>> לעמוד פייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?
"הן לעולם לא לובשות ג'ינסים"
לבנותיה של סופי מיי דיקסון בת ה-22 יש גם שמות מאוד ייחודיים לצד ארון הבגדים והאקססוריז המתפקע שלהן. האם קראה להן פרינסס בליס ופרשס בל, והשתיים לעולם לא יצאו מהבית בלי שעורן יבהיק בצבע שמעיד על חופשה קריבית. למעשה, הילדות לא מבלות הרבה בים, הן עסוקות מדי בישיבה במכון היופי לצד אמא שלהן. במכון הבנות כבר מכירות היטב את הרוטינה: תוספות שיער בלונדיניות, הדבקת ציפורניים אקריליות, פדיקור ושיזוף בהתזה. הבנות אמנם משחקות ומשתובבות בדיוק כמו יתר הילדות בגילן, אך הן עושות זאת בבגדים של ראלף לורן וכשחישוקי זהב טהור מתנדנדים מאוזניהן הקטנות.
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
השתיים זכו לאחרונה להשתתף, לצד אמא שלהן כמובן, בתוכנית דוקומנטרית בטלוויזיה האנגלית, בשם 'בלינגינג אפ בייבי', שחושפת עד אילו מרחקים ילכו הורים על מנת ליפות ולייחד את ילדיהם. על פי מסקנות התוכנית, מדובר בעסק שגורף לא פחות מחמישה מיליון ליש"ט בשנה בבריטניה לבדה, וכמובן שהטרנד נדד במקור מארה"ב, שם התעשיה גדולה אף יותר. המלתחה של פרינסס ופרשס הצעירות, הכוללת לא פחות מ-40 שמלות מעצבים בשווי של 50 ליש"ט ומעלה לאחת, נמצאת בחדר מעוצב ונוצץ בהתאם. סופי מיי מודה כי שווי המלתחה עבר מזמן את ה-4,000 ליש"ט, ומכיל גם שמלות כמו זו של דולצ'ה וגבאנה שעלתה 400 ליש"ט. "אני רוצה להעניק לבנות לוק קלאסי", אומרת דיקסון, "אני לא רוצה שהן ילבשו דברים מודרניים מדי, הן לעולם לא לובשות ג'ינסים ואני לא אקנה בחיים משהו שאפשר למצוא בכל רשת או חנות רגילה. הביקורים במכון היופי והבגדים של הבנות לעולם לא יבואו לפני שהחשבונות שלנו משולמים ויש אוכל ושתיה בבית. אני לא מטומטמת. אני גם לומדת בקולג' עכשיו כדי להבטיח להן עתיד טוב יותר, ואני לא שותה, מעשנת או לוקחת סמים, וממעטת בהוצאות אחרות".
לבנות יש גם נעליים ייחודיות ומעוצבות שעוטות את ציפורניהן משוחות הלק, מבית קונברס, אגס והאנטר ווליס. "אני משלמת אקסטרה על דוגמאות מעוצבות שמשלבות בהן קריסטלים של סוורובסקי", מסבירה דיקסון. "הן כמו התינוקות של ברבי. אם ברבי היתה אישה אמיתית אז אלה היו הילדות שלה". דיקסון מעדיפה שלא לחשוף איפה הבוב קן בכל הסיפור הזה, פרט לעובדה שהשניים נפרדו כשהיתה בתם הצעירה בת פחות משבועיים. "אני רוצה שאנשים יביטו בילדות שלי כשהן עוברות ברחוב, מה העניין הגדול?", היא שואלת. "אנשים יכולים לשפוט אותי, אבל אין כל פסול בלרצות שהילדים שלך יראו במיטבם. אי אפשר לנצח. אם לא תטפלי בהם את אמא רעה, וגם אם כן. אני מלמדת את בנותיי להיות גאות במראה שלהן".
דיקסון לא נותנת לבנותיה להשתולל בחוץ ומעדיפה לרכוש להן משחקים מתורבתים יותר, שיעסיקו אותן. "אם הן יטפסו על עצים וישחקו בבוץ אני אמות", היא אומרת. "זו תהיה טראומה, אני לא נותנת להן לצאת מהבית בלי שיער מוברש, ולא סובלת את האמהות שגוררות אחריהן ילדים עם אף מלוכלך. זה הרי הרבה יותר גרוע ממה שאני עושה, ואת זה לא מבקרים. אנשים אומרים לי דברים מרושעים מאוד, אבל אני לא נותנת לזה להשפיע".