סיפורו של הבית הצבעוני בשכונת בקעה מתחיל בסיר ג'חנון. האדריכל מתי רוזנשיין הגיע לארוחת שבת אצל אמו הבשלנית, שהכינה בהפתעה ג'חנון למשפחה. דודו שיחק קצת עם האש וכל הסיר נשרף. "כאב לי הלב לזרוק אותו לפח", מספר רוזנשיין, "אז עיטרתי אותו בצבעים בהשפעה של סוזנים. זאת היתה השראה לבית הזה. אמנם לחם שרוף, אבל היה בזה משהו נורא ירושלמי וזה השפיע על מה שעשינו בבית". חזונו של רוזנשיין התחבר לזה של בעלת הבית חובבת הצבע, ויחד הוחלט לבנות את הבית כמעשה טלאים שמתחברים אלה עם אלה בהרמוניה.

חזיתו של הבית הירושלמי היא התזכורת האחרונה לבית המקורי שנבנה לפני כמאה שנים. תכולתו רוקנה לחלוטין ואף נבנתה קומה נוספת. גודלו של הבית המחודש הוא כ-200 מ"ר, והוא כולל מטבח, חדר ארוחת בוקר, סלון, חדר אוכל, מבואת כניסה רחבה וחדר עבודה בקומה הראשונה ועוד חמישה חדרי שינה בקומה השנייה לבני המשפחה המתגוררים שם: זוג הורים וארבעה ילדים בני שנתיים עד 15.

בית בבקעה. השראה סיר ג׳חנון שרוף. (צילום: אילן נחום)
ההשראה: סיר ג׳חנון שרוף|צילום: אילן נחום
בית בבקעה. השראה ג׳חנון מקושט 6 (צילום: מתי רוזנשיין)
מעשה טלאים|צילום: מתי רוזנשיין
בית בבקעה. השראה ג׳חנון מקושט 3 (צילום: מתי רוזנשיין)
בלחם השרוף היה משהו נורא ירושלמי |צילום: מתי רוזנשיין
הבית בבקעה חזית 3  (צילום: אילן נחום)
חזיתו של הבית הירושלמי |צילום: אילן נחום
הבית בבקעה חזית 4  (צילום: אילן נחום)
תזכורת אחרונה לבית המקורי שנבנה לפני כמאה שנים|צילום: אילן נחום
 
הבית בבקעה חזית 2  (צילום: אילן נחום)
תכולתו רוקנה לחלוטין ואף נבנתה קומה נוספת|צילום: אילן נחום

הבית בבקעה חזית  (צילום: אילן נחום)
גודלו של הבית המחודש הוא כ-200 מ"ר|צילום: אילן נחום

עוד באתר לעיצוב הבית:

אליס מארץ הפלאות

"כל חלל קצת שונה ואמור ליצור אווירה אחרת, אבל המטרה שחללים יזרמו אחד לתוך השני", מסביר רוזנשיין. מהמטבח בעל התקרה הגלית שקירותיו מכוסים בקרמיקה כחולה, דרך חדר האוכל האדום שיוצא ממנו והסלון המתון יותר בהמשכו, כל חדר טומן בחובו הפתעה, או "מוזרות", להגדרתו של רוזנשיין, אחת מהמטרות המוצהרות בתכנון הבית. אחת הדלתות בבית, למשל, נראית כאילו נלקחה היישר מ"אליס בארץ הפלאות": היא נמוכה ובקושי אפשר לעבור דרכה ולידה ניצבת דלת סטנדרטית.

האקלקטיות המשוגעת של הבית באה לידי ביטוי גם בעירוב התרבויות בתוכו. באחד החדרים תמצאו מנורה בהשפעות מרוקניות, באחר קמרון (קירוי קשתי) בעל ניחוח היסטורי, שילובי של אבני טרסות או ריצוף שפורק מבית ישן לצד אלמנטים מודרניים יותר. בהרבה בחינות גם האלמנטים הקלאסיים יותר זכו לפרשנות מודרנית, נקייה ונטולת עיטורים, כמו הקשתות העדינות נטולות הפיתוחים המפוזרות ברחבי הבית. בכל הבית אין כמעט פריט אחד מתועש - הכל מלאכת יד, מהאריחים בשירותים ועד למתלה הסירים במטבח.

