עוד רגע כולנו כבר שם בחופש הגדול, תקופת ניקוי הראש שכל הילדים, ובמיוחד המתבגרים מצפים לה: הקניונים יתמלאו בנערים ונערות, נדיר שנמצא מקום פנוי על חוף הים ובילויי הלילה כמובן שידירו כאן לא מעט שינה מעיניי ההורים הטרודים. מצד אחד זו הזדמנות לאגירת כוחות ולעיסוקי פנאי, אך גם הסכנות מצויות ברחובותינו. עד כמה אתם מכירים את ילדיכם ושותפים לחייהם האישיים?

 

4 מקרי רצח קשים של נשים על ידי בני זוגן בוצעו בישראל רק בשבוע החולף. כמו כן, שבוע שעבר התפרסמה כאן כתבה אודות אמילי דורט, סטודנטית למשפטים בת 18 מסקוטלנד ששמה קץ לחייה בעקבות אלימות קשה - פיזית ומינית - שספגה מבן זוגה.

הדבר נודע בעקבות תמונת סלפי ששלחה לחברתה שעות טרם התאבדותה, תמונה בה היא נראית חבולה כולה. אמה ההמומה שהתראיינה לכלי התקשורת סיפרה שלא היה לה מושג שזה מצבה של בתה. בנוסף לאובדן הקשה, יצטרכו כעת הסובבים להתמודד עם תחושת האשמה הקשה: האם יכולנו לדעת? האם יכולנו לעשות משהו כדי למנוע את הטרגדיה? לצערנו הרב הסיטואציה אינה שייכת רק לסקוטלנד, היא יכולה לקרות גם בתוכנו. נערות המצויות במערכת יחסים פוגענית מסתירות לא אחת את סבלן מהסביבה.

לעתים הן מכחישות זאת מעצמן ומעדיפות להמשיך להאמין בבן הזוג ובקשר שלהן. לעתים הן אינן יודעות כיצד להפסיק את המערבולת אליה נקלעו. האם יש לכם כהורים ספקות לגבי מערכת היחסים של בתכן? שאלו את עצמכם שאלות אלו:

    • האם בן הזוג אוסר על בתכם לדבר אתכם או עם אחד מבני המשפחה?
    • האם בן הזוג מכנה את בתכם בשמות גנאי?
    • האם בן הזוג עוקב אחרי בתכם?
    • האם בן הזוג אוסר על בתכם לצאת בחופשיות מביתו או ביתכם?
    • האם בתכם ובן זוגה רבים בלי סוף על נושאים זוטרים?
    • האם בתכם שרויה בתחושת דיכאון והעדר חיות ושמחה על אף אהבתה לבן זוגה?
    • האם בתכם מקבלת החלטות בעצמה כגון מה ללבוש ועם מי לצאת או שבן הזוג מחליט זאת עבורה?

שימו לב לפעמוני האזהרה. הבנות אינן שמות לב לכך כי הן מסנוורות וחשות מאוהבות, ההתנהגות של בן הזוג מחמיאה להן. כשהוא מקנא לה ואינו נותן לה להיפגש עם חברות – היא מפרשת זאת כאכפתיות. כשהוא עוקב אחריה לכל מקום – היא מפרשת זאת כאהבה גדולה.

תפקידכם כהורים להיות "המבוגר האחראי" ולנקוט במספר צעדים:

 היו מעורבים: שוחחו עם בתכם על נושאים שמעסיקים אותה, התעניינו בחיי היומיום שלה. הסיכוי שתשתף אתכם בחייה ובמצוקותיה יגדל אם תדע שאינכם מעירים ומבקרים אלא קשובים ומתעניינים. 

אמילי דורט (צילום:  Photo by Flash90)
אמילי דורט. הצעירה הסקוטית שהתאבדה בעקבות אלימות בזוגיות. לאמה לא היה מושג|צילום: Photo by Flash90
"קראו לילד בשמו": במידה וזיהיתם אלימות במערכת היחסים, שימו את הפנס על ההתנהגות השלילית של בן הזוג. לא אהבה כי אם קנאות, לא יחסים כי אם אלימות. סייעו לה להבחין בין טוב לרע, בין זוגיות בריאה לזוגיות פוגענית.

העצימו את ערכה: אמרו לה שוב ושוב- את ראויה לגבר אחר. שיאהב אותך בלי לפגוע בערכך, בכבודך, בפרטיותך, בעצמאותך, ובגופך. 

הפנו אותה לעזרה מקצועית: טיפול רגשי יסייע לבתכם להבין את מקור הצורך שלה בגבר אלים, להכיר בערכה העצמי, ישיב לה את בטחונה בעצמה ובקשר בריא ומיטיב. 

בקשו עזרה: אל תהססו לפנות בעצמכם לייעוץ בעת הצורך. מצוקה של ילד מכניסה הורים למערבולת רגשית, גם אתם זקוקים ליד מכוונת ומדריכה. 

והעיקר, אל תשאירו אותה לבד. היו שם בשבילה.

הכותבת היא יועצת חינוכית ופסיכותרפיסטית אדלריאנית מוסמכת מעמותת יד לאחים

>> אמא ואבא, איך אתם באמת רוצים שהילדים יזכרו אתכם כשיגדלו?