אחד ממשחקי הדמיון המבוקשים ביותר בקרב פעוטות ואף ילדים גדולים יותר (גילאי 8-9) הוא משחק המשפחה: גילום דמויות שונות ומשחקי תפקידים שיכול להעסיק אותם שעות (תודה לאל). מדובר במשחק חיובי שמעשיר את עולמו הפנימי של הילד, מעניק לו גמישות מחשבתית, דרכו ניתן אף לטפל בפחדים, הוא נותן ביטוי לתוקפנות ועוד יתרונות רבים למשחק כה פשוט אך חשוב.
"במיניות יש בעיניי תחומים שהם אסורים, תחומים שהם מותרים ובאמצע יש הרבה 'אפור' - התנהגויות ונורמות שהן תלויות השקפה אישית של המשפחה, תלויות זמן ומקום (באזורים שונים בעולם וכן בזמנים שונים יש חוקים חברתיים' שונים לגבי מה נהוג ומותר בהקשר לעירום ומיניות). בנוסף, יש גם שונות דתית בין משפחות היכולה להשפיע על ההתייחסות לסקרנות מינית בין ילדים", אומרת בתיה האס פורטר, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה מוסמכת, מטפלת זוגית ומשפחתית, ומחברת הספר "שיחות על הגוף".
"באופן כללי, משחקי תפקידים של 'משפחה' הם תקינים לחלוטין בגילאי 8, גם כאשר הבנות מגלמות את המין השני. גם מקלחות משותפות וסקרנות מינית טבעיות ונורמטיביות, אך יחד עם זאת, התפקיד של המבוגר הוא להציב גבול ולהעביר מסר של שמירה על אברי המין כאיברים פרטיים. לרוב, גיל 8 זהו גיל שיש כבר הפנמה של פרטיות האיברים.
בנות שמתקלחות ביחד - זהו תחום אפור
"חשוב לזכור שסקרנות מינית הינה טבעית וקיימת בכל הגילאים. כאשר אנחנו בוחנים התנהגות מינית, אנחנו בודקים קודם כל האם יש פערים בין הילדים (פערים בגיל, בגודל הפיזי, ביכולות הקוגניטיבית ובמעמד החברתי). אנחנו מחפשים לראות שיש שוויון בין הילדים בתחומים אלה (ולא שהילד המקובל מחפש את הילד הדחוי חברתית או הנמוך ביכולת ההבנה שלו לצורך משחק מיני). בנוסף, אנחנו נבדוק שיש הסכמה הדדית בסקרנות המינית. לרוב יש ילד אחד שיוזם וילד אחר המשתף פעולה, אך חשובה ההסכמה המודעת של שני הצדדים".
ומה קורה כאשר אין הסכמה?
"במידה והילד מספר שהחבר 'הכריח' אותו – יש לבדוק יותר לעומק מה באמת היה שם. האם הוא טוען ש'הכריחו' אותו כי למעשה הוא מתבייש ממה שקרה שם, או שבאמת הכריחו אותו. ואם אכן הייתה כאן כפייה, הרי שיש כאן משהו מדאיג, ומומלץ להיוועץ באנשי מקצוע ולהבין יותר לעומק מה היה".
איך על המבוגר להגיב כשהוא נתקל במשחק שכזה?
"הדבר החשוב ביותר זה השיח הפתוח והישיר בין המבוגר לבין הילד, אסור שההורה ייבהל, גם במידה והוא נחשף למשחק מיני של הילד או הילדה שכן תגובה של בהלה של ההורה תעורר את בהלת הילד וזו לא המטרה.
"אני מאמינה שמקומו של השיח החופשי על מיניות שייך לאינטימיות בין ההורה לבין הילד. במידה ויש בסיס של פתיחות בשיח, קל יותר להורים לתווך את הגבולות מבלי להבהיל את הילדים. המטרה הסופית שלנו היא שהילדים ייהנו מהגוף שלהם בהווה ובעתיד, (גם אם אנחנו מציבים גבול של מותר ואסור) ולא לעורר רתיעה ופחד אצל הילדים, גם אם הם היו מעורבים במשחק מיני".
ספרה של בתיה האס פורטר - "שיחת על הגוף" עוסק בסקרנות מינית בריאה של ילדים. הספר נועד לקריאה משותפת של מבוגרים (הורים/אנשי מקצוע) לבין ילדים בגילאי 5-8. המטרה המרכזית היא לפתוח ערוץ תקשורת כן ופתוח על גוף האדם כולל על האיברים הפרטיים וכן לגרום לכך שהילדים שלנו יראו בנו כתובת לגיטימית לשיחה והיוועצות בנושאים אינטימיים. רוצים לעזור לספר לצאת לאור? היכנסו להדסטראט. פרטים נוספים: עמוד הפייסבוק של בתיה האס פורטר