״אבא, סיפור. אנ׳ לא יכול לישון״, שר מיקי גבריאלוב באחד משירי הילדים המקסימים ביותר, ומעביר חוויה שכל מי שזכה לה ייזכר בה בערגה. עכשיו מחקר חדש של הארוורד מגלה שבקריאת סיפור מצד האב ישנם יתרונות התפתחותיים רבים, שעולים, לא נעים להגיד, על היתרונות מקריאה של האם.

ידוע כבר מספר שנים, ומגובה במחקרים רבים, כי קריאת סיפורים משמעותית מאוד להתפתחות הילד מבחינה קוגניטיבית, מילולית וגם רגשית, ושאין זמן איכות טוב מזה, בעיקר כאשר הילד יושב בחיקו של ההורה, אך המחקר החדש של הארוורד מוצא שהילדים משיגים תועלת גדולה יותר כאשר האב קורא, זאת בעקבות הבדלים בין הגישה הגברים והגישה הנשית לקריאת הסיפור. מסתבר שלאמהות יש נטייה לשאול על הסיפור שאלות עובדתיות, ולהתנהג כמו מורות, והאבות שואלים שאלות אבסטרקטיות יותר ומובילים לדיונים ושיחות מעולם הדמיון.

 ״ההשפעה שיש לאבות על הילדים עצומה, בעיקר אם הם מתחילים לקרוא להם מאוד מוקדם, לפני גיל שנתיים״, אומרת החוקרת הראשית, אליזבת דורסמה, שאספה את נתוניה לאחר מחקר בן שנה בו קראו 500 אמהות ו-500 אבות סיפורים לילדיהם לפני השינה. ״דווקא הבנות הן אלה שהקריאה הגברית השפיעה עליהן לטובה באופן מיוחד. קריאת הסיפורים נחשבת למטלה נשית ברוב הבתים, והילדים הרבה יותר דרוכים ומרוכזים כשהאב קורא להם. זה מיוחד עבורם. נשים וגברים ניגשים למשימה באופן שונה. כשיתקלו, לדוגמה, בציור של עץ תפוחים וסולם, האמהות ישאלו כמה תפוחים יש על העץ, והאבות יגידו משהו כמו: 'תראה, סולם. זוכר שפעם היה לי סולם באוטו?' זה נקרא אתגר קוגניטיבי, כי הילדים צריכים להשתמש בשפה ולפתח אותה כדי לנהל את השיחה הזאת. גם תחושת הנינוחות ששאלות לא מאיימות כאלה משרה עוזרת ללמידה.״

בחורה מקריאה סיפור לפעוט שיושב עליה (צילום: blackjake, Istock)
מסתבר שאנחנו סתם מעצבנות אותם. אבל אבא? אבא מאתגר אותם. אחלה|צילום: blackjake, Istock
 ״יש הרבה מחקרים שמוכיחים כמה חשוב תפקיד האב בהתפתחות הילדים״, מסכים הפסיכולוג דיויד קרי, ״המחקר הזה הוא אחד בשורה של מחקרים שמראים שכל עוד הגברים מעורבים בגידול הילדים, יש להם השפעה מפתחת עצומה. להיות מעורב זה לא רק לשחק עם הילד אלא לקחת חלק אקטיבי ועניין בחייו, וזה כולל חינוך וקריאה.״ לרוע המזל, כרבע מההורים כלל לא קוראים לילדיהם, על פי מחקר בריטי מהשנה האחרונה, ורק חמישים אחוזים מההורים קוראים לילד כל יום. 75 אחוזים מהאחראיות לקריאה הן האמהות.

 ״קריאה לילד משפרת את הקשר ומאפשרת זמן איכות יחד״, מזכירה דורסמה. ״היא משפרת את היכולות המילוליות והתקשורתיות, וגם את יכולת הריכוז ופיתוח הדמיון. זו חוויה נעימה, וכך הילדים לומדים שקריאה היא דבר מהנה וחיובי. על ההורים לשאוף בסך הכל לעשר דקות של קריאה יומית בקול רם עם הילדים. ההמלצה היא על שלושה ספרים קצרים לילד מתחת לגיל שלוש, מומלץ כזה בחרוזים וספר אחד ארוך לילד עד גיל שבע. הכי חשוב לעולם לא להפוך את שעת הקריאה למטלה, או להתרגז על הילד שמבקש עוד סיפורים. אבות,״ קוראת דורסמה למין הגברי להתפקד, ״קראו לילדים שלכם כמה שיותר, ותתחילו מוקדם. תוציאו גם את הבצק, הפאזלים, הצבעים והמספריים, ותבלו עם הילד, כשבמקביל אתם מסייעים לו לפתח כישורים לכל החיים".

>> אחת ולתמיד: האם פעם בוגד - תמיד יבגוד?