אז רגע לפני שפסח מגיע ומרחיק מאיתנו את החמץ לשבוע (וכן, גם את הבירה), לא יכולתי לחשוב על דרך נעימה וחווייתית יותר להיפרד זמנית מהמשקה המריר מאשר להגיע ליריד בוטיק ייחודי המורכב ממבשלות מקומיות המייצרות בירה במגוון רחב של צבעים וטעמים, להתרשם מתהליך הייצור כפי שמתארים היצרנים השונים וליהנות מסדרת טעימות המדגישות את הייחודיות של כל מותג. בין המבשלות המשתתפות בפסטיבל ניתן למצוא את הדיקטטור, נגב, החצר, מלכה, הדובים, באשה-פלום מבאר-שבע ואפילו דוכן של מזקקת וויסקי מרמת הגולן.
בשנים האחרונות, מתחם התחנה הראשונה שבירושלים הפך יותר ויותר למוקד תרבות עבור תושבי ירושלים והסביבה בכל טווח הגילאים. במקום ניתן למצוא מסעדות, דוכני אמנים שונים, שוק איכרים, ירידים, הפעלות לילדים, ברים, ליין הופעות ועוד, ופסטיבל הבירה הוא רק אחד מאירועי התרבות בזמן האחרון שיש למתחם להציע.
אז מאיפה מתחילים? מתחם רחב של דוכנים עם כ"כ הרבה סוגים ושמות, חלקם מוכרים לי יותר וחלקם פחות. גילוי נאות: אני מת על בירה. לא ברור למה, אבל משהו במרירות ובארומה שלה עושה לי את זה, ועוד יותר אם מדובר בשילוב של שמש חמה ובקבוק קר כקרח. כשיוצא לי להיות בחו"ל, אני תמיד משתדל לטעום את המקומית של אותה מדינה, החל בבירות החיטה הסמיכות באירופה, דרך הלאגר הכהה בצפון אמריקה ועד בירות אקזוטיות מאורז באסיה. משהו בזה גורם לי להרגיש מקומי ואפילו רק לרגע (זה לפחות מה שאני אומר לעצמי).
אחרי סיבוב ארוך בין הדוכנים השונים, המלצות מגוונות ממבקרי הפסטיבל ושלל טעימות מהתוצרת של כל מותג, אני גאה להציג את שלושת הפייבוריטיות שלי. הבחירה לא הייתה קלה בכלל, בהתחשב בטעם המיוחד והמרענן של כל דוכן שהפתיע אותי כל פעם מחדש – מה שגרם לתחרות להיות צמודה עוד יותר.
הדובים - פיניקס
'אנו עושים ניסויים בבני אדם' כך מבשר השלט בדוכן של מבשלת הדובים. כבר הסתקרנתי. "אנחנו מייצרים בירה כבר מעל ל-7 שנים" אומר לי רותם ממבשלת הדובים. "הייתה לנו מבשלה באור יהודה שנסגרה לפני כמה שנים והיום אנו מבשלים את התוצרת שלנו במקומות שונים. הסגנון שלנו הוא בעיקר IPA (India Pale Ale) סגנון אנגלי עתיק שהומצא בתקופה שאנגליה שלטה על הודו, וכדי לשמר את הבירה במהלך המסע הארוך למזרח הם הוסיפו לחביות כמויות נכבדות של כשות ואלכוהול. במהלך הזמן, קמו מבשלות בהודו וסגנון הייצור הזה פסק. בתחילת שנות ה-80 כאשר קמו בארה"ב מבשלות הקראפט גילו היצרנים מחדש את הסגנון האבוד ומאז החלו לייצר בשיטה זו בשנית. הבירות שלנו מאוד כשותיות, משוגעות, מאתגרות, בירות מרירות, ארומטיות המכילות כשות מזנים שאנחנו אוהבים. בפיניקס לדוגמא, אנו משתמשים בזני כשות לא פירותיים דווקא אלא עשבוניים יותר (מלשון עשב) מה שנותן לבירה את הארומה הייחודית לה. זו הייתה הבירה הראשונה שייצרנו לאחר שהמותג היה רדום כשנה ונפתח בשנית, ולכן בחרנו בשם 'פיניקס' על שם עוף החול המסמל לידה מחדש והתחדשות." הפיניקס היא בירה בהירה, בעלת 6.3% אלכוהול, עם קצת מתיקות מהלתת המאזנת את המרירות הגבוהה כתוצאה מהכמות המרובה של הכשות.
