הורים
מתבגרים, גיל ההתבגרות (צילום: shutterstock ,shutterstock)
"זאת לא שנאה, בעצם. זה בוז. בוז מוחלט כלפי"
|
צילום: shutterstock

"הפכתי להיות שוות ערך למשהו שדבוק לסוליית הנעל"

אמא מתוסכלת חולקת את חוויותיה כאמא לילד מתבגר. באמת שרצינו לצחוק בעצמנו, אבל איכשהוא יצאנו קצת מדוכדכים

מערכת הורים | mako | פורסם 07:09 20.03.17 

שנה גודל אות

הורות לבני תשחורת אינה דבר פשוט. היצורים המלאכיים שפעם רצו רק את תשומת הלב שלנו והתכרבלו בזרועותינו הופכים, כמו בכישוף איום ונורא, ליצורים תובעניים, רטנוניים, שדורשים הרבה דברים אחרים לגמרי, כמו כסף, שתפסיקו לעשות להם פדיחות ושתקחו את האשמה על כל מה שלא בסדר בעולם הזה, אליו הבאתם אותם.

הבלוגרית האוסטרלית ג׳ו אבי היא אם לנער צעיר, והחליטה לשתף את הקוראים בכמה מהדברים שהספיק המורד הפרטי שלה להאשים אותה בהם מתחילת השבוע. " הבן שלי מאשים אותי בהכל", כתבה בפוסט שזכה להדהודי הזדהות והסכמה רבים. "כל מה שקורה לו זה באשמתי, וזה לא מצחיק. רוב הזמן זה די עצוב. מלהיות האדם המדהים ביותר בעיניו בכל העולם הגדול, הפכתי להיות שוות ערך למשהו שדבוק לסוליית הנעל. אלא אם הוא רעב או חולה ואז אני משודרגת לדרגת עבד. אני ממשיכה להתרוצץ עבורו כי אני אוהבת אותו, טפשונת שכמותי".

אילוסטרציה (צילום: 123 RF)
למה הבאתם אותי לעולם הזה?!
|
צילום: 123 RF

"אין לי כל כבוד עצמי", ממשיכה אבי בכנות ומספרת שהיא מתכוננת לתקופה הזו כבר זמן מה, ועדיין החוויה תופסת אותה בהפתעה. "אני לא תמימה. אבל חשבתי שיש לי עוד קצת זמן להתכונן. לא שאני יודעת איך מתכוננים לזה שאדם שאת אוהבת שונא אותך. זאת לא שנאה, בעצם. זה בוז. בוז מוחלט כלפי". אבי מונה את הדברים שהשבוע הואשמה בהם, רשימה שיש לקוות שביום מהימים יוכלו האם ובנה לצחוק ממנה יחד ולדלג מחובקים אל השקיעה:

1. מזג האוויר. הוא נכנס למטבח ואמר: אמא, חם מדי. אמרתי: אוקיי, אני אוריד לחות במכונת מזג האוויר שלי. הוא גלגל עיניים ויצא בכעס.

2. יום רביעי.  מסתבר שהוא לא אוהב ימי רביעי. ברוך הבא למועדון. כשהוא שאל אותי איזה יום היום ועניתי שרביעי, הוא הביט בי בזעזוע, ואז שמעתי אותו דופק דברים בכעס בחדר שלו. אני חושבת שהוא פרק את הילקוט והתכונן לארוז מחדש לקראת יום רביעי הזה שסידרתי לו.

מתבגרים, גיל ההתבגרות (צילום: shutterstock ,shutterstock)
תראי איזה מפדחת אמא שלי
|
צילום: shutterstock

3. גודל המטבע. בני היה צריך מטבע למשהו. חשבתי שראיתי אחד בתחתית התיק שלי ואמרתי לו לחפש שם. הוא התחיל לחפש, הפך הכל, ואני נשכתי את הלשון שלא להגיד כלום. לבסוף הוא מצא, אבל במקום להודות לי הוא אמר: ״למה עושים את המטבעות כאלה קטנים? ויצא מהחדר בכעס.

4. המאה ה-21. דיברנו על מדע וטכנולוגיה, אחד הדברים היחידים שהוא עוד מסכים לדבר איתי עליהם בלי לריב. פתאום מצב הרוח שלו נעכר. ״הלוואי שלא הייתי נולד עכשיו. למה הייתי חייב להיוולד עכשיו?״ והוא יצא בסערה מהחדר.

5, לימודים. כל הקיום של מערכת החינוך הוא באשמתי. ״למה אני צריך ללכת לבית ספר?״ הוא שואל כל בוקר. ״למה צריך את זה? זה מטומטם. אני לא צריך את זה״.

עוד דברים שרירותיים שהם לגמרי באשמתי ובאחריותי:

6. תיק הגב שלו כבד מדי

7. קורי עכביש

8, מישהו בבית לא הוריד את המים בשירותים

9. אין חלב

10. אבא שלו מעצבן

11. הוויי-פיי לא עובד בגלל הסערה

12. השיער שלו לא מסתדר

13. המוזיקה של וואן דירקשן

מתבגרים, גיל ההתבגרות (צילום: shutterstock ,shutterstock)
אתם אשמים בהכל. תתחילו לשלם
|
צילום: shutterstock

"אני יודעת שהוא לא שולט בזה", אומרת האם הסלחנית והאוהבת, "וברור לי שהוא מוצף הורמונים ומצוברח, אני יודעת גם שאלי הוא מתנהג הכי גרוע כי הוא יודע שאני אספוג את זה וששום דבר לא יגרום לי לאהוב אותו פחות. אני יודעת את כל זה, אבל הלוואי שהוא היה מאשים אותי קצת פחות, או לפחות מתמקד בדברים שאני באמת יכולה לתקן ולעזור בהם".