הלוקיישן: פרברי שנגחאי, העיר המאוכלסת ביותר בסין, שהיא המדינה המאוכלסת ביותר בעולם. "הגעתי לשנגחאי ב-2008 כדי ללמוד סינית ומהיום הראשון החלטתי שכאן אני נשאר", מספר דן לשם.

בני הבית: ליסה ווּ (38), מנהלת משרד בחברת מיזמים חינוכיים, דן לשם (36) מנהל מכירות בחברה השקיה ישראלית, נויה בת 5 ורועי בן 3. "בחרנו לילדים שמות שיישמעו טוב גם בסינית וגם בעברית. הם לא אופייניים לסין אבל נוחים להגייה. יש לילדים גם שמות סיניים -  רועי הוא Wu Zi Rui ונויה היא Wu Chen Yue. שם המשפחה הסיני הוא של ליסה למרות שבאופן מסורתי הילדים אמורים לקבל את שם האב".

הדירה: 140 מ"ר עם שלושה חדרי שינה, בקומה השמינית מתוך 14, בשכירות. "כתוצאה מהצפיפות הדמוגרפית העירונית בסין, צורת המגורים הנהוגה היא ב'קומפאונד' – מתחם שמאגד בתוכו מגדלי מגורים, פארקים, חנויות, מגרשי משחקים ולפעמים גם בריכה וחדר כושר. במתחם כזה יכולות לגור מאות ואף אלפי משפחות. הקומפאונד שאנחנו גרים בו בשנה האחרונה הוקם ב-2005 ונקרא 'הגן הספרדי'".

שנגחאי (צילום: דן לשם)
שנגחאי. העיר המאוכלסת בסין|צילום: דן לשם
תמונה משפחתית (צילום: דן לשם)
משפחת לשם וו: דן, ליסה, רועי ונויה|צילום: דן לשם

נוף מהחלון (צילום: דן לשם)
הנוף מחלון הדירה. אלפי אנשים בכל מתחם|צילום: דן לשם

עוד בערוץ עיצוב הבית: 

 הקומפאונד: אדריכלות אופיינית

"הקומפאונד הוא צורת בנייה חדשה שמתאימה לסגנון החיים החדש. לפני שנות ה-90 נבנו בסין בעיקר מגורי פועלים בסגנון קומוניסטי, הווה אומר דירות למשפחה שכוללות חדר שינה אחד ושטחן הכללי הוא 50 מ"ר. בתים ותיקים יותר בשנגחאי, מלפני שנות ה-60, נבנו בסגנון מערבי לחלוטין. ערכם נחשב גבוה וכיום הם מאכלסים קשישים או עשירים. דירת מגורים סינית שנבנית היום, מקובל שיהיו בה שני חדרי שינה וחדר רחצה אחד. זה מספיק היות ולרוב המשפחות רק ילד אחד".

כמה זה עולה לנו: "שכר הדירה שלנו הוא כ-5,000 שקלים (9,500 יואן), ונוספים אליו חשבונות חשמל, מים, גז, אינטרנט וכבלים. מושג הארנונה לא קיים אבל בעלי הדירות משלמים להנהלת הקומפאונד דמי ניהול ותחזוקה שנתיים. בכל קומפאונד  יש 'אב בית' שמטפל בתקלות חשמל ומים וזמין 24 שעות ביממה דרך מוקד. אלו מחירי הפרברים, כמובן שבקומפאונדי יוקרה באזורים מרכזיים העלות כפולה ואף יותר מכך. צריך לזכור שבגלל הביקוש הגבוה ערך הדירות בשנגחאי עלה פי 10 במהלך 15 השנים האחרונות".

עיצוב: "בסין נהוג להשכיר דירות עם כל הריהוט בפנים, לרבות מכשירי חשמל, כך שלא אנחנו אחראים לרוב הבחירות בדירה. קיימת גם אפשרות לשכור דירה ריקה ולהזמין ריהוט אונליין, שמגיע במשלוח מיוחד תוך יומיים. אופרציה כזו היא יותר מסורבלת ודורשת התנהלות מאומצת מול אנשי מקצוע עממיים שאינם דוברי אנגלית או מול ספקים דוברי אנגלית שמציעים 'מחירון מיוחד לזרים', כלומר יקרנים".

