש מהאירוע הטראומטי, והיום הוא מוציא את "אף פעם", למעשה סינגל רביעי מאלבום הבכורה שלו שצפוי לצאת בהמשך השנה. זהו גם השיר היחידי באלבום ששכיב לא חתום בו על המילים והלחן, אלא דולב רם שכתב ופן חזות, שהלחין ועיבד עם נדב ביטון, המפיק המוזיקלי של שכיב.

"דולב רם פנה אלי עוד בתקופת 'אקס פקטור' והציע לכתוב לי, אבל אמרתי לו שאני לא לוקח שירים מאחרים, ומבצע רק שירים שלי", נזכר אורי שכיב. "אולי זה יישמע שחצני, אבל אמנים מוכרים שאני מעריץ הציעו לי שירים ולא רציתי אפילו לשמוע, כי רציתי אלבום שאת כולו אני יצרתי. אז הצעתי לדולב שניצור יחד שירים לזמרים אחרים, ישבנו יחד, ובאמת יצרנו כמה דברים, הוא מילים ואני לחן, שנתנו אותם לזמרים אחרים והם אמורים לצאת בקרוב".

-אוקיי.
"ככה נהיינו חברים. דולב ישב וסיפר לי עליו על החיים שלו, על האקסית שלו שהם נפרדו ושהפרידה נורא כאבה לו. הוא הראה לי טקסט שכתב, ומאוד התחברתי לשיר. רציתי להלחין אותו אבל הוא אמר שיש לזה כבר לחן. התאהבתי בשיר ולא רציתי לוותר עליו. למרות שזה קשה. כי זה אתגר בשבילי לשיר שיר של מישהו אחר, אני רוצה שכולם ישמעו אותו".

"יש לי את הסגנון של אורי שכיב"

-השיר הזה ממשיך את הקו שהתחלת בו - פולק ישראלי עם נגיעות מזרחיות. מזכיר את סגיב כהן.
"בנאדם, אני יכול לחבק אותך דרך הטלפון? (צוחק). בכל שיר באלבום אנחנו נותנים משהו קצת שונה. יש שיר בסגנון שלמה ארצי, ויש שיר אחד מזרחי, ויש שיר רוק. יש לי את הסגנון של אורי שכיב, אבל אין לי גבולות. אני יכול לכתוב בשפה יומיומית ואני יכול לכתוב בשפה ספרותית. ב'ייגמר הלילה' הבית הוא רוק, הפזמון זה פופ, ויש רוק אתני. יהיו באלבום הפתעות. אני אוהב לאתגר את עצמי. השיר שיוצא עכשיו הוא גם סוג של אתגר - להביא עומק בשיר שלא אני כתבתי".

-אתה בן 17. בגיל שלך עומר אדם כבר הופיע בקיסריה.
"ותראה מה זה עשה לו. הוא כבר שנתיים מספר בראיונות שזה היה מוקדם לו מדי, שהוא מתחרט, שהיה צריך לעשות דברים יותר לאט. אני לא רוצה לעשות היום קיסריה, אני רוצה להינות מהדרך. להגיע לקיסריה היום זה מהיר מדי, לא תהליך טוב".

עומר אדם בהאנגר (צילום: שרון רביבו)
"הוא התחרט שעשה הכל מהר". עומר אדם|צילום: שרון רביבו

-איך הגעת למוזיקה?
"אחי הגדול שר בבר מצוה שלו שיר לאבא שלי והחלטתי שגם אני רוצה לשיר בבר מצווה שלי. ושרתי סבבה. עוד לפני זה ראיתי מישהו מנגן בגיטרה ברחוב ומלא אנשים סביבו כשהוא בעולם משלו וקינאתי בו, רציתי גם. ביקשתי גיטרה מאמא, וזו היתה המתנה שלי לבר מצווה. אחרי הבר מצווה שמעתי שיר של דודו טסה שנקרא 'קחי אותי לטייל' והוא עשה לי דברים אחרים. נכנסתי לעולם אחר איתו. חשבתי שאם אני יכול לעשות לבנאדם אחד מה שהשיר הזה עשה לי - עשיתי את שלי בעולם. התחלתי ליצור, לכתוב שירים. בגיל 13 וחצי כתבתי את 'תביני'. על חברה שהיתה לי בכיתה ה'. סחבתי את הבאסה ממנה מכיתה ה' עד כיתה ז'. היום אני לא מבין למה, איך ילד בכיתה ה' מרגיש ככה. מכיתה ז' עד גיל 16 היתה לי חברה אחרת, שלוש שנים. למעשה 'תביני' הוא על שתיהן".

"יותר קל לי לכתוב על מישהו אחר"

-ב"כשייגמר הלילה" אתם נשארים ערים. מה עושים שם בבת-ים בלילות?
"(צוחק) הפירוש הוא לא בדיוק ככה. השיר נכתב על אהבה אסורה, והדובר מצטער בו על הכל. אבל הוא לא נכתב עלי, אלא על סיטואציה של מישהו אחר. יותר קל לכתוב על מישהו אחר, כי אתה מרגיש יותר חופשי, העיניים יותר פתוחות, יש יותר אומץ לכתוב את המילים האלה. הוא לא יכול להגיד את זה על עצמו, אז אני אגיד את זה עליו".

-זה קטע שלמדת מרמי פורטיס, לכתוב בהתבוננות על אחרים?
"מכל המנטורים פורטיס היה הכי פתוח איתנו. הוא הכי תיקשר איתנו מאחורי הקלעים, השמענו לו שירים".

