כשהעורכת של זארה מקדונלד, עיתונאית ואם צעירה מאוקלנד, אוסטרליה, ביקשה ממנה שתלך לתערוכת ה׳סקספו׳ לברר מה הסיפור עם הפורנו-מציאות-מדומה הזה שכולם מדברים עליו, היא לא חשבה שהחוויה תהיה כה עוצמתית. ״הנהנתי בראש, לקחתי עט ומחברת ויצאתי לדרך. מהר מאוד גיליתי שאף אחד לא נכנס לסקספו עם מחברת ועט.״
החוויה הראשונה של מקדונלד עם הפורנו של המחר מעניינת. ״תוך דקות הרכיבו עלי משקפיים רובוטיים ומצאתי את עצמי בתוך סצינת פורנו מוחשית וקיצונית. הייתי בתוכה, לידה, סביבה. איך שלא תקראו לזה,״ היא מספרת. ״הפורנו הוירטואלי נכנס עכשיו בכל הכח לתעשיה, ואני שואלת את עצמי: איך זוגות יתמודדו עם זה? החוויה הריאליסטית גרמה לי להרגיש שאני בתוך סצינת סקס אמיתית לגמרי, וגם לחשוב שאני קצת פרברטית.״
ישנן נשים מפיקות בתחום הזה, ביניהן ניתן למצוא את מישל פלין מחברה בשם ׳לייטסאתרן סינמה׳, שמפיקה סרטים שלוקחים את הפרספקטיבה הנשית. ״יש לנו יותר גמישות ואנו מציגים מיניות יותר מגוונת,״ אומרת פלין בגאווה. ״אנחנו יכולים לעשות את הפורנו ידידותי לנשים. אף אחד לא עשה את זה קודם.״ הנסיינים אכן מדווחים על חוויה מאוד ריאליסטית וחזקה, אבל גם על נטייה להתמכר. ״זו לא אחריותי למתן את צריכת הפורנו של הציבור,״ אומרת פלין. ״ואפשר לתת לפורנו הוירטואלי מקום גם בחדר השינה הזוגי. גם זוגות בעלי מוגבלויות יכולים להתנסות כך בדברים שלא יכלו לעשות קודם.״
מקדונלד שאלה במערכת האתר בו היא עובדת ׳מאמאמיה׳, כיצד היו מרגישות הנשים אם הבעל שלהן היה מתנסה בפורנו וירטואלי. ״רוב הנשים הודו שזה היה גורם להן לאי נוחות גדולה. האם זה נחשב לבגידה? תלוי, לדעת חלקן, באיכות של הסרט. ״בני אדם אמורים לעשות אהבה עם בני אדם אחרים,״ טוענת הפסיכולוגית והמטפלת המינית ד״ר ג׳נט הול, שהטכנולוגיה החדשה מעסיקה גם אותה ואת מטופליה לאחרונה. ״זה יותר מעניין מכני של איבר אחד שנכנס לאחר. הפורנו הוירטואלי לא מספק קומוניקציה עמוקה, אין בו לב או נפש, הוא יכול לשמש כפתרון מהיר וקל, אבל גם הוא יהפוך למוגבל במהרה. מצד שני, אנו רק בימים הראשונים של הטכנולוגיה, ויש לה פוטנציאל ללהפוך לבעייתית באמת ליחסים וכזו שמעוררת שאלות מוסריות.״