המוצר האחרון של המעצב רן לרנר מטריף בימים אלה את השוק האמריקני. לקראת הסופרבול האחרון מילאו הרשתות הגדולות בארה"ב את חלונות הראווה שלהם ב-Guac Lock, קופסה המשמרת את המאכל הסמי-לאומי (ולחלוטין מקסיקני) של האמריקנים, הגוואקמולי. "כשתגידו לאמריקני שאתם רוצים למנוע מסלט האבוקדו להשחיר, הוא יזדהה מיד עם הצורך הזה. עיצבתי קופסה הרמטית שמאפשרת את הוצאת כל האוויר מתוכה. זה היה אחד העיצובים היותר מורכבים שעשיתי. את הסלט דוחפים כלפי מעלה עד שיוצא כל האוויר והיופי הוא שאפשר להמשיך ולדחוף את הבסיס מעלה כך שהקופסה תמיד נראית מלאה". כך מתאר לרנר את המוצר האחרון שלו, בינתיים.
בלי מעמד סלבריטאי, בלי השקות ענק ובלי טיפת פוזה, הפך רן לרנר למעצב המוצר האחראי לעשרות מוצרים שתמצאו באינספור בתים אמריקניים. אחרי יותר מ-15 שנים במשרד ניו יורקי הוא חוזר לארץ ומספר בראיון מיוחד ל-Mako LIVING על המעבר מעיצוב יוקרה לעיצוב יום יומי, על המוצר החדש שסחף את כל אמריקה, מה לדעתו צריך לקרות בשוק העיצוב הישראלי ועל ההחלטה לחזור לארץ.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
ליצור חוויית משתמש אחרת
את הרעיון לאחד המוצרים האחרונים שלו שאב לרנר מהמחשב של הבת שלו. "ראיתי אותה מכסה את המצלמה של המחשב בפלסטר. הבנתי שזו תופעה שמתרחשת גם בבנקים. אפילו ראיתי את זה ברקע תמונה של מארק צוקרברג, שכיסה את מצלמת המחשב שלו במסקינגטייפ". משם יצאה סדרה מקסימה של מדבקות סיליקון רב פעמיות שמאפשרות כיסוי מצלמות מובנות במחשב או בטלפון הנייד. כך לרנר עובד - הוא מזהה צורך אמיתי ומעצב מוצרים מותאמים ללקוח ולמשתמש. כך למשל, הרבה לפני joseph joseph הבריטים הביא לרנר לעולם את הסכו"ם המרחף. "אני שואף לאינטראקציה וקשר בין המוצר למשתמש. אני רוצה שהמשתמש יתכופף וינסה להבין איך המוצר עובד, ליצור חוויית משתמש אחרת".
עוד בילדותו מצא לרנר עניין בעיצוב מוצר, בלי לדעת מה זה עיצוב מוצר. "בשיעור היסטוריה הכנתי מודל של רוגטקה במקום לכתוב עבודה, בניתי טיסנים וגם בצבא התעסקתי בזה", הוא מספר. את התואר הראשון בעיצוב עשה בארץ וב-1998 המשיך לתואר שני ב-domus academy היוקרתית שבמילאנו: "שם קיבלתי 'בוסט' לביטחון העצמי. ראיתי שהרעיונות שלי לא פחות טובים בהשוואה למעצבים אחרים בעולם". כשסיים, שיגר עשרות קורות חיים לארה"ב ולאיטליה ומצא את עצמו עובד בסטודיו של אדריכל העל אדם טיהאני, גם הוא ישראלי לשעבר הידוע בעיצוב מסעדות ומלונות יוקרה ברחבי העולם.