תמונה מבחוץ (צילום: דן לשם)
הקומפאונד מבחוץ. צפוף אבל שמח|צילום: דן לשם
כיכר פנימית במתחם (צילום: דן לשם)
כיכר פנימית במתחם|צילום: דן לשם
שטח ציבורי במתחם (צילום: דן לשם)
שטח ציבורי במתחם|צילום: דן לשם
סלון (צילום: דן לשם)
הסלון. הדירות מעוצבות מראש|צילום: דן לשם
סלון מכיוון אחר (צילום: דן לשם)
שולחן הזכוכית הוא פריט טרנדי ומופיע בבתים רבים|צילום: דן לשם
  

האם פנים הבית שלכם דומה לבתים אחרים או שונה מהם? 
"גם וגם. מבחינת הרגלים דומים - הסינים לא מחזיקים מייבשי כביסה, הם מאמינים שרק אור שמש ישיר קוטל את החיידקים בבד, ולכן המרפסות שלנו משמשות לתליית בגדים ופחות כמרחב מחיה.  גם מדיחי כלים הם לא מכשירים משכנעים בעיני הסינים ואנחנו שוטפים כלים רק בשיטה הידנית.

אבל הדירה שלנו גם שונה, מכמה בחינות:  יש בה שני חדרי שירותים ורחצה, למשל. ברוב הדירות בסין המקרר נמצא בפינת האוכל ואצלנו הוא במטבח. הריהוט שלנו יותר מודרני לעומת מרבית הבתים שבהם רהיטי עץ כבדים ועתיקים. בסלון יש לנו קיר כהה ודרמטי בעוד שסינים לרוב יעדיפו צבעוניות רגועה ובהירה, ויש לנו שטיח, שזו לא העדפה נפוצה".

איזה פריט מאפיין את התרבות וניתן למצוא בכל בית?
"שולחן הזכוכית שבסלון הוא פריט מאוד טרנדי כרגע, ונמצא בדירות רבות. מעבר לכך המטבח הוא חלל מאפיין - בגלל אופי הבישול המקומי שכולל הרבה שמן והרבה עשן, כל מטבח כאן מצויד בדלתות זכוכית שמפרידות אותו מהבית, וקולט אדים עוצמתי".

פנורמה סלון (צילום: דן לשם)
צילום: דן לשם
פינת אוכל (צילום: דן לשם)
צילום: דן לשם
מטבח (צילום: דן לשם)
המטבח. קולט אדים עוצמתי הוא סטנדרט|צילום: דן לשם
חדר שינה (צילום: דן לשם)
צילום: דן לשם
חדר ילדים (צילום: דן לשם)
צילום: דן לשם
חדר אורחים (צילום: דן לשם)
צילום: דן לשם
  

יש בבית מאפיינים ישראליים?
"יש המון ספרי ילדים וגם מזוזה וחמסה. כל השאר מייד אין צ'יינה".

מה מזכיר לכם את ישראל?
"אין שום דבר ישראלי במקום המגורים או בסביבה שלנו. שנגחאי ענקית והישראלים פה הם טיפה בים. אנחנו יוצרים בעצמנו זיקה ישראלית דרך מפגשים עם חברים מהקהילה, השתתפות באירועים ושיחות בעברית עם הילדים". 

מתגעגעים לישראל? 
"מתגעגעים למזג האוויר, לשמש, לים, לפירות והירקות, ולטיולים ספונטניים בטבע עם הילדים. בשנגחאי יורד הרבה גשם, גם כשחם".

יש לכם כוונה לחזור? 
"יוצא לנו להגיע לביקורים ארוכים בארץ פעם או פעמיים בשנה. בסך הכל החיים בשנגחאי טובים ועכשיו יש טיסות ישירות לארץ אז המרחק כבר לא גדול כפי שהיה".

במדור הקודם: בונז'ור מרסיי – בית של שף ומעצבת   
 >> רוצים עוד? עשו לייק ל-living בפייסבוק