בית בבקעה רחבת הכניסה (צילום: אילן נחום)
מבואת כניסה רחבה |צילום: אילן נחום
בית בבקעה קימרון בתקרה  (צילום: אילן נחום)
קמרון בעל ניחוח היסטורי|צילום: אילן נחום
הבית בבקעה  (צילום: אילן נחום)
חללים שזורמים אחד לתוך השני|צילום: אילן נחום
בית בבקעה הול כניסה  (צילום: אילן נחום)
הול הכניסה. כל חדר טומן בחובו הפתעה|צילום: אילן נחום
בית בבקעה מבט לחדר האוכל  (צילום: אילן נחום)
מבט לחדר האוכל|צילום: אילן נחום
בית בבקעה פינת אוכל  (צילום: אילן נחום)
בית בבקעה פינת אוכל|צילום: אילן נחום
בית בבקעה מטבח 2 (צילום: אילן נחום)
כל חלל קצת שונה ואמור ליצור אווירה אחרת|צילום: אילן נחום
בית בבקעה מטבח  (צילום: אילן נחום)
הכל מלאכת יד, גם מתלה הסירים במטבח|צילום: אילן נחום
בית בבקעה מטבח 3  (צילום: אילן נחום)
שילובי של אבני טרסות או ריצוף שפורק מבית ישן עם אלמנטים מודרניים|צילום: אילן נחום

בית בבקעה יציאה לחצר (צילום: אילן נחום)
יציאה למרפסת רחבת ידיים|צילום: אילן נחום

המשכיות ויזואלית בין החללים

הבית מאזכר בתכנונו בתים ירושלמים מסורתיים בסידור החללים סביב חלל מרכזי. וכך, דרך הכניסה לבית מגיעים לרחבה המקשרת בין המטבח, חדר ארוחת הבוקר, הסלון המרכזי וחדר אוכל נוסף, שבהמשכו מרפסת רחבת ידיים. "האתגר הוא ליצור קשר והמשכיות ויזואלית בין החללים", מסביר רוזנשיין. "כאן ניתן למשל להיות בחדר אחד ולקבל מבט רחוק, דרך חלל נוסף למרפסת". גם בקומה השנייה מתפתח הבית מתוך החלל המרכזי שבמעלה המדרגות - פינת המשפחה. החדרים של בני המשפחה בנויים סביבה וכך גם המרפסת הגדולה הצופה אל הרחוב.

בעלת הבית ביקשה בית נינוח ומאוד מקומי, שמתחבר לנופה של העיר. גם רוזנשיין מאמין שהאדריכלות חייבת להתייחס באיזה שהוא אופן למקום שבו ממוקם הבית. הקונטקסט, הוא מסביר, חשוב מאוד ונותן אוריינטציה - תחושה של מאיפה הגיעו ולאן הולכים. "הנטייה הטבעית הברורה שלי היא הרבה יותר מודרנית ומינימליסטית, אבל אני משתדל שזה יהיה חם, לא מנכר וקשור למקום. זה בא לידי ביטוי בהרבה חומרים, למשל. בית צריך להיות פונקציונלי לחלוטין אבל לעורר את הרגש, בלי זה הוא לא שווה כלום".

בית בבקעה סלון 2  (צילום: אילן נחום)
הסלון. הבית מאזכר בתכנונו בתים ירושלמיים מסורתיים|צילום: אילן נחום
בית בבקעה סלון  (צילום: אילן נחום)
חם, לא מנכר וקשור למקום|צילום: אילן נחום
בית בבקעה פינה בסלון (צילום: אילן נחום)
צילום: אילן נחום
בית בבקעה מעלה המדרגות (צילום: אילן נחום)
בית בבקעה מעלה המדרגות|צילום: אילן נחום
בית בבקעה 5 (צילום: אילן נחום)
גם פונקציונלי וגם מעורר רגש|צילום: אילן נחום
בית בבקעה מקלחת ושירותים  (צילום: אילן נחום)
מקלחת ושירותים|צילום: אילן נחום
בית בבקעה חדר שינה ילדים (צילום: אילן נחום)
החדרים של בני המשפחה בנויים סביב פינת משפחה|צילום: אילן נחום
בית בבקעה חדר אמבטיה (צילום: אילן נחום)
צילום: אילן נחום
בית בבקעה תכנית קומה 1 (צילום: אילן נחום)
תוכנית קומה 1|צילום: אילן נחום

בית בבקעה תכניות קומה 2 (צילום: אילן נחום)
תוכנית קומה 2|צילום: אילן נחום