הדיקטטור - אייריש רד לפרוייג
"הדיקטטור קיים כבר כמעט 4 שנים" אומר לי יותם, אחד מהבעלים של מבשלת הדיקטטור. "אנחנו עושים שישה סוגים של בירה, שלושה לאורך כל העונה – 'Bitter' היותר קלילה, קייצית ונעימה, 'Irish Red' בירה אדמונית וקצת קרמלית, ואת ה'Pale Ale' היותר מרה ופירותית - ושלושה נוספים כמהדורה מיוחדת – ה'פורטר' שהיא יותר כהה, עשירה מאוד בטעמי קפה ושוקולד מריר, 'אקספיריאנס וואנס' שלנו שהיא בעצם שילוב בין 2 מתכונים מה שיוצר בירה מתוקה עם סיומת מרה וה-'אייריש רד לפרוייג' שזו האייריש רד שלנו שאנו משלבים אותה עם הוויסקי הסקוטי לפרוייג, מהדורה מאוד ייחודית בעולם". אחרי הקדמה כזאת, אני בוחר ללכת קודם על הטופ. יותם מוזג לי מהלפרוייג ואני טועם. בום. בירה קרמלית מתקתקה בבסיס שלה, בצבע קרמלי-נחושת, מרגישים את הוויסקי בצורה מאוד מעושנת אגרסיבית, בירה טובה שמתפוצצת לך בתוך הפה. יותם מחייך. "הוויסקי מאוד מורגש. בכל בקבוק 330 מ"ל יש כמעט מנה של וויסקי, מה שמקנה לה 6.9% אלכוהול. אנחנו אוהבים לשחק בבירה, אוהבים לשחק בוויסקי וזאת התוצאה. התחלנו לבשל בבית, עברנו למבשלות אחרות, נכנסנו לפן היותר עסקי שיווקי והיום אנחנו מותג בירה – אל תקרא לזה מבשלה! – מותג בירה מאוד קטן אבל חצוף כמו השם שלו, אנחנו מייצרים כמעט 5000 ליטר בירה בחודש, ובשנתיים הקרובות אנחנו מתכננים לפתוח מבשלה משלנו באיזור עמק חפר".
החצר- הופהד
"לפני כשבע שנים הקמנו ארבעה חברים בלוג בירה כדי לסקר ולקדם את תרבות ועולם הבירה בישראל" מספר לי אריאל ממבשלת 'החצר', אחת המבשלות הצעירות והמבטיחות שהגיעו ליריד. "כחלק מהחוויה הזאת נפגשנו עם הרבה מבשלים ישראליים, יצרני בוטיק ועוד אנשים מהתחום ואז החלטנו שאנחנו חייבים לנסות גם להיות חלק מזה. התחלנו לבשל קצת בבית, ראינו שיוצא טעים, זכינו גם בכמה פרסים ואז החלטנו להפוך את זה למסחרי. כיום אנחנו מבשלים במתכונת של בירות מתחלפות, כל פעם אנחנו מבשלים כ-600 ליטר בסגנון מסוים וכשהיא נגמרת אנחנו מתחילים לבשל את הסגנון הבא. היום אנחנו מציגים לראשונה בירת IPA שהגיעה לאחרונה מהמבשלה, היא נקראת הופהד (Hophead) וכאן ביריד זו בעצם המזיגה הראשונה שלה אי פעם". יוחאי, אחד ממקימי המבשלה מוסיף ומציין "בזמן האחרון אנחנו רואים יותר ויותר בירות בסגנון ה-IPA בארץ. אנחנו לקחנו את הגלגל קצת אחורה ל-IPA בסגנון של שנות ה-80 שבעצם מאזנת מאוד בין טעמים פירותיים, ארומות של פירות הדר ופירות טרופיים, ממש לתת חוויה של סלט פירות באף ובטעם ביחד עם מרירות ומתיקות מעודנת מלתתי קרמל שיש בבירה. הבירה הזאת מלווה אותנו מ-2012 בבישולים ביתיים, ב2013 זכתה בפרס בתחרות מבשלים ביתיים, ועכשיו החלטנו לחשוף אותה לקהל הרחב בשיווק מסחרי. הבירה בגוון קש עד זהב, בעלת שני קווים מרכזיים – מצד אחד פירות הדר, אשכולית ומצד שני פירות טרופיים כמו מנגו פסיפלורה כתוצאה מאיזון שני זני כשות שכל אחד שובר לכיוון שלו בין מרירות חזקה למתיקות. לבירה 6.8% אחוז אלכוהול שכמעט ולא ניתן להרגיש אותם בטעם מה שהופך את חווית השתייה לקלילה מרעננת ומפתיעה".
אם לסכם את החוויה, מדובר בבשורה מרעננת בתרבות הבירה בישראל. בכל שנה קמות עוד ועוד מבשלות בסגנונות מגוונים ומופרעים המצליחות עם הזמן לפרוץ דרך וניתנות להשגה ביותר ויותר ברים ומסעדות ולא רק בחנויות המפעל. אז אם אתם חובבי בירה (וגם אם לא כל כך) מומלץ מאוד להגיע ולהתרשם מהארומה והטעמים הייחודיים של שלל סוגי הבירות בדוכנים לצד הופעות חיות. בנוסף, ביום שישי הקרוב (7.4) תתקיים ביריד תחרות מבשלות ביתיות בהפקת "בירתנו", בה יקחו חלק כ30 חובבי בירה שנרשמו לאירוע.
פסטיבל בירות בוטיק. ט' – י"א ניסן (5-7.4.2017) בין השעות 24:00 – 18:00, במתחם התחנה הראשונה בירושלים. הכניסה חופשית, הטעימות בתשלום