רמי פורטיס 60 בבארבי (צילום: גיא פריבס)
"מאחורי הקלעים הוא היה הכי פתוח איתנו". רמי פורטיס|צילום: גיא פריבס

-ועכשיו יש לך חברה?
"עכשיו לא. המוזיקה היא עכשיו החברה שלי. אני בכיתה יא'. עם החברים בכיתה הדברים הכי זורמים. הם רגילים אלי, כי בכיתה ז' כבר שרתי להם בבוקר בכיתה את 'תביני' עם גיטרה. אז בשכבה שלי מתייחסים אלי רגיל. אבל מוזר להם שמשכבות אחרות באים להצטלם איתי. גם בטיול השנתי באו להצטלם איתי. אוטובוס שלם עצר כי  הילדות שם צרחו לנהג 'תעצור תעצור'. הוא חשב שקרה משהו. ואז הילדות האלה ירדו ובאו להצטלם איתי".

"יש לי הפרעת קשב וריכוז"

-איך אתה משלב לימודים וקריירה?
"זה לא פשוט. בשנה שעברה היו לי המון הופעות וכבר היו בגרויות. גם השנה יש בגרויות. עובדים קשה. השנה הורדתי בכוונה בכמות ההופעות, כדי שיהיה לי זמן לעבוד על האלבום וגם ללמוד. אחרי הגל הענק שיצרה התוכנית, רציתי להירגע קצת, להשתחרר, להבין איפה אני נמצא, ועכשיו הגיע הזמן. מבחינת לימודים, יש לי גם הפרעת קשב וריכוז. אני צריך שיגידו לי את אותו משפט כמה פעמים. אני קורא משפט הרבה פעמים כדי להבין מה אני קורא. עם מילים של שירים זה אחרת, תוך שנייה זה נקלט לי במוח. מנגינות אני תמיד זוכר".

-אז את דולב רם אתה זוכר תוך שנייה, אבל את ביאליק וצ'כוב לא?
"(צוחק) בספרות, היסטוריה ותנ"ך יותר קל לי, כי אני מקבל עניין והשראה. מתמטיקה ומספרים ואנגלית קשה לי ואני מתחרפן. חייב אנגלית, אבל קשה לי, למרות שיודע כמה זה חשוב".

-אז קח דיסק של הביטלס, תלמד אנגלית.
"הביאו לנו שיר לשיעור באנגלית, את 'Let Her Go' של פסנג'ר. היה כיף".

דודו טסה בבארבי (צילום: יובל אראל)
"לשנות למישהו את החיים כמו שהשיר שלו שינה לי". דודו טסה|צילום: יובל אראל

-איזה זמרים אתה מעריץ?
"אייל גולן, זוהר ארגוב, שלומי שבת. אמא שלי מאוהבת בריטה".

-היא שרה?
"לא. אמא שלי, סמדר, היה לה סרטן לפני כמה שנים והיא הבריאה. מאז היא לא יכולה לעבוד, אבל היא עוזרת לי בהכל, עובדת איתי, היא אמא מושלמת".

-כמה אחים ואחיות אתם?
"מאמא יש לי שני אחים, ומאבא יש לי עוד חמישה. הם נפרדו כשהייתי קטן. אבא שלי היה נשוי, אחר כך היה בזוגיות עם אמא שלי ונולדו שלושה אחים, אני השלישי. כשהייתי בן שנתיים הם נפרדו. אבא חזר לאישה הקודמת. הוא כמעט בן שבעים, והילדים שלו גדולים. אני גדלתי עם אמא ושני אחים".

"פתאום הייתי צריך לעזור לאמא"

-מי עזר לכם כשהיא חלתה?
"אלוהים עזר לנו כשהיתה לה מחלה. בגלל זה גם התחזקתי בדת. זה לא היה פשוט התקופה הזאת. אמא שלי, אין לי דרך להסביר מה שהיא עשתה בשבילנו כל השנים, ופתאום לראות אותה חלשה, ואתה צריך לעזור לה, זה קשה נפשית ופיזית. אחי הגדול יש לו משפחה בירושלים, אז אני ואחי שהיינו איתה והכי מפונקים, פתאום אני צריך להכין לה אוכל ולעזור לה בכל דבר בבית. השם נתן לי ולאחי כוח וריפא אותה. התחזקתי באמונה בגלל זה, ומאז נשארתי. מאז אני מחוזק, שומר שבת".

-כתבת על זה שיר?
"כן, שיר בשם 'מה שנתת לי'. כתבת אותו שבוע אחרי שהיא סיפרה לנו על הסרטן. כתבתי רשימה מה לא לעשות. אחי נשבר והיא נשברה אחריו. אני לא רציתי להישברף אז כתבתי רשימה מה לא לעשות ומה כן לעשות ואיזה בן להיות. הלחנתי את זה עם הגיטרה. נשארו מהרשימה כמה משפטים. זה שיר שממש חשוב לי והוא יהיה באלבום, שכבר גמור מבחינת היצירה. נוציא אותו בחודשים הקרובים".

-איפה תהיה בעוד שנה?
"רק אלוהים יודע. לא אתה ולא אני יכולים לדעת. האמת שמסקרן אותי לדעת. אני בטח כבר אעבוד על האלבום הבא. אמשיך באותה דרך. בטוח שאני אהיה בכיתה יב'".