העיצוב הישראלי השתנה
בארבע השנים שעבד אצל טהאני, עיצב לרנר מוצרי יוקרה בסדרות קטנות - מרהיטים ועד מוצרי שולחן אוכל - עד שהחליט לעשות תפנית, והחל לעצב סכו"ם לייצור המוני עבור חברות הענק Target ו-costco. בשנת 2004 פתח בביתו בניו יורק סטודיו לעיצוב, ובהמשך עבר לאזור מדיסון פארק. "זה קרה כשהרגשתי שיש לי מספיק ניסיון. רציתי לעצב מגוון רחב של מוצרים שכמה שיותר אנשים יוכלו להשתמש בהם". את הלקוחות הגדולים שלו השיג בשתי ידיו ורגליו בכל תערוכה גדולה שהייתה בעיר: "קשה ליצור חיבור עם לקוחות חדשים, בעיקר בארה"ב. באירופה יש יותר ניתוח אסתטי, אבל בארה"ב שאלת ה'יפה-לא יפה' לא נמדדת. רק 'מוכר-לא מוכר'. אני יודע שזה נשמע לא רומנטי אבל אני חושב שיש בזה משהו יותר נקי".
כמעט 14 שנים אחרי שפתח את הסטודיו שלו, כשהוא מעסיק מעצבים ומהנדסים המפוזרים ברחבי העולם, מצא את עצמו נודד בחזרה לישראל. "את הקרדיט לחזרה לארץ אני נותן לאשתי. מאוד התגעגענו למשפחה. אבל אני עדיין מאוד אוהב את ניו יורק ורואה בה בית נוסף". למרות החזרה לארץ, העסק נותר בניו יורק: "השוק האמריקני, כמו הרבה דברים במנטליות שם, נובע מהגודל העצום של ארה"ב וזה שוק מאוד מפתה. השוק הישראלי הוא מאוד קטן אז הראייה הישראלית צריכה לדעתי להיות לייצוא של עיצוב. מעצבים צריכים לשאוף לעבוד עם חברות אמריקניות ואירופיות".
עם שובו ארצה הבין לרנר את השינוי שעבר העיצוב הישראלי: "הישראלים מאוד אוהבים עיצוב ורואים את זה בחנויות העיצוב המקומיות. יש המון יצירה והמון יזמות שזה דבר מאוד ישראלי. לקח לזה זמן לקרות כאן, אבל שוק העיצוב המקומי הוא באמת אחר והרבה יותר מתקדם. עם זאת, השוק הוא קטן והשאלה היא מה מוכרים לשוק קטן? מצד אחד יש חברות של מתנות שפונות לקהל בינלאומי, ומצד שני יש לי הרגשה שנכון לעצב כאן בסדרות קטנות של מוצרי high end".
שימושים כפולים
לרנר היה בארה"ב וחווה את המשבר הכלכלי ב-2008, שלדבריו השפיע גם על העיצוב האמריקני. המוצרים החדשים הפכו להיות יעילים יותר, דקים יותר ובעלי חיים ארוכים יותר. המגמה הזו הביאה גם לשינוי בטעם האמריקני - ממוצרים "מקושקשים" עברו לסגנונות פשוטים יותר. "זה עשה דברים טובים מאוד לעיצוב", אומר לרנר, שבעבודתו תמיד השתדל "לעצב באחריות - מעובי החומר ועד לרעיונות שיש להם שני שימושים וחוסכים קניית מוצרים נוספים".
תפישה זו הביאה לעיצוב מוצרים מצליחים, ובהם מתקן לסכו"ם שהוא גם מתקן ייבוש המתאים למגירה או קופסת טישו שחלקה העליון הפך למגש אחסון, "כי לא רציתי לעצב עוד קופסת פלסטיק שאין בה צורך", הוא מסביר. מתקן ייבוש הכלים שעיצב עבור costco זכה בפרס "good design" ומוצר מוצלח נוסף שלו הוא ה-doodle book שעיצב עבור אומברה, והפך לאחד הלהיטים הידועים של החברה.
כשלרנר נשאל מה הדבר הבא עבורו הוא לא מהסס. "התשובה לשאלה כזו תמיד צריכה להיות 'המוצר הבא שלי'. כרגע אני מאוד מתעניין בשילוב של רהיטים והייטק ומקווה להיכנס לתחום הזה".