1) המונח "ג'יגולו" מגיע במקור מרקדניות צרפתיות. ככל הנראה, הוא הופיע לראשונה בעיתונות הצרפתית בשנות ה-20 של המאה הקודמת. המילה ג'יגולו היא כנראה הטיה מאוחרת של gigolette- המונח הצרפתי לרקדנית מקצועית שיכולת לשכור את שירותיה כמלווה בנשפים וכל מיני ערבי ריקודים בצרפת (לאו דווקא עם קשר למין, אבל קל לעקוב אחרי רצף האסוציאציות). לפחות חלק מהמסורת הזו נשמרה, וחלק מהשירות שמעניק ג'יגולו מקצועי בן זמננו הוא ליווי במגוון סוגי ריקוד. מעניין אם זה כולל את הג'יג.

2) רוצה ג'יגולו צמוד לשבוע שלם? שימי 25 אלף דולר. וין ארמני הוא ג'יגולו ידוע בארה"ב, אפילו ג'יגולו-סלב. בראיון נרחב שהעניק למגזין "The Atlantic" בשנת 2014 הוא חשף את התעריפים ש"מומחה למתן חברה לנשים" - כך הוא קורא לעצמו – גובה מהלקוחות.

המחיר המינימלי הוא 400 דולר לשעה. לשעתיים לא תקבלו אותו בפחות מ-800 דולר, אבל אפשר לשכור אותו גם לסוף שבוע שלם ב-8,000 דולר. למי שמרים גבה, וין מזכיר שהם עובדים 48 שעות רצוף בלי תירוצים. הסכומים הולכים וגדלים עד 25 אלף דולר לשבוע שלם של ג'יגולו צמוד שיעשה כמעט כל מה שתרצו. נשמע קצת כמו "אישה יפה" רק הפוך? אז חכו שנייה.

 

3) צירוף מקרים הוליוודי מוזר: לפני שריצ'רד גיר גילם לקוח של זונה, הוא גילם ג'יגולו. זה היה בסרט "ג'יגולו אמריקאי" מ-1980, שהיה להיט גדול והזניק את גיר למעמד של כוכב.

דמויות של נערי ליווי היו גם ב"איידהו שלי" ו"יומן נעורים", אבל הסרט הכי משמעותי בהקשר הזה הוא "קאובוי של חצות", זוכה האוסקר מ-1969, עם ג'ון וויט בתפקיד של ג'יגולו דמיקולו בכובע בוקרים. שאלנו עליו את מבקר הקולנוע של מאקו, והוא אמר שזה הסרט הכי עצוב בעולם ואכל לנו את הראש בקשר אליו עד שהתחרטנו ששאלנו.

4) יצאניות צמרת הן בין הקליינטים של ג'יגולואים מקצועיים. בכלל, חשבתם פעם מיהן הנשים ששוכרות שירותי ג'יגולו? אז וין ארמני דיבר על זה בראיון ההוא ל"אטלנטיק": הלקוחות לדבריו הן בעיקר נשות עסקים שמרוויחות טוב, יצאניות צמרת ש"נמצאות על טיסות הלוך וחזור מדובאי ורוצות לקנות את הסחורה שלי לאיזה ערב כי הן לא מתפשרות", וגם "נשים רגילות" שמחליטות לפנק את עצמן. בסיכוי לכלמידיה, אנחנו מרשים לעצמנו להוסיף.

5) גברים שמעניקים שירותי מין היו קיימים מאז ומתמיד, אפילו בתנ"ך. ניתן למצוא אזכור לנושא הרגיש בספר דברים, פרק כ"ג, פסוק י"ח, בו כתוב: "לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל". על פי מספר פרשנויות, המושג "קדש" מתייחס לאדם שנותן שירותי מין בתשלום או כחלק מפולחן שכולל אקט מיני. בקיצור, מדובר באיסור על יהודים לעסוק במקצוע האשכרה עתיק בעולם.

כמובן שזנות גברית ידועה גם בשורשיה העמוקים בתרבות היוונית העתיקה, שבה גופו של נער צעיר נחשב נחשק ומושך אפילו אם בגדול היית בקטע של יווניות בגירות.

\

6) להיות ג'יגולו זה לא מסיבה. עד כמה שזה נשמע לנו מוזר כישראלים, מדובר במקצוע לכל דבר במקומות שבהם זה חוקי, כמו אוסטרליה. ועבודה, אתם יודעים, זאת עבודה.

שני מקצוענים מאוסטרליה התראיינו לפני כשנה וחצי ל-Cracked וחשפו מספר סודות ודילמות במקצוע. לדוגמה הם גילו שרבות מהלקוחות מגיעות אליהם בעקבות טיפול פסיכולוגי ובהמלצת המטפל או הסקסולוג (הרי מדובר במרשם חוקי). במקרה כזה צריך הג'יגולו לדעת לטפל בכל מיני בעיות בין הסדינים כדי לעזור ללקוחה.

האוסטרלים חשפו בעיה מקצועית נוספת: רבות מהנשים אוהבות לצאת לשתות או לנסות כל מיני סמים לפני העניין שלשמו התכנסנו, ואף אחד לא אוהב לשתות לבד. הבעיה המקצועית היא שאלכוהול, סמים וחומרים שונים אחרים עלולים לפגוע בתפקוד, עד כדי להרוס לך את הקריירה - אז מקצוען אמיתי צריך לדעת מתי לומר לא.

7) תעשיית הג'יגולואים בארה"ב תופסת תאוצה בשנים האחרונות. בחדשות ABC החליטו לא להתעלם מהתופעה, והכינו כתבה עם הצצה לא רעה לכל מיני זוויות של התעשייה. אין תרגום, אבל זה עדיין שווה:

8) מיה מארי פופ טוענת שברק אובמה היה פעם ג'יגולו. במהלך כהונתו השנייה של נשיא ארה"ב לשעבר, פופ האלמונית התראיינה וטענה שלמדה עם הנשיא במהלך ילדותם המשותפת בהוואי. היא סיפרה ש"בנות מעולם לא עניינו אותו (אובמה). הוא היה מסתובב עם גברים הומוסקסואלים מבוגרים לבנים ואנחנו קיבלנו פחות או יותר את הרושם שכך הוא רוכש את הקוקאין שלו". הריאיון ההזוי הזה התפרסם בתכנית של המטיף הימני ג'יימס דיוויד מאנינג, ואיך לומר זאת בעדינות – זה כנראה לא הדיווח הכי אמין בתולדות היקום.

9) ביפן אפשר לשכור שירותים של "חבר לבכות עליו". תסמכו על היפנים, שיהפכו כל דבר קינקי לאקסטרים קינקי: למה להסתפק בשירותי ג'יגולו רגילים כשאפשר לשכור שירותים של "חבר", ממש כמו בן זוג, לפריקה נפשית של רגשות, בכי, עצבנות ומה לא? רק בלי מין, כי זה יהיה מוזר.

זה אמיתי לגמרי: הבעת רגשות בפני זרים נחשבת התנהגות לא ראויה בחברה היפנית, אלא שנשים רבות בוחרות להתמקד בקריירה ולהישאר רווקות עד גיל מאוחר. אז מה עושים כשצריך מישהו קרוב לפרוק עליו את העצבים ואת הרגשות? הנה סרט דוקומנטרי קצר על התופעה הזאת, שלמען האמת לא נכנסת לטופ-200 של יציאות יפניות מוזרות.